הסוד שבך
אז כן…… החלטתי להעלות את הסיפור לפה…… מקווה שתהנו ממנו ולגבי האורך אני רוצה שזה יהפוך להיות ספר אז האורך יהיה בהתאם.
תהנו :)
ישבתי על מיטתי בחוסר מעש בלתי מוסבר. אני גמרתי את הלימודים לפני שנה ואני עוד מעט הולך לצבא, אני מרגיש שלא עשיתי כלום עם חיי. שהם חלפו להם ואני לא הקשבתי להם ולא ייחסתי לכך חשיבות. באמצע מחשבותיי אני שומע את המוזיקה של אחותי הקטנה, שהיא כבר לא כל כך קטנה. היא בכיתה י', ואני ואבי שומרים עלייה שלא יהיה לה רע. בהתחלה זה עיצבן אותה אבל אחרי כמה חודשים היא התרגלה לעניין. כל כך כעסתי עלייה באותו הרגע, אחת הבעיות באחותי זאת המוזיקה שלה. היא לא יכולה לשמוע את המוזיקה שלה רק היא, אלא היא חייבת לשתף אחרים במוזיקה הרעשנית שלה.
"מיה, תשתיקי את זה מיד אחרת אני בא בעצמי והורס לך את הרמקולים לצמיתות." צעקתי לעברה בכעס
מיה מיד שמעה את צעקתי והנמיכה ולאחר מכן סגרה את דלת חדרה כך שהרעש שבכל זאת בקע מחדרה יאטום טיפה את הרעשים. נאנחתי ואמרתי בליבי תודה לאל. אך שרגע אחד של שקט תקף אותי מישהו היה חייב להפריע, ובמקרה הספציפי הזה זה היה הטלפון שלי שרטט על השידה שלידי והצג נפתח כך שיכולתי לראות שמי שמתקשר אלי היה איתי. איתי הוא החבר הכי טוב שלי מאז שאני זוכר את עצמי, אף פעם לא הייתי אצלו בבית אבל הוא התנחל אצלי. הוא כמו בן בית אצלי.
"היי גבר." ענה לי מיד איתי, לאחר שידי לחצה על הצד הירוק כדי לענות לו
"בסדר גמור. מוכן להקשיב שנייה?." שאל שידע מראש מה תהיה תשובתי.
"דבר." אמרתי בקול חד וברור
"שהיינו היום בבית ספר, שאתה היית כל- כך עסוק בלוקר שלך. אני שמעתי כמה ילדים מדברים על מסיבה שתתקיים היום, בערב. הפאץ' זה שחובת הגעה עם מסכות כך שאם תרקוד עם בחורה רוב הסיכויים שהיא לא תזהה אותך, ואתה כמובן, לא אותה." הוא אמר וקול תחנונים הופיע מגרונו ונשמע מצדו השני של הטלפון.
"מאיפה אתה יודע שגם הזמינו אותנו?, וזאת לא מסיבה פרטית של כמה ילדים עשירים?." התקפתי אותו בשאלות בזו אחר זו
"צפיתי מראש את שאלותייך ותן לי להגיב על כך. דבר ראשון, רגע לפני שפתחתי את דלת הכיתה ניגש אליי דניאל ונתן לי הזמנה ביד ואמר במופרשות שאנחנו מוזמנים." הסביר את דאגותיי
"אז מה אתה אומר?." שאל אותי שהייתה בינינו שתיקה של כמה דקות
"אני מסכים. אבל אני עושה את זה רק בשבילך." אמרתי אחרי אנחה גדולה
"תודה. אני מעריך את זה מאוד." אמר בכנות. אם אפשר להגיד דבר אחד טוב על איתי זה שהוא תמיד כן איתי. לא משנה כמה הוא מתאפק הוא חייב להגיד הכל בפרצוף.
