תם ולא נשלם -פרק 18-

-פרק 18-

אחרי כמה דקות שבהן דיברנו על כל מיני נושאים קיבלתי הודעה בקבוצה של החברים ממורן, היא כתבה שהיא עברה לשלבים של ההופעות, כתבתי לה כל הכבוד כמו כולם. מגיעה לה בשורות טובות אחרי החופש העצוב שהיה לה.
"מה קרה?" אתי שאלה כשראתה שאני מחייכת חיוך רחב
"סתם, אחת החברות שלי עלתה לשלב של ההופעות בכוכב הבא" הסברתי בחיוך
"כל הכבוד לה" אתי אמרה והנהנתי בחיוך. המשכנו לדבר והיה לי חשק לפיצה
"אלירן… אלירן… אלירן… אלירן" התחלתי לחרפן את אלירן בזמן שהוא מדבר
"מה?" שאלה כשסיים לדבר
"באלי פיצה" אמרתי בקול חמוד, הוא נאנח ולקח את הטלפון וחייג לאנשהו, כנראה לפיצריה, הוא שאל את יניב ואתי אם הם גם רוצים והזמין. כשהוא ניתק את השיחה חייכתי חיוך תודה התקרבתי אליו, הנחתי את רגליי עליו ואת ראשי על חזהו והוא חיבק אותי מהמותניים ונתן לי נשיקה על הראש. את שאר הערב העברנו עם אתי דוד ויניב. ביום למחרת אלירן לקח אותי לראות את הדברים האחרונים שנשארו לעשות בבית שהוא בנה
"מתי אתה חוזר לשחק?" שאלתי אותו
"עוד שלושה חודשים בערך" אלירן אמר
"סוף סוף אני אוכל לראות אותך יותר" אמרתי בחיוך, אלירן צחק ונישק אותי.
'אני רוצה לראות אותך מחר לפני שאת חוזרת לחיפה' גלי שלחה לי הודעה
'אוקיי' עניתי לה והרגשתי שזה משהו חשוב. אחרי עוד כמה דקות שישבנו בסלון, הלכנו לחדר. נשכבתי על המיטה וראשי היה על חזהו החשוף של אלירן
"גלי רוצה לראות אותי מחר" אמרתי מעבירה יד על הבטן שלו
"למה?" שאל
"לא יודעת אבל זה נשמע חשוב" אמרתי מסובבת את ראשי אליו
"את רוצה שאני אבוא אותך?" שאל, ואני הנדתי את ראשי לשלילה
"רק תוריד אותי אצלה ואני כבר אחזור אחרי זה לחיפה" אמרתי לו והוא הנהן. אחרי כמה דקות שפשוט הסתכלנו אחד לשני בעיניים אלירן רכן לכיווני והניח את שפתיו על שלי מנשק אותי ברכות.
"יאללה לישון" אמר ונתן לי פליק בתחת
"חצוף" אמרתי והחזקתי את התחת כדי שלא יגע שוב. לבסוף נרדמתי כשגבי מוצמד לבטנו והוא מחבק אותי קרוב קרוב אליו.
קמתי בבוקר למחרת והלכתי לשירותים לארגוני הבוקר שלי, שמה לב שאלירן כבר ער, חזרתי לחדר לבשתי טוניקה שחורה עם כתוביות בלבן, סביב המותן קשרתי חולצה מכופתרת בצבעים שחור לבן ונעלתי אולסטאר לבנות גבוהות ויצאתי לסלון לוקחת את התיק שהיה איתי. ראיתי שאלירן ישב בסלון עם קפה אחרי שאכל
"אתה יכול לקחת אותי?" שאלתי אותו
"את לא רוצה לאכול משהו קודם?" שאל דואג לי
"אני אקח משהו אצל גלי" אמרתי
"טוב בואי" אמר ולקח את המפתחות של האוטו, נפרדתי מאתי ויצאתי מהבית שלהם הולכת לאוטו של אלירן.
