~סיפורי ערסים:שון ולירון פרק אחרון!~

"עומר?"התנתקתי משון מהר בבהלה.
"אחי זה לא מה שאתה חושב"אמר שון.
עומר עמד ולא דיבר.
לא מצא את המילים כנראה.
"שון אתה יכול לצאת שניה"ביקשתי.
"הלכתי.."יצא מהר.
משכתי את עומר וסגרתי את הדלת.
"אני מצטערת"אמרתי.
הוא לא ענה.
"תגיד משהו"גערתי בו לאחר כמה דקות של שקט.
"אני אוהב אותך..אבל את אף פעם לא הפסקת לאהוב אותו!תמיד היה בינכם את המבטים,קלטתי אותם,אני לא טיפש.התעלמתי כי חשבתי שיעבור לך ממנו.אתם אף פעם לא תפסיקו לאהוב אחד את השניה.אני ואת עברנו הרבה,וגם עם שון עברת הרבה.והתעלמתי מזה שהסתרת ממני שהלכת לאזכרה ההיא,התעלמתי מהמבטים,התעלמתי מהנשיקה הקודם שלכם,התעלמתי מהכל!אני לא יכול להתעלם עוד.די לשקר לעצמי..את אוהבת אותו.לכי אליו,אל תשקרי לעצמך"אמר והרים את מבטו אליי.
"אני..אני לא יודעת מה להגיד"באמת לא ידעתי.
עומר הוא כל כך טוב אליי ואני מגעילה אליו.
בגדתי בו פעמיים..למה אני באמת משקרת לעצמי?למה אני משקרת לכולם?
"ששששש..לכי אליו הוא מחכה לך.יומלדת שמח קטנה שלי"חייך וליטף את שיערי.
התחלתי לבכות.
חיבקתי אותו.
"די אל תבכי..אני גם אבכה בסוף"אמר וחייך.
צחקתי בקטנה ומחיתי את הדמעות.
הוא נישק אותי כנשיקת פרידה.
האמת שלא הרגשתי כלום בנשיקה..היא הייתה חסרת רגש.
אני צריכה מישהו אחר.
מישהו שגרם לי להרגע בכל הזמן שהייתי איתו.
מישהו שגרם לי לספר לו הכל עליי.
מישהו שגרם לי לסמוך עליו.
מישהו שריפא לי פצע.
מישהו שבאמת אהב אותי.
מישהו שעדיין אוהב אותי.
המישהו הזה..זה שון.
הרגשתי טיפשה שהבנתי את זה רק עכשיו.
הרגשתי מפגרת!
החלטתי להפסיק לשקר לעצמי,ולעולם.
אני אוהבת את שון,ורק את שון!
ואם יש מישהו שיחזיר לי את אותה כמות אהבה זה רק שון!
והגיע הזמן שנחזור,אחרי תקופה מטלטלת,תקופה מלאה בבכי,בצחוק,בכעס,בעצב ובעיקר באהבה.
הגיע הזמן שתקופה טובה תחזור!
הפעם..אני באמת מוכנה לזה.
מוכנה להתחיל דף חדש עם הבן אדם שאני אוהבת..שון.

יצאתי מהחדר במהירות וירדתי למטה.
חיפשתי את שון בין כל הבלגן מסביבי.
הנה הוא..יושב שם לבד.
בין כל האנשים סיבובו יושב לבד ומעשן.
ישב באחת הספות.
הרגשתי איך הכל נע סביבי כמו סרט בסלואו מושן.
הרגע הזה הרגיש לי מיוחד.
חיפשתי את האומץ הזה כל כך הרבה זמן,ומצאתי אותו.
סופסוף מצאתי את האומץ להפסיק לשקר לעצמי.
מצאתי את האומץ לדבר.
את האומץ שבזכותו יהיה לי טוב.
התקרבתי ולא ידעתי מה לומר.
המילים נעלמו.
החזקתי את השרשרת שהביא לי כמה דקות לפני כן,וצעדתי אליו בבטחה.
החלטתי פשוט לדבר,המילים יבואו לבד.

