אנהי- פרק 11

באחוזת אלרקון:
למחרת בבוקר,המסיבה עברה בהצלחה וכולם היו מרוצים מאוד.
אדוארדו: בוקר טוב. כשהוא רואה את מרתה ואסטפניה מנקות את כל מה שנישאר מהמסיבה
מרתה+אסטפניה: בוקר טוב,אדוני.
אדוארדו: זה מה שנישאר מהמסיבה?
מרתה: כן,הילדים השטוללו עד 6 בבוקר.
אדוארדו: ואיפה כולם?
מרתה: ישנים ואפילו טיל לא יעיר אותם.
אדוארדו: אני בטוח. והפלפון שלו צילצל
הבלש: דון אדוארדו.
אדוארדו: מה קרה?
הבלש: יש לי הכל.
אדוארדו: מצויין,אני מגיעה עלייך מיד.
הבלש: אני מחכה לך.
אדוארדו: ביי.
מרתה: הכל טוב,אדוני?
אדוארדו: כרגע הבלש בישר לי שיש לי את האמצעיים להשיג את,פרנדו.
מרתה: ואתה הולך עכשיו?
אדוארדו: כן.
מרתה: בהצלחה.
אדוארדו: ביי.
אסטפניה: צ'ה,מרתה,מה קורה בינך לבין האדון?
מרתה: כלום,מה אמור להיות בניינו.
אסטפניה: אתם קרובים מידי.
מרתה: נינייה,פור דייוס.
גבריאלה: בוקר טוב.
אסטפניה: בוקר טוב,גברת.
גבריאלה: כולם ישנים?
אסטפניה: לא,אדון אדוארדו,קם והוא יצא.
גבריאלה: את משוחררת.
אסטפניה: ברשותך.
גבריאלה: אז הוא יצא,אני חייבת ליבדוק עם הוא הלך לחברה.

אצל אדוארדו:
אדוארדו: נו?…
הבלש: מצאתי את הכתובת ומספר הפלאפון שלו.
אדוארדו: יש לו ילדים?
הבלש: כן,יש לו בן.
אדוארדו: בן כמה הוא?
הבלש: הוא בן 5.
אדוארדו: אתה יכול להשיג לי תמונה שלהם ביחד?
הבלש: אני העשה כל מה שביכולתי לעשות.
אדוארדו: אני סומך עלייך.
הבלש: אל תידאג.
אדוארדו: אני חייב ללכת לחברה,דבר איתי עם משהו.
הבלש: מיד שיהיה בידיים שלי עוד חומר אני מרים טלפון אלייך,אדון אדוארדו.
אדוארדו: יום טוב,להת'.
הבלש: גם לך.

בשכונה "לה וידה":
קרינה: בוקר טוב,הבאתי לנו קורסונים.
סולדד: למה את מבזבזת סתם כסף?
קרינה: מותר לנו פעם בחודש להתפנק.
סולדד: בכל זאת.
קרינה: אני השאיר כמה גם בשביל,פקונדו.
סולדד: צ'ה,מה קורה איתך ועם פקונדו?
קרינה: מה צריך להיות?
סולדד: אתם דואגים יותר מידי אחד לשני.
קרינה: את מדמיינת,דול,בוקר טוב. שהיא רואה אותה מתקרבת כשהעיניים שלה סגורות
דולסה: לא,אצלי זה עדיין לילה,דודה קרינה,באתי לשתות רק.
סולדד: דול,את לא הולכת היום לעזור לפקונדו?
דולסה: לא עכשיו,מאמא,חזרתי רק לפני שעתיים.
קרינה: אז הבסיבה הייתה מוצלחת או החבר.
סולדד: קרינה…
דולסה: את אף פעם לא תשתני.
קרינה: מה?…
דולסה: טוב,הלכתי לישון,לילה טוב.
סולדד: ביי.
קרינה: אני הולכת להביא את הלאה לפקונדו.
סולדד: אני מחכה לך לתה.
קרינה: 2 דקות ואני כאן.