"ביי חיים, תודה" אמרתי לאלירן ונתתי לו נשיקה כשהגענו למשרדים של גלי
"אם את בכל זאת צריכה הסעה תגידי לי" אמר ואני הנהנתי לחיוב. האו נישק אותי עוד פעם לפני שיצאתי מהרכב לשיחה שהעסיקה מאז שקיבלתי את ההודעה מגלי. נכנסתי למשרדים שלה לוקחת איזה רוגלך שהיה בשולחן ליד ונכנסתי למשרד שלה
"בתאבון" אמרה צוחקת קצת כשראתה אותי
"תודה" אמרתי צוחקת גם ומנקה את השוקולד שהיה על פניי. התיישבתי בכיסא מולה
"על מה רצית לדבר?" שאלתי מסיימת את הביס האחרון
"אוקיי אז כמה דברים, קודם כל כל הכבוד על אתמול, שמעתי עלייך ביקורות טובות מהמפיק שהגיע" היא אמרה בחיוך "אבל" היא המשיכה
"תמיד יש אבל" אמרתי צוחקת
"אבל אני אגיד לך את האמת, לא ציפיתי שתוך חודשיים תצליחי ככה" אמרה "ואני רוצה שתעני לי בשיא הכנות, את מרגישה שזרקתי אותך ישר למים?" שאלה ברצינות
"מה זאת אומרת?" שאלתי לא מבינה
"החתמתי אותך לפניי בערך חודשיים וחצי, וישר השגתי לך קמפיינים ואני גם לא מפסיקה לקבל עוד הצעות, אז את לא חושבת שזה מוקדם לך מידי?" שאלה
"האמת שלא, הייתי עכשיו בחופש אז פחות הפריע לי כמות הקמפיינים אבל עכשיו שאני חוזרת ללימודים אז אני חושבת שכדי להוריד את התדירות של הקמפיינים" אמרתי
"בטוחה שזה לא מהר לך מידי?" שאלה דואגת ואני הנהנתי
"יופי כי ממש דאגתי שאני מעמיסה עלייך ושאפילו לא שמתי לב" גלי אמרה
"אל תדאגי" אמרתי בחיוך
"אוקיי, אז עכשיו תגידי לי באיזה תאריכים את בפולין" אמרה
"מה 10.9 עד ה18.9" אמרתי והיא כתבה
"ביום הולדת שלך?" שאלה ואני הנהנתי
"למרות שכל המסע הזה עצוב תהני מהיום הזה" אמרה ואני הנהנתי בחיוך
"אהה ולפני שאת הולכת קיבלתי עוד הצעה" גלי אמרה
"ממי?" שאלתי
"מהוניגמן" גלי אמרה
"שלחת תשובה?" שאלתי
"לא, רציתי לראות אם את מסכימה" גלי אמרה
"ברור שאני מסכימה" אמרתי בחיוך
"יופי" גלי אמרה והתחילה להקליד להם תשובה
"כל עוד הקמפיינים עומדים בתנאים שהצבתי בחוזה אז את לא צריכה לשאול אותי" אמרתי לגלי
"אני מעדיפה לברר איתך קודם שאחר כך לא יצא מצב לא נעים" גלי הסבירה
"סבבה" עניתי והוספתי "אני אזוז כדי שאני אגיע עוד היום לחיפה" חיבקתי את גלי לשלום והלכתי לתחנת הרכבת הקרובה למשרד שלה. הימים עברו והיום זה היום הראשון ללימודים. התלבשתי בחולצה לבנה של בצפר עם ג'ינס שחור עם קצת קרעים. ירדתי למטה לוקחת בדרך את התיק שלי. אחרי כמה דקות הגענו לבית הספר וישר מצאתי את שיר שהייתה כבר עם נועם. כמובן הצטלמנו. בסוף העלתי תמונה של שלושתנו כשנועם באמצע ואני ושיר בצדדים וכתבתי 'שמיניזם קל' והתחילו הלייקים. היום הראשון עבר כמו כל שנה לומדים טקס ולומדים.
