שינית אותי פרק 38

~בן~
פרצתי את הדלת, לא היתה לי ברירה אחרת.
"סע'מק" צעקתי כשהדלת נפרצה, המנעול עף בדיוק על היד שלה. היא ניפצעה, ואני כמו מטומטם לא עזרתי לה. רציתי אבל מנעתי מעצמי. רציתי לתת לה קצת זמן להירגע אז הלכתי להביא את כלי העבודה שלי לתקן את המנעול…
~אליס~
בן העיר אותי בבוקר, וכמעט שהתנשקנו הלב שלי פעם בחוזקה. אני חושבת שהוא שמע… מצד אחד פחדתי אבל מצד שני רציתי! אויש שכחי מזה אליס! הוא יכול לפגוע בך ויותר גרוע… הוא יכול לעשות הכל!
ניצלתי את הרגע שבן עצם עיניים ורצתי לחדר בנות, לא ידעתי מה השעה הייתי בטוחה שנופר שם. אבל לא נופר לא היתה שם ואף אחד לא היה בבית, רעדתי מפחד הוא יכול לעשות לי משהו רע. רק לחשוב על זה אני…
בלי לחשוב פעמיים נעלתי את דלת החדר, הייתי שם עד שהוא בא ואיים לפרוץ את הדלת, רעדתי כולי והצתמקתי בפינת החדר. הוא פרץ את הדלת הייתי חסרת אונים, המנעול עף מהדלת ופגע בידי. הוא אפילו לא בא לעזור לי ידעתי! אני כלום בעיניו. כל מה שחשבתי עד עכשיו נעלם, כל החששות שאולי הוא מאוהב בי אבל לא! בן ביטון לא יכול לאהוב!
חסר רגשות '~'.
אחרי שהמנעול פגע בי בן זרק לעברי מבט מתלבט ויצא מהחדר. אני יכולה לתאר לעצמי כיזה סערת רגשות התחוללה בתוכו ברגעים האלה…
אחרי שהוא יצא הצצתי מדלת החדר וראיתי שהוא יורד במדרגות. חזרתי לחדר שלו, הוא לא יחזור לחפש אותי שם. התישבתי בפינת החדר, לפתע חשתי כאב חזק הבטתי לעבר ידי הפצע מהמנעול החל לדמם בכמויות עצומות. הבטתי ביד מנסה לשכוח מהכל
~בן~
חזרתי עם הארגז כילים שלי לחדר בנות. אליס לא היתה שם (?) היא רוצה לשחק איתי תופסת או מה? הלכתי לפינת החדר ולקחתי את המנעול חזרתי לדלת והתחלתי לתקן. כעבור כמה דקות סיימתי, הזכרתי שיש לי ידי זהב? הלכתי לחפש את הקטינה.
*
מצאתי אותה בחדר שלי. היא הביטה בידה המדממת שכבר החלה לטפטף לרצפה היה ניראה שהיא התהממה מהדם כי היא לא הגיבה.
סע'מק איתי למה לא טיפלתי לה ביד קודם? בלי לחשוב הרבה שלפתי מהארון תחבושת וחומר חיטוי ניגשתי אליה דמעות זלגו מעיניה ישר על הפצע זה לא שורף? לי זה לא היה מזיז אבל לה?
כרעתי ברך לעברה היא נרתעה לאחור, כניראה מפחדת… ראשה היה מורכן כלפי מטה. משכתי אלי את היד. "איי" היא אמרה בלחש כשהתחלתי לחטא את ידה. הדמעות המשיכו לזלוג מעיניה רציתי לנגב לה אותם… בן נו מה ניהית כזה קיטשי? תנקה לה את הפצע ותגמור עם זה. "או" היא אמרה בלחש ונשכה את שפתיה. באמא שלי זה חירמן אותי היה בא לי לדפוק אותה. אבל אם אני עושה את זה וואה עליי…
*
"יש לך בית ספר" אמרתי לה כשסיימתי לחבוש לה את הפצע. יצאתי מהחדר , והיא הלכה לחדר בנות. ירדתי למטה הכנתי לה חביתה והכנסתי לה ללחם. לעצמי הכנתי טוסט עם מלא חריף, מפנק את עצמי ;)
הכנתי לעצמי קפה שחור כדי להתעורר, היה צלצול זה לירון החבר הכי טוב שלי שלפעמים הוא כמו האויב הכי טוב. 'לירן הכוסית ;)' היה כתוב על הצג. עניתי.
"תגיד אתה פסדר?" ישר צעק. "הכל פ'סרה אחי מה איתך?" עניתי באדישות לעומתו. "שכחת לגמרי אני רואה?" אמר ואז נזכרתי היום יש את מסיבת המחששה שלנו. "וואלה זה היום!" עניתי לאחר כמה שניות של שקט. "לא זה מחר טוב תביא שתיה" אמר, נצלן. "ביי ביי" אמרתי והוא ניתק.
~אליס~
בי מתנהג היום מוזר רגע אחד הוא מתעלם ממני ואחר כך הוא בא כורע ברך ומחטא לי את הפצע. הריח שלו זה היה ריח פשוט משגע. אבל די אסור לי אסור לי להתאהב!
לא בבן, ולא באף אחד!
הבטחתי לעצמי שאני לא אחזור על הטעות הזאת שוב!
אבל כשהוא ניקה את הפצע הוא עשה את זה בעדינות שכל כך לא ניראתה שקיימת בו. מידי פעם נפלטו לי כמה אנחות כאב ונשכתי את שפתי, ה יה ניראה שהוא התחרמן באותו רגע, הלב שלי רק פעם יותר ויותר בחוזקה. ובכל פעם שהוא נגע בידי כל הגוף שלי הצתמרר מידי פעם הוא הביט בי, אבל אני לא העזתי להביט בעיניו.
פחדתי
חששתי
לא רציתי להתאהב…
כשהוא סיים הלכתי במהירות לחדר בנות לקחתי את הבגדים ורצתי להתלבש במקלחת, הבטתי על עצמי במראה.
*
הסתכלתי בשעון השעה היתה 10:30!
מאוחר אני אתחיל להתארגן צחצחתי שיניים במהירות הבזק. התקלחתי בטילים, התלבשתי מהר. ויצאתי החוצה. הסתכלתי על עצמי במראה בחדר. לבשתי חולצה לבנה מקושקשת, מעל טרנינג שחור עם פסים צבעוניים מכנס ג'ינס כהה צמוד ונעלי בובה ורוד כהה. השיער שלי היה עדיין רטוב, לקחתי פן והתחלתי ליבש אותו.
"את צריכה עזרה?"