בחברת אלרקון:
גבריאלה: הולה אממ…
ולריה: ולריה,גברת.
גבריאלה: כן,אדוארדו: נימצא?
ולריה: לא,הוא עדיין לא הגיעה.
גבריאלה: תודה.
ולריה: אויי,אני לא יכולה לסבול אותה.
פרנקה: כן,היא חושבת את עצמה כ…
אדוארדו: בוקר טוב,בנות.
פרנקה+ולריה: בוקר טוב,אדוני.
אדוארדו: עם משהו אני במשרד שלי.
ולריה: אדוני,הגברת גבריאלה,נימצאת במשרדך.
אדוארדו: גבריאלה? מוזר.
ולריה: ויש לך כאן כמה מסמכים לבדוק.
אדוארדו: בסדר.
ולריה: יום טוב,אדוני.
אדוארדו: גם לכן.
גבריאלה: אני חייבת לגלות הכל.
אדוארדו: גבריאלה? מה את עושה כאן?
גבריאלה: גיסי,אני חייבת כסף.
אדוארדו: ובשביל זה הגעת לכאן?
גבריאלה: כי כשאני רוצה לדבר איתך אתה לא מקשיב לי אז החלטתי להגיעה לכאן.
אדוארדו: אני לא מאמין לך.
גבריאלה: רק זה היה חסר לי שאתה לא תאמין לי עכשיו.
אדוארדו: טוב,כמה את צריכה?
גבריאלה: אתה יודע כבר.
אדוארדו: בבקשה.
גבריאלה: תודה ,ואל תחכו לי לארוחת הצהריים.
אדוארדו: בסדר.
גבריאלה: ביי.
אדוארדו: האישה הזאת מוזרה.

בחזרה לאחוזה:
אסטפניה: בוקר טוב,אנני.
אנהי: בוקר טוב,מה השעה?
אסטפניה: 12 בבוקר.
אנהי: ואווה כמה ישנתי.
אסטפניה: זה היה צפוי כי הלכתם לישון רק בשעה 6.
אנהי: נכון…
אסטפניה: להכין לך משהו?
אנהי: כן,אני הולכת להתקלח בינתיים.
אסטפניה: בסדר.
אנהי: ביי…
דולסה: היי,טפי.
אסטפניה: היי,דול. כשהיא פתחה ת'דלת
דולסה: אנני,כבר קמה?
אסטפניה: היא בדיוק ניכנסה להתקלח.
דולסה: אז אני הילך בינתיים לכריס.
אסטפניה: אז אני הכין גם לך ארוחת בוקר.
דולסה: תודה.

בחזרה לחברה:
אדוארדו: ולריה,כנסי בבקשה למשרד שלי.
ולריה: כן,אדוני.
אדוארדו: אני צריך שתעשי לי 3 עותקים למסמך הזה ושימי אחד על שולחן העבודה של,כריס.
ולריה: בסדר,עוד משהו?
אדוארדו: לא,ותסגרי את הדלת אחרייך,תודה.
ולריה: בסדר.
אדוארדו: ניתקשר?… מה שהיה יהיה.
פרנקו: הלו?…
אדוארדו: עם מי אני מדבר?
פרנקו: עם פרנקו אלרקון,את מי אתה צריך?
אדוארדו: סליחה,טעיתי במספר.
פרנקו: זה בסדר.
אדוארדו: תודה.

בארה"ב,ניו יורק:
מלווינה: פר,אנחנו טסים מחר למקסיקו?
פרנקו: כן,אני צריך לעשות כמה עסקים שמה ונחזור.
מלווינה: אז אני הארוז ת'בגדים של,אנדרסיטו.
פרנקו: לכי.
מלווינה: הכל בסדר?
פרנקו: כן.
מלווינה: אנדרסיטו,בוא לאמא.
פרנקו: למה הקול שלו היה לי מוכר מאיפשהו? שהוא נזכר בשיחה
מלווינה: אתה יוצא?
פרנקו: כן,אני יחזור בעוד שעה.
מלווינה: בסדר.
פרנקו: אליסיה,אנהי,בעוד כמה שעות אני יהיה קרוב אליכם יותר מתמיד.