הימים עברו והיום אנחנו טסים לפולין. בימים האחרונים הכנתי את עצמי נפשית למסע הזה. אחרי 5 שעות טיסה נחתנו והתחלנו את המסע. הימים עברו וזה היום הולדת שלי ואנחנו עדיין בפולין. קמתי בבוקר מקפיצות של החברות שלי על המיטה
"קרציות תנו לישון" אמרתי להם והסתובבתי ושמתי את הכרית על הראש שלי
"שום לישון" נעמה אמרה והורידה את הכרית מפניי
"יאללה תארגני והולכים לאכול" שיר אמרה ומשכה אותי מהידיים
"קמה קמה" אמרתי נאנחת, קמתי ועשיתי את אירגוני הבוקר שלי, לבשתי ג'ינס לבן וחולצה שחורה ארוכה עם שורך בחזה. יצאתי לחדר וראיתי את הבנות מחכות לי כשכולן כבר לבושות ומוכנות ליום הזה
"הלכנו?" שאלתי והן הנהנו, לקחתי את המעיל השחור שלי עם הפרווה הלבנה, שמה כובע צמר לבן על ראשי, לוקחת את התיק ליום המסע הזה ויצאתי מהחדר. הבנות התעקשו לצלם אותי, לבסוף הסכמתי והעלתי לאינסטגרם וכתבתי ' so.. it's my birthday' והוספתי לוקיישן של העיר שהיינו. התמונה יצאה ממש יפה, עמדתי בחצר שהיה למלון שהיה כולו לבן משלג שירד לפנות בוקר, הצטלמתי כשידיי בכיסי המעיל השחור שלי והכובע של המעיל מעל הכובע צמר הלבן שלבשתי ובדיוק שנעמה צילמה אותי שיר הצחיקה אותי אז יצא לי חיוך אמיתי.
אחרי עוד יום עצוב במסע הגענו למלון, כשהטלפון התחבר לוייפי של המלון קיבלתי את כל ההודעות ששלחו לי במהלך היום וחשבתי שעוד שנייה הטלפון יתפוצץ לי. השתדלתי לענות לכולם. משפחה, חברים, אנשים מהדוגמנות וסתם אנשים נחמדים. אחרי עוד ארבעה ימים במסע סוף סוף חזרנו הבייתה. כשנכנסתי לחדר פשוט זרקתי הכול על הרצפה ונשכבתי על המיטה שלי עוצמת קצת עיניים. אחרי כמה דקות קיבלתי הודעה, נכנסתי וראיתי שהיא מאלירן 'יום שישי אני בא לקחת אותך לסופש' חייכתי לעצמי יודעת שהוא הולך להשקיע. 'מה לארוז?' שלחתי חזרה 'מה שאת תמיד לוקחת + בגד ים ????' החזיר לי.
הימים עברו והיום יום שישי ואני מחכה בקוצר רוח שאלירן כבר יבוא לקחת אותי להפתעה שהוא מתכנן לי ליום הולדת. לא הספיקה לעבור דקה והוא כתב לי שהוא מחכה לי למטה. לקחתי את התיק שהכנתי, נפרדתי מההורים שלי ויצאתי החוצה ובשנייה מזהה את המכונית של אלירן. נכנסתי לרכב שלו נותנת לו נשיקה על הלחי ומסתדרת במושב שליד הנהג
"זה מה שמגיע לי?" שאל נעלב, ואני הנהנתי בשובבות
"אז לא מגיעה לך את מה שהכנתי לך" אמר
"סליחה סליחה" אמרתי והתקרבתי אליו והנחתי את שפתיי על שלו מנשקת אותו והוא המשיך את הנשיקה לתשוקתית יותר וארוכה יותר ממה שתכננתי
