יונים של שלום – חלק א'
שמעתי את השיר "סימנים " של הראל מיואל בזמן שנסעתי בקו א19 . שקעתי עמוק לתוך המוזיקה , שום קול לא הגיע לאוזניי.
כשהייתי קטן, ההורים שלי סיפרו על חלום אחד שלהם בשמי תכלת . רציתי להאמין בזה בכל מאודי, ביקשתי בלחש שהאמונה תהיה לי כמדריכה שאראה לאן אני הולך. אך החלום ההוא התפוגג. ראיתי יונה בחלוני , לבנה וצחורה כשלג , היונה עפה ובפיה עלה של זית , כפי שראיתי בחלום. הייתי כה נרגש מהחלום , אבל כבר התעוררתי לעבר המציאות שנחשבה בעיניי לקודרת ואפלה עוד יותר. למשמע קולות פיצוצים ויריות , כך התחיל צרור של פיגועים מזעזעים שנפרסו לנגד עיניי . כמאיים להשתיק את הקול המפייס, המבקש מחילה וכפרה.
הקול המפייס ההוא שהיה כה כנה ואמיתי בחלום , איפה השלום שדיברו עליו , שמלאך יבוא מן השמיים ויגיד לי שהמלחמה כבר תמה ושאין סיבה לשפוך דם אדם לחינם. ושהחרב תפסיק להסתובב סביב העולם האנושי.
תגובות (0)