אהבה ראשונה : עונה 1 פרק 1 – במי הלב בוחר: מיכאל או גבריאל?
גבריאל ומיכאל היו החברים הכי טובים בכיתה , ושניהם היו מאוהבים באותה הנערה ששמה הוא אביטל. אביטל הייתה החברה של שניהם בו זמנית אך לא ידעה במי הלב שלה יכול לבחור: במיכאל תכול העיניים , שיש לו שיער חום – בלונדיני. הוא בחור כזה שכל בת חולמת להיות איתו. חתיכי ושרירי , חולמני אך שאין לו סבלנות רבה לאחרים. או בגבריאל , הבחור האגדי והגיבור שהרבה להגן עליה, אהב אותה כל כך ובאותה הנשימה חשב שלמעשה היא העיפרון הכי מחודד בקלמר שמתאימה לו.
אביטל לא ידעה במי לבחור , מצד אחד היה לה כיף עם שניהם. מיכאל פינק אותה בהפתעות ובמתנות שהיה מכין לה אבל מצד שני גבריאל הרומנטי שהכין לה ארוחות ערב רומנטיות כיד המלך. והיה לוקח אותה לסרטים הכי מומלצים. מיכאל וגבריאל היו החברים הכי טובים . הם היו כמו תאומים , לבשו את אותה חולצה בצבע תכלת שהייתה עדיפה עליהם. אביטל הייתה הנסיכה שלהם. הם השתמשו במשפטים כובשים ומרגשים : " את התכשיט שאני עונד זאת את תמיד והאהבה תמיד חקוקה בתוך ליבי .." שתמיד איכשהו הצליחו לרגש אותה עד כדי דמעות.
" תגידי , את באמת רוצה בקשר הזה? כי אני רואה שאתה מבלה יותר עם החבר הכי טוב שלי, גבריאל. אבל אני באמת עושה את המיטב כדי להחזיק את הקשר בינינו. ומה קורה איתך? אף פעם לא שאלת אותי איך אני מרגיש." הוסיף מיכאל בכנות. אביטל לא הבינה מה פשר השאלה הזאת.
" כן , אני רוצה. מה רע לי איתך? בסך הכול אני נהנית. אתה החבר הכי טוב שהיה לי אי פעם." אמרה אביטל בהסכמה. בדיוק אז הגיע גבריאל , כשמיכאל התכופף כי רצה לנשק את אביטל.
" שלום ," אמר גבריאל בקול מתנגן. הוא התיישב על הכיסא המקביל למיכאל. " על מה דיברתם?" שאל גבריאל בסקרנות.
" אני חושב שכדאי שאביטל תענה לך על השאלה, יאללה אני הולך לקורס לשירה." אמר מיכאל במסתוריות , קם ממקומו והלך משם.
" על איזו שאלה מיכאל אמר שאת צריכה לענות לי? לא הבנתי , קורה בינכם משהו או מה? אז תתחילי מההתחלה כי אני מרגיש מבולבל." אמר גבריאל בהרהור. אביטל הביטה בו במבט בוחן.
" מיכאל בסך הכול החבר הכי טוב שלי , זה הכול. והשאלה היא חסרת כל בסיס אז אין לי תשובות ברורות. אם אתה רוצה לשאול מיכאל יכול לענות לך הוא החבר הכי טוב שלך , נכון?" אמרה אביטל בעצבנות והלכה משם.
גבריאל קם ממקומו ורדף אחריה , הוא לא הבין למה היא התעצבנה. " אביטל , אמרתי משהו אולי לא בסדר? פשוט אני מרגיש כאילו את מסתירה ממני, אנחנו שניים, סיכמנו שלא יהיו בינינו סודות. מה הפשר ההתחמקות הזאת. יש לך משהו להגיד, תגידי. אל תתני לי להרגיש כאילו אני נמצא איתך חצי. קשה לי ככה. אם מפריע לך משהו בבטן , תמיד את מוזמנת לדבר איתי." אמר לה גבריאל בחום ועטף אותה בזרועותיו.
