זרות משונה
לפעמים, אם חושבים על זה לעומק זה נראה שלא קרה כלום, שחלמתי. זה כל כך משונה שהכנסתי אותך למקומות הכי אינטימיים שלי. חשפתי בפניך את הכל. נתתי לך להכיר אותי מקרוב כל כך ועכשיו ישנה זרות משונה בינינו. זה בסדר, כל בן אדם כמעט חווה פרידה, ככה זה. אני מניחה שהרבה ממכם יכולים להבין על מה אני מדברת. זאת תחושה כל כך משונה. אני הולכת לידו, אני רואה אותו, לפעמים אפילו מגניבים איזה חיוך אבל זהו ולחשוב שפעם כל יום היינו מדברים ולחשוב שהוא הבן אדם שפגע בי כל כך הרבה ואני בו והוא גם נתן לי כל כך הרבה ואני מקווה שגם אני לו. שנה שלמה החזקנו מערכת יחסים כושלת של ילדים בני 17 שחושבים שהם יודעים הכל. אנחנו לא ידענו כלום. לא הצלחנו להבין עד הסוף אחד את השנייה לא הצלחנו להבין שאנחנו שונים כל כך ולא תמיד יכולים להבין. לא הצלחנו להכיל. לא הצלחנו. והוא, הוא התגבר עלי בזמן שהיינו ביחד. הוא לאט לאט פחות ופחות אהב אותי עד שכבר לא היה טעם להמשיך. אני נלחמתי, לא האמנתי לו שהוא לא אוהב אותי חשבתי שאני יודעת יותר טוב ממנו מה הוא מרגיש. קיוותי שאני יודעת יותר טוב ממנו. אבל זהו. אני יכולה לכעוס עליו אני יכולה לשנוא אותו על כל כך הרבה דברים. עשיתי את זה. כעסתי שנאתי צרחתי בכיתי. אבל בסופו של דבר צריך להפסיק לחפש סיבות לכעס ולהפסיק לחפש את הבכי והכאב על האהבה הכושלת שלך. בסופו של דבר הרגש שנשאר הוא זרות. והרגש הזה כל כך משונה פשוט כל כך.
תגובות (0)