בחזרה למקסיקו,בחזרה לאחוזה:
דולסה ניכנסה בשקט לחדרו של כריסטופר והחלה לדגדג אותו ומאמרה "אמור,הגיעה הזמן לקום."
כריסטופר: כן,אני כבר בא,דוד… שהוא מדבר מיתוך שינה
דולסה: אני עוד לא דודה שלך. והיא ממשיכה להעיר אותו
כריסטופר: די,מאמא…
דולסה: לא,כאן הגזמת,איך אפשר להתבלבל בניינו? כריס…?
כריסטופר: דול?! שהוא קם בבהלה
דולסה: לא,דולסה.
כריסטופר: מה את עושה כאן?
דולסה: באתי לאנני אבל בגלל שהיא מתקלחת באתי אלייך אבל עם אתה רוצה אני הילך.
כריסטופר: מה פיתאום,בואי לכאן! והוא משך אותה אליו
דולסה: תה אמו.
כריסטופר: ואני אותך. והם התנשקו

בבית של מאיטה:
חימנה: בוקר טוב.
מאיטה: את ערה?
חימנה: כבר 1 אחר הצהריים.
מאיטה: לא,אני עייפה עדיין.
חימנה: מאי,תכנסי להתקלח ואני בינתיים החכה לך.
מאיטה: למה?
חימנה: אני רוצה שאת וצ'אווה תבואו איתי לפונצ'ו.
מאיטה: למה?
חימנה: אני רוצה להיות איתו.
מאיטה: אז בשביל מה את צריכה אותנו?
חימנה: בשביל שפונצ'ו לא יחשוד.
מאיטה: צ'אווה,מסכים?
חימנה: כן,דיברתי איתו ואמרתי לו שניפגש אצל,פונצ'ו,בעוד שעה.
מאיטה: את משוגעת!
חימנה: מאהבה שאני מרגישה כלפי,פונצ'ו.
מאיטה: הלכתי למקלחת.
חימנה: זריז.

בחזרה לאחוזה:
אלפונסו ישן ופיתאום הפלאפון שלו החל לצלצל והוא ענה שהוא עדיין ישן ואמר "הלו?…"
כריסטיאן: מה קורה,אחי?
אלפונסו: מיזה?
כריסטופר: צ'אווה,מה אתה כבר לא מזהה אותי?
אלפונסו: צ'אווה? סליחה אני עדיין לא התעוררתי.
כריסטיאן: לא,מוזר,חימנה אמרה לי להיפגש אצלך בעוד שעה.
אלפונסו: חימנה? מוזר אני לא יודע כלום.
כריסטיאן: אממ,עזוב על תתייחס.
אלפונסו: אתם מוזרים,אתה יודע?
כריסטיאן: כן,טוב ניפגש בעוד שעה,ביי.
אלפונסו: סבבה.
אנהי: בוקר טוב,גברת.
גבריאלה: בוקר טוב? כבר צהריים,חמודה.
אנהי: אפילו בוקר טוב קשה לך להגיד לי?
גבריאלה: את פשוט לא מעניינת אותי בשביל לאחל לך "בוקר טוב".
אנהי: עדיף שאני הילך אחרת גם את התאבון שלי תהרסי לי.
גבריאלה: לכי,לכי.
אנהי: פור דיוס,איזה אופי יש לגברת הזאת.
אסטפניה: כן,זה לא חדש לי.
אנהי: תודה על הארוחה.
אסטפניה: בבקשה.
אנהי: שבי לאכול איתי.
אסטפניה: אסור לי.
אנהי: אני הגיד שאני אמרתי לך.
אסטפניה: תודה בכל זאת אבל כבר אכלתי.
אנהי: טוב,נוכאל לבד.
אלפונסו: בוקר טוב,תביאי לי קפה,בבקשה.
אסטפניה: רק רגע.
אנהי: המסיבה הייתה מדהימה,נהנתי מאוד.
אלפונסו: תודה.
מרתה: עלמה אנהי,יש לך טלפון.
אנהי: אנני,ומיזה?
מרתה: הוא אמר שזה החבר שלך.
אנהי: אהה,תודה,הלו?… והיא הלכה לגינה
פאבלו: מה שלומך,עיניים יפות?
אנהי: בסדר,ואיך הנסיך שלי?
פאבלו: מאושר,אין לי מילה אחרת.
אנהי: טוב לדעת.
פאבלו: מה את עושה?
אנהי: אוכלת ארוחת בוקר.
פאבלו: אני מפריעה?
אנהי: בחיים לא.
פאבלו: מה את רוצה לעשות?
אנהי: ניגמרו לי הרעיונות ולך?
פאבלו: הכל רק מתחיל!
אנהי: את תבוא לאחוזה ואז נדבר.
פאבלו: אני טס לשם.
אנהי: חחח,אני מחכה לך.
פאבלו: ביי.
אנהי: צ'או.