" מה פשר? אני אוהבת אותך , גבריאל. וגם אני לא רוצה שתחשוב שאני מסתירה ממך סודות. אתה אחד והיחיד שלי. אין לי מישהו אחר. אין לך מה לדאוג. כי אתה ומיכאל החברים הכי טובים. אין לי סיבה לסכסך ביניכם." הוסיפה אביטל במתיקות. גבריאל נישק אותה נשיקה סוחפת.
" את לא צריכה לבקש סליחה, מיכאל ואני החברים הכי טובים בעולם ואין שום סיבה שבעולם שאת תעשי רע לשנינו. אני מכיר אותך. את בן אדם יותר מדי טוב בשביל לסכסך. עכשיו , בואי נלך בחזרה לכיתה." אמר גבריאל בחיוך מקסים. אביטל נשכה את שפתה התחתונה. אוי, זה דבר מסובך להיות עם שניהם. הוא החזיק בידה ונשק לה.
" אתה בטוח? שתדע לך שאין עלייך בעולם. אתה הכי טוב והכי לבבי שיש. אין לי מה לחפש במקום אחר. כי פה מצאתי את כל מה שחלמתי ורציתי בכל כך הרבה זמן." הוסיפה אביטל בקול מתלהב.
לפתע הוא שמע את צלצול האייפון וניתק מידה של אביטל וענה. זה היה מיכאל.
" שלום אחי, מה העניינים? תשמע , יש לי עניין לא פתור שאני צריך לדבר איתך. סיימתי את השיעור בשירה. עשינו כל מיני תרגילים לקול ויש לי עוד הרבה מה ללמוד. ואתה? עם מי אתה נמצא?" שאל מיכאל בעניין. אביטל שכחה לרגע איך נושמים.
" סתם . עם איזה ידיד מהעבר. לא משהו שיעניין אותך. זה משהו דחוף? כי נראה לי שהידיד שלי צריך אותי לצידו." אמר גבריאל בקול. אביטל התיישבה על הספסל.
" טוב. בכל מקרה , אני רוצה שניפגש פה, בשעה שתיים בקפיטריה. אני רוצה שנדבר עכשיו. כי מחר יש לי אימון בכדורגל." הוסיף מיכאל במסתוריות.
" טוב , אם זה משהו דחוף אז אני בדרך אלייך. טוב , נתראה . ביי מיכאל." חתם גבריאל וניתק. אביטל הביטה סביבה בלחץ. היא רצתה למות.
" תמיד יש לך עניין דחוף עם החבר הזה שלך , מה כבר כל כך בוער לו לדבר איתך? כמו כל הקטעים האלה שאתה עושה לי תמיד! טוב, תהנו לכם. כי אני הולכת." אמרה אביטל בעצבנות. ידיה החלו לרעוד.
" איזה קטעים? אביטל , אני רוצה להבין מה את מרגישה, כי אני מרגיש חסר אונים , כך אני לא אדע איך לעזור לך. כי אני אוהב אותך. טוב, בייבי. נדבר. תתקשרי אליי? ביי , יפיופה." אמר גבריאל בחיוך והדביק לה נשיקה על הפה שהותירה אותה המומה.
" גבריאל ," צעקה אביטל מרחוק. גבריאל כבר לא שמע אותה. הוא לא היה שם. כך שבעצם היא דיברה לאוויר. לרוח. אף אחד לא התייחס לקריאתה הנואשת. היא נשארה לבדה, עד שהגיעו חברותיה חירות וסיגלית.
" תגידי , עד מתי תמשיכי להיות עם שניהם? זה לא יכול להימשך ככה , את חייבת להחליט!! אני במקומך הייתי עוזבת גם את גבריאל ואת מיכאל. לפי דעתי, את לא אוהבת אף אחד מהם." קבעה סיגלית. אביטל לא ידעה מה לומר.
" הבעיה שכיף לי עם שניהם. שניהם מתייחסים אליי כמו נסיכה ואני זקוקה להם כמו מיים. את מבינה? אני מכורה לטעם שלהם. בכל פעם שאני נפגשת עם מיכאל או עם גבריאל , שניהם מצליחים להדהים אותי עד כדי ריגוש. בא לי לבכות ובא לי לצעוק. אני לא יודעת מה לעשות." אמרה אביטל בבלבול.