ניתקתי את השיחה עם איתי והלכתי לעבר המקלחת. אני חייב להיות נקי בשביל המסיבה היום. הורדתי את בגדיי והם נחו על הרצפה הקרה ונכנסתי למקלחת, שוטף את כל הלכלוך מהיום הזה ומגיע נקי. שסיימתי להתקלח כרכתי מגבת על פלג גופי התחתון ויצאתי מהמקלחת צועד צעדים זריזים לעבר חדרי ומוריד את המגבת כך שאני ערום לחלוטין כמו יום היוולדי. שמתי את הבוקסר ועמדתי מול הארון הגדול. בוחר את החליפה המתאימה ביותר לאירוע מסוג זה. בין לבין קבענו את שעת ההגעה של איתי לביתי ושעת החזרה. שסיימתי להתארגן ירדתי למטה במדרגות לכיוון המטבח ששם הורי היו, אבי קורא עיתון יחד עם ספל של קפה ואימי אחראית על הכנת ארוחת הערב אצלנו במשפחה. כך זה הלך כל השנים, אבי בקושי לא יודע להכין חביתה. נישקתי את אמי במצחה.
"אמא, אני ואיתי הולכים למסיבה היום בערב." הודעתי לאימי, פעם אחרונה שהלכתי למקום כלשהו. חזרתי מאוחר ושכחתי להודיע לה שאני אחזור מאוחר. שכבר נכנסתי לביתי ראיתי את הוריי יושבים בסלון על הספה ואת אבא מנסה להרגיע את אמא הפרנואידית.
ששאלתי אותה מה קרה היא רק יבבה והסטתי את ראשי לאבי שיסביר את פשר הסיטואציה, אבי הסביר לי שאימא חשבה שחטפו אותי כי לא הודעתי לה מתי אני אחזור. אז אני התיישבתי שעה ליד אימי והרגעתי אותה. מאז איני לוקח את הסיכון הזה בשנית
"מתי תחזור?." שאלה ובחנה את תשובתי
"בשתיים עשרה, מבטיח." אמרתי והרמתי את ידיי בכניעה
"מעולה, מתוק שלי. תעשה חיים." אמרה ונישקה לי את הלחי ומיד שהיא הסתובבה ניגבתי את הנשיקה עם ידיי.
שהתיישבתי בשולחן ואימי כבר הגישה לי את ארוחת ערב, כי אימי לא מוכנה שניקח בעצמנו את ארוחת הערב. נשמע קול צפצוף והרמתי את ראשי מהצלחת לכיוון הטלפון וראיתי שהוא נדלק כי יש הודעה. החלקתי את הטלפון מהקצה של השולחן קרוב אליי ופתחתי אותו. מגלה להפתעתי שזאת הודעה מאיתי.
"אני בא עוד רבע שעה. תהיה מוכן מחוץ לבית".
הבטתי בשעון שעל הקיר שממולי והבנתי שלא נותר לי עוד הרבה זמן. אכלתי את האוכל במהירות ואמי הביטה עלי כלא מבינה מה עובר עלי. ניסיתי להסביר לה עם השפתיים אך התייאשתי כי היה לי חביתה בתוך הפה ואימי הודיעה לי שזה ממש לא מנומס, למרות שאין אורחים. נאנחתי לדיבוריה ושטפתי את ידי בכיור כיד שהיה נקי ומצוחצח. ברקע אני שומע את ניסיונותיו הרבים של אבי להוציא את אחותי מהטלפון שלה ולגרור אותה לאכול, אך זה לא עזר אז הוא הלך בעצמו להביא אותה מהחדר. שראיתי שנגמר לי הזמן צעקתי שאני הולך, קיוויתי בכל מאודי ששמעו אותי והתברר לי אחרי שנייה שכן מכיוון שאימי צעקה לי מהקומה העליונה, אחרי שהלכה לעזור לאבא שאני ייהנה כמה שאפשר ועניתי לה בחזרה שברור. יצאתי מהבית ומחכה לאיתי בחוץ. העברתי את הזמן בבדיקה על ההודעות שקיבלתי ואז לפתע קיבלתי מכה בכתף. אני מרים את ראשי לצעוק על הבן אדם ואני מגלה את איתי
"איחרת." הודעתי לו
"כן, סליחה. היה לי אירוע רבת משתתפים" אמר בשקט ואני צחקתי משמע הביטוי שלו
"רבת משתתפים?." שאלתי אותו תוך כדי צחוק
"צחק, צחק. אבל אני לפחות מקשיב בשיעורי לשון." קטל אותי ואני רק השפלתי את ראשי
"טוב, טוב. לפני שזה יהפוך להיות המופע סטנד-אפ של איתי, אפשר להתקדם. כי אנחנו מאחרים. בגללך" הדגשתי את מילתי האחרונה והפניתי אצבע מאשימה כלפיו. הוא רק הטה את כתפיו כלפי מעלה. נאנחתי ואמרתי בליבי בלב שהתפוח לא נופל רחוק מהעץ והתחלתי להתקדם יחד איתו לעבר המקום שאליו המסיבה. הוא נשם במהירות וכל צעד נוסף הוא הרגיש כלא נושם.
