Be like snow, beautiful but cold-10
"אין מצב" התפוצצה קים מצחוק, גם מישל החלה לצחוק בקול.
"מה פיספסתי?" התיישבתי גם במעגל, לוקאס לא היה שם…
"דניאל בדיוק סיפרה לנו… שא.. שאת.. ספרה ש.. את.. שאת.." מישל ניסתה לומר אך כל פעם הצחוק שלה קטע את עצמה.
"שהצטרפת למעודדות!" דניאל אמרה ושוב החלה לצחוק עם מישל וקים.
"זונות" אמרתי ושילבתי את ידי, תוך שנייה עלה חיוך על פניי וגם אני התחלתי לצחוק.
"מה כל כך מצחיק?" שאל ניק, לוקאס בא איתו.
"סנואו הצטרפה למעודדות!!" מישל צעקה.
"את?? מעודדת?? פחחח" ניק צחק גם כן, לוקאס ישב על ידו ולא הגיב בכלל.
"על מי צוחקים" הצטרפו מייקל וגייב.
"על סנואו" אמר ניק
"יששש אני חזק בזה, לא קשה לצחוק עליה תראה איזה מכוערת" אמר מייקל.
"שתוק יקוקסינל" אמר לו לוקאס והשתיק אותו, חייכתי אליו חיוך של תודה.
"שמעתם שלוקאס, סנואו, ניק ואני צתחפשים יחד בהאלווין?" החליפה דניאל נושא,
"אין מצב! רציני?" הביטה בנו קים בפליאה, מיד לאחר מכן היא לחשה לי "פאק, הוא באמת נפתח אליכן. בחיים לא הייתי מאמינה".
מייקל הסתכל עלי ולא אמר כלום,
"רוצה תמונה?" שאלצי בציניות.
"מה?" שאל
"שתוכל לבהות בי גם אחר כך" הסברתי לו.
"שתקי" אמר.
"הנה זה מתחיל…" נאנחה קים.
"אם כבר הוא מתחיל איתי" התגוננתי
"איכסה מי יתחיל איתך" אמר בעוקץ.
"די טחנתם תשכל" גייב אמר והפסיק את השיחה, ראיתי איך קים נדבקת אליו בחולמניות.
"צודק לגמרי" הוסיפה וליטפה את הברך שלו.
"באה לכיתה?" שאל אותי לוקאס, הנהנתי בראשי והלכתי איתו.
"חכו לי" רצה אחרינו דניאל.
לוקאס פיהק, זה הזכיר לי את השאלה שנשארה פתוחה ביננו.
"לוקאס.. מה קרה?" שאלתי בכלליות.
"מממ?" שאל, גם דניאל ניראתה מבולבלת.
"מה זה הסיוט הזה" שאלתי מנסה לנסח את עצמי בצורה שלא תשמע כמו תחקיר אך גם לא תפגע בו.
"אה זה" גיכח, "זה סתם". אמר.
"נו זה לא סתם" דחקתי בו.
"לוקאס, אתה יכול לסמוך עלינו. זה ביננו, באמת אכפת לנו ממך" הוסיפה דניאל ברגישות שכל כך איפיינה אותה.
"כן, כל מה שאתה אומר ישאר פה" גיביתי אותה.
"לא סתם אנחנו הידידות הכי טובות שלך" אמרה דניאל, הרהרתי בזה לרגע. זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו אמר את זה בקול אך כולנו ידענו את זה, לוקאס נשאר שקט למספר דקות, כנראה התלבט.
"אוקיי.. אני אספר לכן. אבל לא כאן" הסתכל סביבו, היינו במסדרון בית הספר וסבבו אותנו ילדים.
"אז מתי?" שאלה דניאל.
הוא משך בכתפו ואמר "כשיגיע הזמן הנכון".
מה זה אומר בכלל 'הזמן הנכון'? לעזאזל עם המסתורין הזה שלו!
"היי" חייכה אלי קארה כשהוצאתי את ספרי הלימוד מתיקי.
"שלום" השבתי.
"אז.. מה קורה?" שאלה.
"בסדר…" אמרתי לה, לא מבינה מה היא רוצה ממני.
"נווו… אני מנסה להיות נחמדה" אמרה.
"שאפו" השבתי.
"עושה משהו אחר כך?" התעניינה.
"סתם.. נפגשת עם דניאל" עניתי.
"אהה.. יש מצב ניפגש מתישהו? כמו פעם.." ראיתי שהיא באמת ניסתה, וקצת ריחמתי עליה למען האמת.
"מחר?" שאלתי, היא חייכה והלכה.