"ככה יותר טוב" אמר בחיוך והתניע את המכונית. אחרי חצי שעה נסיעה שהעברנו בלשיר הגענו. כשיצאתי מהאוטו ראיתי שאנחנו בצימרים. אלירן נתן לי את המפתח וכיוון אותי לאן ללכת כשהוא מאחורי סוחב את התיק שהבאתי איתי. כשפתחתי את הדלת של הצימר הייתי בשוק. החדר היה מלא בעלי כותרת של ורדים ופה ושם היו נרות
"אהבת?" אלירן בא מאחורי ושאל
"אתה לא נורמלי" אמרתי בחיוך
"במובן טוב או רע?" שאל בהיסוס מניח את התיק בכניסה
"במובן טוב מאוד" אמרתי בחיוך רחב יותר והנחתי את ידיי סביב צווארו
"אני שמח שאהבת" אלירן אמר בחיוך וסגר אחרינו את הדלת, אני פשוט עמדתי על קצות אצבעותיי ונישקתי אותו
"יאללה לכי להחליף לבגד ים" אמר ודחף אותי מהתחת לכיוון השירותים. נכנסתי לשירותים להחליף ואחרי 2 דקות יצאתי חזרה רואה אותו כבר בבגד ים מחכה לי. יצאנו מהחדר לבריכה הפרטית שהייתה מטר מהחדר. כמובן שהכרחתי אותו לצלם אותי ולהצטלם איתי לפני שאנחנו נכנסים לבריכה. אחרי שעה וחצי שהיינו במים חזרנו לחדר
"אני ראשון" אלירן אמר והתחיל לרוץ לכיוון המקלחת
"לא אני ראשונה" אמרתי והתחלתי גם לרוץ
"מאוחר מידי" אמר כשהוא נכנס למקלחת. בינתיים התיישבתי על כיסא מעץ שהיה בחדר כדי לא להרטיב את המיטה, העלתי תמונה של שנינו יושבים על שפת הבריכה ואני מנשקת לו את הלחי מלאת הזיפים וכתבתי 'משקיע בי❤', תייגתי אותו והוספתי לוקיישן של הצימרים. אחרי עוד כמה דקות אלירן יצא לבוש במכנס ברמודה שחור וחולצה לבנה קצרה. לקחתי את הבגדים שהכנתי ונכנסתי למקלחת במקומו. אחרי שלקחתי את הזמן במקלחת יצאתי והתלבשתי בשורט שחור עם גופיית ספגטי לבנה ומעל שמתי חולצה מכופתרת משובצת קצרה בשחור לבן ויצאתי לחדר. כשיצאתי מהמקלחת ראיתי את אלירן יושב על המיטה עם מגש אוכל וליד היה זר פרחים. התיישבתי לידו בחיוך
"איזה מושלם אתה" אמרתי עדיין עם החיוך מרוח לי על הפנים
"תודה תודה" אמר גם הוא בחיוך
"וצנוע" אמרתי צוחקת, והוא צחק גם
"לא ידעתי אם אכלת כבר או לא, אבל הכנתי וופל בלגי, יש שוקולד, גלידה, סוכריות עם את רוצה להוסיף" אמר "וזה בשבילך" הוסיף והביא לי את זר הוורדים שהחזיק בידו, לקחתי בחיוך והנחתי בצד ופניתי לכיוון הוופלים
"האוכל תמיד מנצח" אמר צוחק
"היה לך בכלל ספק" אמרתי צוחקת גם וחותכת חתיכה מהוופל, ואלירן פשוט הסתכל עליי אוכלת
"תאכל גם אתה! אתה מוציא אותי שמנה" אמרתי והכנסתי לפי עוד חתיכה
"בשבילי את מושלמת בכל מצב" אמר בחיוך וחתך גם לעצמו.
