ירח אפל: פרק 5 (ירח השמש 2)

פניאל
"בואו נתפוס אותם" צעק הקהל
ראיתי פתאום את דוויל וסול בורחים ואני נשארתי במקום לא מבין מה קורה כאן ולמה הם רצים? טוב מה זה משנה גם אם הייתי יודע בטח דוויל הייתה אומרת על זה משהו וסול היה שר את אחד מהשירים שלו אבל עדיין למה הם ברחו?
"יואו ילדה" צעק לעברי קול
"אני לא ילדה אני מלאך" צעקתי לעבר הקול
"בוא לפה מהר לפני שהם יזהו אותך" צעק הקהל
"איפה אתה?" שאלתי
"עקוב אחר הקול שלי" צעק לעברי הקול
עקבתי אחרי הקול וראיתי שהיא מובילה לדלת סודית הוו דלתות סודיות כאילו שלא היה לי מספיק מזה בגן עדן כאילו למה מסתירים כל הזמן סודות ממני למה דוויל לא סיפרה לי בהתחלה שהיא שטנית? הרי שהיא נראתה יפה יותר בלי התחפושת של אנג'לינה. למה אבא לא סיפר לי מה יש מאחורי הדלת? יותר חשוב למה הוא לא סיפר לי שהשם שלו זה מייקל? אני כבר חי המון זמן ורק היום גיליתי שהשם שלו זה מייקל? למה מייקל? זה לא שם של מלאך. פתחתי את הדלת הסודית אבל לא ראיתי כלום התקדמתי לעברה ופתאום החלקתי.
"אהההההה" צעקתי
"אההההה" המשכתי לצעוק
פתאום נפלתי על אדמה קשה והחדר התחיל להיות מואר
"זה אתה?" צעק אותו קול ששמעתי
"כן זה אני" צעקתי לעברו
"יופי עקוב אחרי הקול שלי" אמר הקול
"למה כדי שאני אפול מעוד מגלשה בגובה של 10 מטר?" צעקתי בכעס
"10 מטר? התגלשת במגלשה של זאבים בני שנה אתה אומר לי שמזה פחדת?" אמר הקול
"כן זה מפחיד אההההה" צעקתי
"אוי וי ארור אתה עולם" צעק הקול
"ארור אתה עולם? אומרים ארור אתה גן עדן" צעקתי לעבר הקול
"לא אומרים ארור אתה עולם עכשיו הפסק להתווכח איתי ועקוב אחרי הקול" אמר הקול בנעימות
"אוקיי" עניתי
אני לא סובל שצועקים אליי זה משחרר בי דברים רעים וחוץ מזה למה צריך לצעוק? אני זוכר שבגן עדן אנג'לינה הייתה תמיד צועקת אליי את החלומות שלה ואני תמיד הייתי צועק לה למה היא צועקת אליי והיא הייתה שואלת למה אני מאיים אליה בקיצר זה לא משהו שאני אוהב לשמוע
"יופי הגעת" אמר הקול
"אבל איפה אתה?" שאלתי
"אני פה" אמר הקול
"איפה?" סובבתי את הראש כדי לחפש אותו
"עצור עכשיו תסובב את הראש קצת ימינה"
סובבתי את הראש ימינה
"ועכשיו עצור הסתכל למעלה"
"למעלה? אוקי אבל…." נעצרו דבריי
"היי לך" אמר היצור
"אהההההההההההההה" צעקתי
"ששששש" אמר היצור
"אהההההההההההההה" צעקתי שוב פעם
"שקט אתה תחשוף אותנו" אמר היצור
"אבל אתה.. אתה… אתה.." נחנקתי
"כן מה אני מלאך משוגע?" שאל היצור בנימה כועסת
"אתה רוח סדין אההההההה" צעקתי
"רוח סדין? אוי וי שלא תעז להוריד אותי כל כך נמוך אני בסך הכול שמתי עליי שמיכה כי אני עייף" אמר הקול
"אהה זה הגיוני" אמרתי לו ושאלתי "אז מה אתה"
"אני איש זאב אותנטי" אמר היצור והוסיף "קוראים לי קול"
"קול? ובגלל זה אתה אמרת לי עקוב אחרי הקול?" שאלתי בציניות
"כן" הוא ענה לי בחיוך שמח
אוי החיוך הזה הזכיר לי את אנג'לינה שזה קצת מוזר כי הוא באמת מזכיר את אנג'לינה ואנג'לינה באמת סיפרה לי שהיה למשפחה שלה אח מאומץ שלא נראה כמו מלאך אבל אף פעם לא ראיתי אותו וחוץ מזה יכול להיות שזה סתם מקרי.