תעבירו ל1:58

"אני אוהבת אותך!אני מרגישה כל כך מטומטמת  שרק עכשיו הבנתי את זה.כל התקופה הזאת שהייתה כל כך מבלבלת ומתסכלת.לא ראיתי שזה אתה,לא הבנתי שאותך אני באמת רוצה.כל מה שהיה עומר זה היה שקר גדול לעצמי ולך.והגיע הזמן להפסיק לשקר"התכופפתי אליו ונישקתי אותו.
לא חיכיתי אפילו לתשובה שלו.
הרגשתי שאני עושה את המעשה הנכון.
הרגשתי שהפעם יש משהו אמיתי.
הרגשתי כל כך טוב עם עצמי.
הפסקתי לשקר לעצמי ולכולם.
ואני לא מתביישת להודות בשקר הזה.
העולם צריך לדעת שאני אוהבת את שון.
כולם צריכים לדעת.
"אני אוהב אותך.את האחת שלי.ואני גם השקרן.גם אני שקרתי לעצמי ולסביבה שלי.שנינו יצאנו מפגרים שהבנו רק עכשיו"אמר וחייך.
שמעתי רעש של כפיים.
קבוצה מלאה של חברים עמדה מסביבנו.
כל מי שהכרנו היה שם.
שמחתי שהרגע הזה הגיע.
מה שעברתי עם ליה ודניאל.
מה שעברתי עם דורון.
מה שעברתי במעבר לכאן.
מה שעברתי עם שון.
מה שעברתי עם אדם.
מה שעברתי עם שיר.
מה שעברתי עם עומר.
וכל מה שעברתי עם כולם.
זה עוד כלום למי שאני עומדת לעבור.
אבל הפעם לא לבד.
הפעם אני ושון נגד כל העולם.
אני לא רואה את עצמי ממשיכה בלעדיו לשום מקום.
מצאתי את אהבת חיי מזמן.
והנה היום,אני באמצע חגיגות יומלדת 17 שלי,שמחה ומאושרת.
כל החברים שלי לצידי,כל מה שאני אוהבת.
האנשים שהפכו את החיים שלי ליותר טובים וכייפים.
אני שמחה שיש לי את כל מה שיש לי.
שמחה שכל מה שעברתי הכל היה בשביל להגיע לרגע הזה.
אחרי כמה חודשים להגיע להרגע שבו נחזור להיות ביחד.
למרות הכל.
ברגע הזה הבנתי..שכל מה שעברנו זה עוד כולם לעומת מה שאעבור!
כולנו נכנסנו לסלאו סוגר אירוע.
כולם רקדו בזוגות.

"תודה על הכל"
"תודה לך נסיכה שלי"
"אני אוהבת אותך"
"אני אוהב אותך"

~כעבור 7 שנים~
"נו את יוצאת?מחכים לנו"צעק לי שון מדלת הכניסה.
"חכה שניה"אמרתי והבטתי במראה.
אני ושון שלי יוצאים למסיבה עם עוד זוג חברים שלנו.
אני ושון התחתנו אחרי שסיימתי את השירות הצבאי שלי.
אנחנו חיים ביחד בתל אביב בקשר עם כל החברים שלנו מהתיכון.
"תנעל אני מביאה את הרכב"אמרתי והלכתי.

ירדתי למינוס 1 ונכנסתי לרכב.
הגעתי לכניסה לביניין שלנו והוא חיכה לי שם.
הוא נכנס וחגר.
"עד שאת נוסעת"גער בי.
"תפסיק כבר.סיימתי ללמוד לפני חודשיים מה אתה רוצה"עניתי לו ועצרתי ברמזור אדום.
"שתלמדי לנהוג סופסוף"אמר.
"אתה מוכן להירגע ולהפסיק לצעוק כבר?"עניתי לו.
"אני אפסיק שאת תפסיקי"אמר.
"אם יש לך משהו להגיד אז תגיד.נמאס לי מזה כבר"צעקתי ולחצתי חזק עד הגז.
"מה את עושההה"צרח בכל הכוח שרכב נכנס בנו מהצד.

"אני אוהבת אותך. אני מצטערת "החזקתי את ידו וניסיתי לדבר בעוד שנינו מדממים על הכביש.
"אני אוהב אותך"ניסה להגיד אך ללא הצלחה..

"זוג צעיר מתל אביב אשר היה בדרכו למסיבה איבדו את חייהם במהלך תאונת דרכים קשה.."