"וואו שבעתי" אמרתי נשכבת לאחר שסיימנו את הוופלים, אלירן הזיז את המגש מהמיטה ונשכב לידי במיטה, הסתכל על פניי וצחק
"מה? יש לי שוקולד?" שאלתי והוא הנהן והראה לי איפה יש לי
"עדיין?" שאלתי והוא הנהן וניסיתי להוריד עוד פעם
"תביאי אני אוריד לך" אמר עדיין צוחק, נאנחתי והתקרבתי אליו שיוריד את השוקולד. הוא הניח את ידו על פניי על מנת להוריד את השוקולד אך במקום זה הוא התקרב גם הוא והצמיד את שפתיו לשלי, והם התמזגו בתיאום. לאט לאט התחיל לעלות מעלי והנשיקה הפכה לעוצמתית יותר ועמוקה יותר, אלירן הוריד את החולצה ופתאום נעצר
"רגע, את מוכנה?" שאל ואני הנהנתי ומשכתי אותו לעוד נישקה
"בטוחה?" שאל ואני הנהנתי לחיוב
"כן קרצייה" אמרתי בחיוך ומשכתי אותו אליי. לאט לאט הבגדים ירדו משנינו. וקרה מה שקרה. הפעם הראשונה ענתה לכל הציפיות שלי ומעבר.
"את בסדר? הכאבתי לך?" אלירן שאל בדאגה אחרי ששכבנו אחד ליד השנייה כמה דקות מתנשפים
"אני יותר מבסדר" אמרתי מסתכלת עליו "ותודה" הוספתי
"על מה?" שאל לא מבין והסתכל עליי חזרה
"על כל היום הזה, ועל זה שהיית עדין איתי" אמרתי בחיוך
"בשבילך הכל אהובתי" אמר
"אני גמורה" אמרתי בעייפות, הוא הרים את ידו כסימן שאני אתקרב אליו, הנחתי את ראשי על חזהו וחיבקתי אותו חזק, הוא החזיק אותי מהמותן ונשק לראשי וככה נרדמנו. בוקר למחרת קמתי וראיתי שאלירן כבר ער. התלבשתי במה שלבשתי בערב כפי שאלירן אמר לי. אספנו את הדברים ויצאנו לאוטו. הלכנו למסעדה לאכול ארוחת בוקר מפנקת. כסיימנו לאכול אלירן לקח אותי לסוג של חוות סוסים.
"שלום אני הזמנתי על שם אלירן" אלירן אמר לפקידה בקבלה
"כן, בואו בבקשה אחרי" אמרה לאחר שבדקה משהו במחשב. היא הובילה אותנו לסוג של חדר לימוד
"אתם תקבלו עכשיו הדרכה ולאחר מכן תצאו לרכיבה" היא אמרה בחיוך וחזרה לקבלה. אחרי הדרכה והסברה של חצי שעה לקחו אותנו לאורווה ובחרנו סוסים. אני בחרתי סוס לבן ואלירן בחר סוס חום עם כתמים לבנים על גופו.
"נעשה סיבוב קטן פה באורווה ואז נצא למסלול" המדריך אמר והוביל אותנו לאזור סגור. אחרי עשר דקת שרכבנו על הסוסים במקום הסגור יצאנו למסלול. הצטלמנו מלא במהלך המסלול אך בעיקר נהנינו.
"עוד משהו קטן לפני שאני מחזיר אותך הביתה" אלירן אמר בחיוך
"מה? אלירן לא, אתה השתגעת? לא מספיק כמה שהוצאת עד עכשיו?" שאלתי חושבת על כמות הכסף שהוא הוציא בשביל היומיים האלה. הוא פשוט השתיק אותי בנשיקה והתחיל לנסוע, נאנחתי מבינה שהוא לא יגיד לי לאן אנחנו הולכים. אחרי קצת יותר משעה של נסיעה הבנתי לאן הוא לוקח אותי. לחוף שלנו. הוא החנה את המכונית ויצא מוציא מהתא מטען שמיכה ונעמד לידי, משחיל את ידו בידי ומתקדמים לכיוון המים. הוא פרס את השמיכה והתיישבנו כך שאלירן ישב נשען על ידיו ורגליו ישרות ואני יושבת לו בין הרגליים וגבי נשען על בטנו.
"אלירן" אמרתי לאחר כמה דקות שאנחנו מסתכלים על השמש מתחילה לשקוע, הסתובבתי אליו כך שרגליי נכרכו סביב מותניו
"כן יפה שלי" אמר וסידר חתיכת שיער שעף לי על הפנים
"תודה, באמת תודה" אמרתי בחיוך ענקי
"בשבילך הכל אהבה שלי" אמר גם הוא בחיוך גדול ונישק אותי נשיקה קטנה. הוא התיישב רגיל כבר לא נשען על הידיים ומחזיק אותי ממותניי, הנחתי את ידיי סביב עורפו.
