שינית אותי פרק 39 שיתוף מחדש!

דרך המראה ראיתי מי זה. זה היה בן, על פניו היה מרוח חיוך ציני.
"לא תודה אני " אמרתי והוא התקרב. "עם כזה אורך של שיער ואי ואי אני בקושי מסתדר עם שלי" אמר ואני הסמקתי הוא לא ראה כי הראש שלי היה כלפי מטה. הפעלתי את הפן בחזרה.
"מתעלמת אה?" אמר והזיז את הפן. " איך מכבים את הדבר הזה? קיבינימט" צעק כשלא הצליח לכבות אותו אני גיחכתי, בשקט כמובן. "מה מצחיק?" שאל והתאפק שלא לצחוק.."אפשר??" שאלתי, הוא הושיט את הפן לידי ואני כיביתי. השיער שלי כבר התייבש כך שסיימתי עם זה, החזרתי את זה למקום. והסתובבתי בן בהה בי, היה באלי להעיף לו כאפה אבל ידעתי איך זה יגמר..
אז העדפתי שלא.
"למה את מתעלמת ממני" שאל והרים את ראשי אליו. ניסיתי להוריד את מבטי אבל הוא היה חזק ממני. "אני לא" אמרתי והסטתי את מבטי הצידה. העיקר לא להביט בעיניים שלו, הן כלכך מהפנטות. "אז למה את לא מסתכלת עלי" שאל הייתי בשוק לכמה שניות, מישהו מוכן להסביר לי מה הוא רוצה ממני? "אני חייבת?" שאלתי בביטחון שידעתי שעוד רגע הוא יוריד לי אותו. "לא" ענה לאחר כמה שניות. הייתי בטוחה שהוא יכעס אבל לא.. הוא יצא מהחדר וסגר את הדלת אחריו.
אני המשכתי לסדר את השיער שלי. השיער שלי חלק כך שאני לא צריכה לעשות בו משהו מיוחד..
לא רציתי לחטוף תשומת לב מכל הערסים שבבית ספר. אז פשוט אספתי את השיער לקוקו גבוה.
הבטתי על עצמי במראה לכמה שניות.
*
הלכתי לסדר את הילקוט.
~בן~
מה קרה לי היום? נהיתי כוסית? אם אני אתנהג ככה במסיבה כולם שם יצחקו עלי. ס'עמק עוד אני אהפוך לליצן. עשיתי ממני צחוק מול אליס, איך הייתי אדיש מולה הייתי צריך להוריד לה את הביטחון או משהו. הבית ריק יכולתי לדפוק אותה. אבל אני מרגיש שמשהו חוסם אותי. ממתי נהיתי כזה רגיש?
*
לאחר מחשבות אליס ירדה למטה, סימנתי לה שתצא לחניה. יצאתי אחריה המונית שהזמנתי כבר הייתה שם, היא לא רוצה לסוע איתי באופנוע. וואי אני כזה כוסית בזמן האחרון מה אכפת לי מימנה שתקפוץ לי אני סתם מבזבז עליה כסף.
"כנסי" אמרתי לה ביובש. באתי להיכנס ואז נזכרתי לירון אמר לי להביא שתיה. רצתי הביתה בחזרה, באתי לקחת את הבקבוק, מרוב מהירות הורדתי את הבקבוק והוא התנפץ עלי על הפרצוף. סע'מק מה יהיה עכשיו? אנלא יכול להגיע לבצפר. עמדתי כמה דקות. עד ששמעתי צעדים מאחורי. הסתובבתי זאת הייתה אליס, שיט החזרתי את מבטי לכיוון הארון, היא עוד לא הספיקה לראות מה קרה לי. "אליס תלכי לבית ספר בלעדי ותגידי ללירון שבן לא מרגיש טוב" אמרתי לה. "אבל למה אתה לא בא?" שאלה. "כי אנלא בא" אמרתי בעצבים. "מה קרה פתאום?" שאלה בלחץ. "כלום כלום נו סעי בלעדי" אמרתי. פתאום היא התקרבה וסובבה אותי אליה מה נסגר איתה? היא הביטה בפני בפחד. "חכה אני אלך להביא לך משהו" אמרה ובאה ללכת. אחזתי את ידה וסובבתי אותה אלי. "רוצי לבית ספר עכשיו" אמרתי בבירור כאשר אני מביט לתוך עיניה. "אבל.." באה לומר. "שום דבר לכי לבית ספר ותאמרי ללירון" אמרתי. היא הנהנה לכן ויצאה מהבית.
התיישבתי ליד השולחן. הנחתי את ידי על פני ואז הבטתי בידי היא הייתה מלאה בדם מהפנים שלי. מה אני עושה עכשיו? לירון ישחט אותי. מה אכפת לי מימנו..
רגע אני שלחתי את אליס אליו לומר לו.. אני מטומטם רצח הוא עלול לדפוק אותה. "פאקקקקקק" צעקתי ורצתי לכיוון האופנוע. הפנים שלי שרפו אבל זה היה שווה את זה. אם הוא יפגע בה כל האשמה תיפול עלי..
התחלתי לסוע.
~אליס~
הלכי לבית הספר בלי חשק. איפה אני אמצא עכשיו את הלירון הזה? ירדתי מהמונית ונכנסתי לבית הספר. רעדתי כולי אם הוא חבר של בן הוא בטח מסוגל לכל כמוהו אבל הייתי חיבת בן ביקש ממני ואני השפחה שלו לכמה זמן בגלל הכאפה שהחטפתי לו..