"אז איך קוראים לך?" שאל אותי קול
"פניאל" עניתי
"פניאל? אתה הבן של מייקל במקרה?" שאל אותי קול בפתאומית
"כן איך אתה יודע? שאלתי בחשדנות
"מי לא שמע על מייקל הגדול שהחריב את עמודי הגיהינום שצרו על עולם אנשי הזאב" הוא אמר בגאווה
"אבא שלי עשה את זה?" אמרתי בפליאה
"מה? אתה אומר לי שהבן של המלך הגדול לא יודע כלום על אביו? אתה בכלל יודע משהו אליו?" הוא שאל אותי בחשדנות
לצערי אני באמת לא יודע הרבה על אבי כשהייתי קטן אבי באמת לא היה הרבה בבית אמי טיפלה בי כשהיא לא הייתה בעבודה ואני זוכר גם שהייתה לנו מטפלת מלאכית שדאגה לי אבל אמא שלי לא אהבה אותה ולכן היא הפסיקה עם העבודה שלה כדי לשמור אליי אבל אבא? רק כשהתחלתי לשמור על שער היהלום הוא התחיל להיזכר בי טוב עכשיו אני מבין למה.
"אני יודע שהוא היה חבר של… אריאל כן אריאל" עניתי
"אריאל? המלאך המטומטם הזה שרדף אחרי דוויל?" שאל קול
"כן רגע איך אתה יודע על דוויל?" שאלתי בפליאה
"אז אני מבין שהגיע הזמן לספר לך על העבר שלי כשהייתי יותר צעיר הייתי מרגל בגיהינום נתנו לי משימה קשה לפקח על המרגלים הבאים של הגיהינום בקורס הייתה לי תלמידה מהממת בשם דוויל והייתה את החברה העוד יותר מהממת שלה אוולין. אני התאהבתי באוולין אבל היה לה תמיד חבר בשם נביל שהיא לא סבלה כל כך והוא תמיד היה נצמד לשניהם בהפסקות הצהריים"
"רגע.. מה.. הייתה מדריך של דוויל? והייתה לה חברה בשם אוולין?"
"כן אוי אוולין איזה יפה היא שיערה ועיניה הם כמו הרמוניה של תווים שרק באים אליך ואומרים לך אני אוהבת אותך" הוא אמר בהתאהבות
"אוולין היא השטנית המושלמת היא גם יפה גם חכמה וגם נחמדה אבל דבר אחד יש לה בעיה היא חסרת ביטחון היא כל הזמן מאחורי הצל של דוויל הייתה בגלל חוסר הביטחון שלה לא היה לה אף פעם חבר והיא נאלצה להתפשר על נביל" אמר קול בבאסה
"כן אוולין נשמעת מעניינת והשם אפילו מוצא חן בעיניי אבל התחלת לספר לי על דוויל אז אולי תמשיך?" ביקשתי ממנו בנימוס
"יש לך נימוסים פניאל אז דוויל… אהה כן נזכרתי דוויל הייתה יפה וכולם אהבו אותה אבל לדוויל לעומת אוולין היו המון בעיות היא לא הייתה נחמדה כל כך היא לא הייתה חכמה והיא תמיד הייתה מצטיירת כמה מושלמת היא" אמר קול ואני הנדתי את הראש בהסכמה לדבריו
"אני רואה שאתה מבין לדוויל היו המון שיחות עם האדונים ותמיד אחרי הקורס הייתה מרגל אחריה גם מסקרנות וגם מתוך המשימה יום אחד האדונים שמו לב שריגלתי אחריה והם שאלו למה אני עושה את זה ולא הייתה לי תשובה לצערי ועונש על כך כלאו אותי בצינוק הגינהומי" אמר קול כשהוא טיפה בוכה
"למה אתה בוכה?" שאלתי
"הצינוק של הגיהינום מקום נורא אף יצור לא שורד שם יותר מחצי חודש אני הצלחתי הכי הרבה זמן לשרוד שמה לפני שברחתי חודש הייתי בצינוק הזה חודש והייתי צריך לראות בחודש הזה איך מתעללים ביצורים ואיך לוקחים להם דם. הוא המשיך בבכי שלו ונרגע
"וואו כשאני הייתי גיהינום התפלאתי מהיופי שלו ואנשים נראו כל כך נחמדים ברחוב אבל עכשיו… " הפסקתי את הדיבור
"זה הטריק שלהם הם בהתחלה נחמדים אליך ואז הם תוקפים אותך במקום שהכי כואב לך למזלי אוולין לא ידעה על כך כלום אז זה נתן לי גם את הכוח לברוח מהכלא במבצע נועז אבל כשהגעתי חזרה לעולם המימדים…" הוא נעצר
"מה קרה?" שאלתי מסקרנות לא שמעתי סיפור כזה מעניין מאז שאנג'לינה סיפרה לי על הכוס תה שהיא שתתה.