"לא יכולתי לבקש מישהו יותר טוב" אמרתי עדיין עם אותו חיוך ענקי ומשכתי את אלירן לנשיקה ארוכה.
"יאללה נחזיר אותך הביתה" אלירן אמר לאחר כמה דקות שהחלפנו נשיקות וציחקוקים, נתן לי מכה קטנה בתחת כדי שאני אקום וכך עשיתי. ניערתי וקיפלתי את השמיכה, משום מקום אלירן בא והרים ותלה אותי על כתפו
"תוריד אותי" אמרתי ונתתי לו כאפות בגב
"את לא מכאיבה לי" אמר צוחק
"אתה לא רוצה שאני אכאיב לך" אמרתי
"הכאב היחידי שאת יכולה לגרום לי זה בלב" אלירן אמר והוריד אותי כשהגענו לאוטו
"תגיד בא לך להפסיק להיות כזה מושלם?" שאלתי ונשענתי על המכונית
"בחיים לא" אמר עם חיוך שובב והתקרב אליי
"יופי" אמרתי ומשכתי אותו לנשיקה עמוקה, אלירן הניח יד על האוטו ליד ראשי וידו השנייה על התחת שלי מקרב אותי אליו עוד יותר. אחרי כמה דקות הפסקתי את הנשיקה וטפחתי על חזהו, הוא נאנח כי ידע למה הפסקתי את הנשיקה. הוא פתח לי את הדלת ואני נכנסתי בצחקוק קטן לרכב, הוא שם את השמיכה בתא מטען והתיישב במושב הנהג
"אני יכולה לנהוג?" שאלתי בחיוך, אלירן סובב את המפתחות והביא לי
"יש" אמרתי ויצאנו כדי להחליף מקומות. אחרי עשר דקות נסיעה הגענו אליי הביתה. לקחתי את התיק שלי מהמושב האחורי ונעמדתי ליד אלירן נותנת לו נשיקה פרידה
"שוב תודה" אמרתי בחיוך נותנת לו עוד נשיקה קטנה והתחלתי ללכת לכיון דלת הבית
"אה ואלירן" אמרתי והסתובבתי קולטת אותו מסתכל אליי בחיוך ובוחן אותי
"מה?" שאל לא מבין
"אתה זוכר ששבוע הבא אתה אצלי?" שאלתי
"למה?" שאל
"כי ראש השנה ואתה בא לחגוג איתנו" קבעתי לו עובדה
"מתי קבענו את זה?" שאל
"לפני שטסתי לפולין" הסברתי לו
"אהה נכון נכון" אמר
"אוחח מפגר שלי" אמרתי וחזרתי לתת לו עוד נשיקה קטנה
"יאללה לכי כבר" אמר ודחף אותי בקטנה
"ביי" אמרתי ונופפתי לו לשלום
"ביי אהובה" אמר והתניע את האוטו ונסע. נכנסתי הביתה, הלכתי לחדר מניחה את הדברים על הרצפה ונכנסת למקלחת זריזה ואז יורדת למטה
"נו איך היה?" אמא שלי שאלה
"מושלם" אמרתי בחיוך וסיפרתי להם הכל חוץ ממה שעשינו במהלך הלילה. כשסיימנו לדבר פתחתי את הטלפון ועברתי על התמונות שהמדריך צילם אותנו במהלך המסלול. לבסוף בחרתי בתמונה שאנחנו על הסוסים באמצע הדרך ושאני מוציאה לאלירן לשון לאחר שסירבתי לנשק אותו ואלירן חצי צחק חצי היה בשוק מזוייף כזה, כתבתי 'אהוב שלי, תודה ענקית על היומיים המדהימים האלה. אוהבת אותך הכי בעולם ❤' והעלתי לאינסטגרם.