"מתרגש?." שאל חברו לפתע בלי ששם לב ונחנק במקצת
"כן. יהיה לי מזור אך אני מרגיש טוב" שיקר לחברו. ובזאת נכנסו שניהם לתוך המסיבה עם המוזיקה הרועשת עד שאי היה אפשר לא לאטום את אוזניו וכך שניהם עשו. הם התקדמו לעבר הבר המלא משקאות וביקשו מהברמן שיביא להם משהו לא חריף כדי שלא ישתכרו ויהיו רעננים למה שהערב הזה פותח להם. הוא הסתכל מימנו וכבר לא ראה את חברו הטוב, הוא נאנח שהבין לאיפה הוא הלך, הוא ואיתי שני הפכים. הוא אוהב את הבנות אך הוא מהבדיל מהבנים האחרים מכבד אותם ומחכה לאחת אך הוא חושב שהלילה הוא רצה לעצור את המסורת שלו ולתת לעצמו להשתחרר וזה בדיוק מה שגם הוא מתכוון לעשותו. הוא התחיל לשתות את המשקה החריף שבקע מגרונו וצורח לו שיפסיק, הוא ניער את ראשו כבולע את המשקה החריף וממשיך ללגום עד טיפת המשקה האחרונה. שסיים לקח עוד כמה כוסות והתחיל לשתות אותם במהירות, כבר לא היה לזה הטעם כמו בפעם הראשונה. הוא לא היה שיכור, הוא הבין טוב מאוד מה קורה עם עצמו, הוא שתה רק 4 כוסות וזה לא מספיק בשבילו להשתכר. ברמקול הכריזו שזהו הזמן להתחיל בריקודים, הוא לא רצה ישר ללכת לתפוס לו בחורה אלא לחכות עוד קצת. בהתחלה הוא הביט על חברו שרוקד עם מישהי יפה יחסית אך לא לטעמו. הוא המשיך ללכת על עיניו ולראות עוד כמה זוגות שרקדו לפי קצב המנגינה הבוקעת מהרמקולים כך שאין אחד שלא ייכל לא לשמוע, עיניו נעצרו באחת על בחורה שהפתיעה אותו ורוקדת עם חברתה. הוא לא ייכל להזיז את עיניו ממנה ובלי שהוא שם לב רגליו לקחו אותו לעברה, שחברתה של אותה בחורה שמה לב לכך היא קרצה והלכה מהמקום, הבחורה שלא ידעה את פשר ההתנהגות של חברתה הסתובבה כתגובה אחת ועיניהם נפגשו לראשונה
"התרצי לרקוד עימי?" שאל אותה וראה שהיא מהססת בתגובתה.
"אל דאגה, אני לא נושך אלא אם כן לא ידעתי זאת" מנסה להוסיף קצת הומור לאווירה הקרירה ביניהם וזה הצליח, היא חייכה מעט מתגובתו אך עדיין לא ענתה לשאלתו.
"אני אשמח" ענתה לו, ושניהם חיברו את ידיהם. וידה הייתה חמימה ומלאת זרם שעובר ממנה אליו. כך הם רקדו כמה וכמה שירים עד שהיא בבת אחת התנתקה מידו והוא לא הבין את פשר הדבר.
תגובות (2)
אהבתי מאוד. בטח סינדרלה, והיא התנתקה ממנו כי כבר חצות, אני מנחש. בקיצור יפה
תודה רבה….