"הנה תראה" הוא אמר וחשף את ידיו
"אוי וי הם פגעו לך בידיים" אמרתי בבהלה
"מה? לא הם גילחו לי אותם בגלל זה זה אדום" אמר קול במוזריות
"הם גילחו לך את השערות בידיים?" שאלתי בפליאה
"כן ועוד הם עשו את זה עם מכשיר תספורת הנבלים!!!" אמר קול בכעס
"מכשיר תספורת? גילוח? זה העינויים של גיהינום? זה נשמע כמו ספא בגן עדן הלוואי אליי" אמרתי
"אתה לא תבין רק מי שחי בעולם הזה מבין השערות שלנו הם הגאווה שלנו איש זאב שגילחו אותו שווה לבושה ציבורית" הוא אמר
"אוי וי האנשים בעולם הזה הזויים" אמרתי לו
"בזה אתה צודק ועכשיו יש לי שאלה אתה רואה את אנשי הזאב שיש בעולם?" הוא שאל בסקרנות
"כן אני רואה וזה מוזר כי חברתי דוויל שאותה אתה מכיר אמרה שהיא לא רואה אותם עד שפגשנו את החבר השלד שלנו שהפך לאיש זאב סול שהוא הסביר לנו שהעולם הזה הוא עולם של אנשי זאב" אמרתי
"טוב יש לזה הסבר אחד" הוא אמר והוסיף "דוויל היא שטנית שלמה כלומר אין לה אבא או אמא שהם לא שטנים או ננשכו על ידי איש זאב"
"מן הסתם אבל איך זה שאני רואה?" שאלתי
"טוב זה החדשות שלי אליך אתה חצי מלאך חצי איש זאב" אמר קול בהחלטיות
"חחחחח הצחקת" צחקתי בקול רם
"פניאל זה נכון אני בטוח בזה במאה אחוז אני בטוח שאתה מרגיש כבר שינויים בגוף שלך אני גם בטוח שעברת את שלב הריצה" אמר קול בלהיטות
"אני באמת רצתי אז בעולם בני האדם אבל… אין לזה שום קשר אבא שלי מלאך ואמא שלי מלאכית" אמרתי בהחלטיות
"טוב עם ככה אתה מיוחד עכשיו תראה מה מצאתי" הוא אמר והלך על תיבה בתיבה היה שמה משהו נוצץ הסתכלתי וראיתי את יהלום הנשמה
"זה.. זה היהלום הנה הוא השגת אותו" אמרתי בשמחה
"כן פניאל עכשיו תוכל להחזיר אותו לבעליו, גן עדן" קול אמר בהתרגשות
"אני מציע לך עכשיו להסתלק לפני שמישהו ישים לב אתה יודע היהלום הזה מאוד יקר ואתה צריך לשמור אליו" הוא אמר והוסיף "אני מסתלק מפה עכשיו אני מציע לך גם הדרך יציאה היא בהמשך המערה" הוא אמר והסתלק במהרה
וואו יהלום הנשמה פעם ראשונה שהוא בידיים שלי הוא כל כך יפה אבל איפה הציורים שהיו אליו והוא לא אמור לזהור? זה בטח בגלל החושך שחזר לקחתי את היהלום ויצאתי מהמערה.