סיפור חיי פרק 1 ( עצוב שזה אמיתי)
זה כל כך שונה ומוזר לי שאני מכירה אותו דרך הפייסבוק בתור אנונימית אוהבת לכתוב. ועכשיו בתור ליאור.. כמה שאנחנו מדברים, וואו זה לא אמיתי!. וכמה שבכיתי כשהוא סיפר לי על זהותו האמיתית, מי היה מאמין שאנדרו הוא בעצם רזיאל בעל תשובה עם החליפה והכובע.
כמה בכיתי כשהוא סיפר לי את זה. "ואם אין לי רכב?" הוא שאל ועניתי שלא אכפת לי "ועם אני לא עובד?" הוא שאל ושוב הוא קיבל את אותה התשובה. ואם אני לובש חליפה וכובע של הדוסים?" ושוב הוא קיבל את אותה התשובה. ביד ימין הצמדתי את הפלאפון לאוזן וביד שמאל הצמדתי את הכרית הצהובה עם הסמיילי הקורץ לתוך הפרצוף, כשאני שוכבת על גבי. "ואם לא קןראים לי באמת אנדרו?" הוא שאל שוב בעדינות. ואני שתקתי כל הדמעות פרצו החוצה. רגלי רעדו בטירוף. באמת שלא היה לי אכפת אבל כשזה הגיע לשמו האמיתי. איך שהוא לא יכולתי להתאפק. לא הבנתי מה קורה לי, אני מדברת עם הבן-אדם בפייס כולה שבועיים. ופקינג בפלאפון אני מדברת איתו בקושי כמה ימים. אבל המון. וזה מרגיש כאילו אנחנו מכירים שנים. לא הבנתי מה קורה לי באותו זמן. למה אני בוכה כמו מפגרת. "אני בוכה ורועדת כמו סתומה ואין לי מושג למה "את בוכה? ליאור תעני לי את בוכה?" הוא שאל בעדינות. ואז היה מין שקט כזה של בכי משני הצדדים. גם הוא בכה. לא הבנו מה קורה לנו פיתאום
יצאתי קצת לבחוץ לנשום אוויר. והמשכנו לדבר. היה רוח חזקה בחוץ חושך השעה הייתי 12:00 בלילה.
תגובות (2)
הייי קראתי את זה , תקשיבי .
אם זה אמיתי , אני מתה לדעת את הכול , כול פרת קטן של זה \ יש לך כתיבה מעניינת והנושא שאת כותבת עליו יותר מעניין .
ממש מעניין אותי לדעת איך זה מסתדר בסיפור .
ואם זה מבוסס על סיפור אמיתי , אני בטוחה שזה יכול לעזור לי.
אני דתייה ויש לי איזה קטע עם מישהו חילוני וכרגע זה לא ממש מתקדם לכלום כי שנינו מפחדים לפגוע אחד בשני .
אז אני אשמח לדעת את ההמשך . ואם את לא מעוניינת לכתוב את זה פה מסיבה כול שהיא אני אשמח אם תוכלי לשלוח לי את הסיפור במייל .
תודה ויום נפלא .
היי ממש כיף לשמוע שאהבת וכן זה סיפור אמיתי לגמרי!
המשכתי אותו בפרק 2 אבל הוא טיפה קצר. אני המשיך את פרק שלוש היום בלילה השמח עם זה יעניין אותך או אולי גם יעזור לך :)