הרגעים האלה

"הא מאמי? כן כן.. אני בדרך.. כן." הוא פתח את הדלת של מושב הנהג, החליק פנימה והניח את תיק העבודה החום שלו על המושב לידו כשיד שמאל סוגרת את הדלת בעוד הכתף מצמידה במיומנות של שנים את הטלפון לאוזן. "טוב מאמי.. נדבר, ביי חיים שלי."
הוא התכוון להתניע, כשלפתע הבחין בחבילה של יונה שנמרחה בנקודה אסטרטגית על השמשה, כך ששדה הראייה שלו לא היה כל כך חסום, אך בכל זאת זה הציק. הוא הוציא את המגבונים מתא הכפפות ויצא החוצה באנחה ארוכה, "בואנה היונים האלה זה מכה – "
הוא לא התכוון לומר עוד משהו, אך בכל זאת הופתע כהוגן, כך שבכל זאת הרגיש כאילו בא לומר משהו. על האספלט, ממש מול הרכב, כשהראש מקביל לגלגלים, שכב בחור צעיר ששיחק באייפון.
"מה לעזאזל אתה עושה?!"
"משחק קלאש אוף קלאנס," הוא הרים את מבטו ברוגז, "עד שתדרוס אותי כבר ארגיש טוב יותר."
הוא הביט בו בהלם.
"נו יאללה אין לי את כל היום! דרוס אותי כבר!"
"תגיד לי אתה בכלל שומע את עצמך?"
"אה.. הבנתי," הבחור התרומם ושינה את גישתו בחיוך מתנצל, "מצטער אחי, לא התכוונתי לצעוק עלייך ככה למה עשיתי עכשיו משהו ממש מטומטם ואני טיפה לחוץ על זה אז אולי תעשה את זה מהיר ונגמור עם זה?"
שתיקה קלה.
"אני באמת לא מבין מה הקטע," אמר בעל הרכב, "אם היית אומר לי שאתה מתכוון להתאבד, אז אוקיי, את זה אני עוד איכשהו מצליח לעכל, אבל.. כרגע אני טיפה מבולבל."
הבחור הצעיר הניח את ידו על כתפו של בעל הרכב, "אוקיי, אתה קצת חדש בתחום, אנחנו חלק מדמיונו של מאיר."
"מה? תגיד לי אתה מנסה לבזבז לי את הזמן?"
"לא לא, אני רציני. מאיר הרגע דיבר עם מישהי שהוא דלוק עליה וכשהם נפרדו לשלום הוא נופף לה וחייך חיוך מוזר – אתה עוקב אחי? יופי – הוא הרגיש שיצא גיי אז עכשיו הוא רוצה בדמיונו להידרס על ידי מכונית."
"ואתה מייצג אותו כנדרס."
"ואתה מייצג את הדורס."
"זה לא הגיוני."
"אני יודע אחי, אבל אתה חייב להפנים את זה שכל מה שעברת עד כה, בר מצווה, צבא, תואר, אישה, ילדים, זה הכל רק רקע בשביל הרגע הגדול הזה. הרגע הזה בו אתה דורס אותי."
"אני.."
"קדימה אושרי, זה הרגע שלך."
"איך ידעת את השם שלי?"
"אני ואתה זה אחד אושרי, שנינו שייכים לאותו ראש, אני אמור לדעת את השם שלך כמו ששני שחקנים יודעים איך קוראים לדמויות אחד של השני מבלי שהדמויות יכירו בכלל בפועל."
"אז למה אני לא יודע את שלך?"
"כפי שאמרתי, אתה חדש בתחום, אחרי זה אני אסביר לך את הכל."
"אוקיי,"
הבחור הצעיר טפח לו על הכתף, "כנס למכונית, ותן את כל מה שאתה יכול."
אושרי נכנס לתוך המכונית, התניע, השמיע רעש, וראה אגודל מונף מעבר למכסה המנוע. הוא הביט בחבילה שעוד נשארה על השמשה, וחשב על עד כמה זה יהיה בעוד רגע חסר משמעות ששכח לנקות אותה. כשנתן גז בכל הכוח ונתקע במכונית מולו הוא לא הבין כמה זה שנכון.

"ובכן להלן חדשות הערב, גבר כבן 34 דרס למוות בחור צעיר כבן 21. שמו של הדורס הוא אושרי פייטלובסקי, נשוי ואבא לשלושה ילדים. בית המשפט עוד לא החליט לגורלו של הדורס אך נמסר כי ישנו חשד לרצח מכוון. כל שידוע על הצעיר לעומת זאת זה שלאחר שירותו הצבאי לקה בנפשו באופן חמור.. מידע נוסף בנוגע לנדרס עוד יגיע בהמשך."

עכשיו כשאושרי חושב על זה, בעודו בתא המעצר וקולה של מגישת החדשות בוקע מהטלוויזיה שבמשרד השומר, יש לו כרטיס שתפוס בקליפס על כיס חזהו, שאומר הכל…