" זה לא טוב , מה שאת עושה זה כבר התמכרות לא בריאה. את חולה, יש לך חום?" שאלה סיגלית ברצינות. היא חשבה שהיא כבר חולה מרוב אהבה.
*
מיכאל אכל עוגיית אלפחורס וישב בקפיטריה. גבריאל הגיע בדיוק כשהוא סיים לבלוס חבילה שלמה של עוגיות אלפחורס. " בתאבון אחי, פתאום חזר לך החשק לאכול?" שאל גבריאל וגיחך בשקט.
" הממ, סתם חשבתי שאתה כבר לא תגיע. עכשיו נגיע לנושא השיחה שרציתי לומר לך , ברצינות עכשיו לאחרונה אני מרגיש שיש בינינו מין סודות כאלה. כאילו אנחנו מסתירים זה מזה סודות והייתי רוצה לדעת מה אתה מסתיר ממני. " קרא מיכאל במסתוריות.
" נו , באמת. אחי, מיכאל אל תהיה טיפש. מה , אני בת? ממתי בנים מסתירים אחד מהשני סודות?" קרא גבריאל וצחק.
" אני לא יודע.. אולי נדלקת על מישהי שאני מכיר? מיכל? אולי תמר , הזאת עם גומת חן , שכל הזמן עושה פוזות עלייך? אני יודע, אביטל?" ניחש מיכאל וגבריאל תקע בו מבט המום.
" אתה יודע מה? אני אגיד את האמת בכל זאת! אני מאוהב באביטל עד מעל הראש ואני כבר מזמן חשדתי שיש לה מישהו אחר. לא סמכתי עליה ." אמר גבריאל באומץ. מיכאל תקע בו מבט של " אכלת אותה".
" גבריאל , החברה שלי זאת אביטל שהיא גם במקרה הפכה להיות החברה שלך. יש לי שתיי אפשרויות : או שתבחר באביטל או שתשכח מהחברות שלנו. אתה יכול לבחור. אבל אתה כנראה שכחת לרגע מי הוא האח בדם שלך וזה אני!" אמר מיכאל בזעם.
" חכה , עדיין לא סיימתי איתך. מיכאל , אתה פחדן. אתה האדם הכי פחדן שאני מכיר. הולך ומתאהב לי באביטל החברה שלי. מה קרה , הבלון התפוצץ לך בפרצוף? עכשיו אתה תכיר אותי. " אמר לו גבריאל בחיוך מתגרה.
" מספיק, גבריאל. אני לא רוצה לריב איתך . אתה תיפגע בסוף וזה לא יהיה טוב.. מה קרה לנו? רבים בגלל בת שמוצאת חן בעיני שנינו.." אמר מיכאל בפחד וניסה להתרחק ממנו.
" אתה לא תשאיר אותי עם הפה פתוח , אני אגיב הכי בקול. יש לך משהו תגיד. בוא תהיה גבר , תהיה אמיתי! אל תפנה גב! תאמר לחבר הכי טוב שלך , שהוא כמעט כמו תאום בשבילך. מה הולך בינך לבין החברה שלי?" שאל גבריאל בעצבנות ואז הוא הרביץ לו. מיכאל נותר שכוב פצוע ומדמם. בדיוק אז הגיעה אביטל.
" בנים , מה עשיתם?!" שאלה אביטל בחרדה. מיכאל שלא היה יכול לענות , הסתכל עליה בפליאה. גבריאל הביט בה בהלם.
" תשאלי את החבר שלך , אולי הוא ידע לענות לך על השאלה." אמר גבריאל במסתוריות והלך משם.
" אתה מוכן בבקשה להסביר לי מה עשיתם? למה גבריאל הלך כל כך בכעס?" שאלה אביטל בטון עצבני.
מיכאל לא יכול היה להתרומם , " מה קרה לך? אתה בסדר?" קראה אביטל בדאגה. היא הושיטה לו את ידה כי היא רצתה לעזור לו להתרומם.
" אולי תעני את על השאלה, מה הולך בינך לבין גבריאל?" שאל מיכאל בחשד. אביטל הביטה בו בפליאה.
תגובות (2)
יפה מאוד אהבתי.
כן, תמשיכיי.