"מה זה היה?" שאל לוקאס, שצפה בכל השיחה הרי הוא יושב לידי.
"אתה לא יודע?" הייתי מופתעת, הרי כולם יודעים אך מצד שני אף פעם הוא לא היה נראה אחד שמעודכן בכל הקורה בסביבתו, לא הינ לו אכפת מספיק בשביל לדעת או לשאול.
"יודע מה?" אמר באדישות אך חשתי שהוא באמת סקרן לדעת.
"יודע מה זה 'סקסי'?" שאלתי
הוא הרים גבה וחייך.
"לא נו יאידיוט" צחקתי מובכת, "זו הייתה החבורה הקודמת שלי, גם קארה הייתה שם. אבל הם התייחסו אלי כאילו אני המלכה שלהן במקום חברה שלהן, וזה יצר מצב של קנאה אז הם התחילו לרכל עלי".
"אה…" אמר
"הדבר שאני הכי שונאת בעולם זה אנשים צבועים, מה סוג שמשקר, מרכל ואומר דברים רעים על אנשים סתם.. מבין אותי?" שאלתי.
"אממ.. מה? אה.. אממ.. כ..כן.." הרכין את ראשו שהיה עסוק במחשבות אחרות, הוא כיווץ גבות, הוא הרים את ראשו אליי וראיתי שהוא רוצה להגיד לי משהו חשוב, הוא בלע רוק בכבדות, ואז כשהוא פתח פה לדבר הצלצול קטע אותו.
"מה רצית לומר?" שאלתי אותו בלחש במהלך השיעור.
הוא הניד את ראשו "לא משנה" וחייך חיוך מזוייף.
הוא מסתיר משהו..
"את באה אליי?" שאלתי את דניאל בסוף השיעור.
"ברוררר" חייכה.
"חכו גם אני בא" חייך ניק, "הבית שלי בדרך. אחי אתה בא?" ניק שאל את לוקאס, הוא הרים את הכסא שלו והצטרף.
"אחלה שנצא?" שאלתי.
"חכו לי" חייכה מישל, "יש מקום לעוד אחת?"
"בטח" קרצתי לה.
כולנו גרנו באותו אזור, אזור הפארק קוראים לו. הוא חצי שעה הליכה מבית הספר. הבית של דניאל נמצא בין בית הספר לפארק, הבית שלי נמצא על הפארק, אחרי זה הבית של לוקאס שנמצא בסוף הרחוב שלי, ואז הבתים של ניק ומישל, הם גרים במרחק ארבעה בתים בלבד אחד מהשני והם גרים בצדו השני של הפארק.
"ההסעה של סנואו מוכנה לצאת" מישל קראה וכולנו צחקנו יצאנו מהשער.
"בואו נעשה את זה קבוע" אמרה מישל תוך כדי הליכה.
"את ההסעה של סנואו?" שאלה דניאל.
"אפשר לערער על השם?!" התלוננתי.
"כן ולא" צחקה מישל ונתנה לי כאפת שטות, העמדתי פני נעלבת ואז הצטרפתי לצחוק עם כולם.
"וואלה ניראה לי מגניב לחזור איתפכם יחד כל יום. זורם רצח" תמכה בה דניאל.
"כנל" אמר ניק בתמצות, אבל ידעתי מה עבר לו בראש, הוא יודע שככה הוא ירוויח עוד כמה דקות כל יום עם מישל.
"טוב גם אני" הוסיף לוקאס, משום מה זה שימח אותי שהוא בא.
"ישששש" צחקה דניאל.
"אהובנו בא" קרצתי לו, אנחנו נהינות להביך אותו כך.
"אוי שתקו" גיכך והסמיק מעט, זה היה כל כך חמוד.
"אז ההסעה של סנואו יוצאת לדרך, תרת"ש" אמרה דניאל.
"היי היי היי לא שאלתם אותי אם אני רוצה" אמרתי.
"מה זה ההסעה של סנואו בלי סנואו? לא יכולים בלעדייך את באה וזה סגור!" אמר ניק ונתן לי חיבוק חברי, הסתכלתי מעבר לכתפו, לוקאס הסתכל עלינו. זו הייתה הפעם הראשונה שלוקאס ראה אותי מתחבקת עם ניק בלי לתת בי מבט זועף, מה השתנה?
תגובות (5)
מדהימה???? שמחה שהעניין עם אח שלך הסתדר❤
יופי! ותמשיכי! !!!!!!
רגע בן כמה הוא?
הוא בן 23
הו אוקיי….. אני מניחה שיש הבדל קטן….. לא משנה עזבי את מה שאמרתי לך. כשמדובר במישו בגיל כזה זה כבר לא תקף…..