הדב הבלתי נראה והכלנית הבוכייה

דובים בדרך כלל ישנים בחורף. גם אייפוש צריך להיטען כשנגמרת לו הסוללה. כך גם הדובים: הם ישנים כשעונת הקיץ מתחלפת ומתחיל להיות קריר באיזורים המושלגים. כך הם מעבירים את כל עונת החורף: בשינה.
לעומת זאת, בטח שלא שמעתם על הדובים הבלתי-נראים. זהו זן נדיר של דובי יער. הם נעים ביחידים רוב הזמן, אך כשהם פוגשים בפרחים ורודים בנחלים ובמעיינות, הם מתחילם לנוע בקבוצות. אז יודעים שעונת החיזור קרבה. כשזה קורה, כל אסופת דובים מתחילים להתקבץ אחד סביב השני, הם נוהמים בחוזקה ומרימים את ראשם לכיוון השמים. כשהם פוגשים בנקבה, הם אינם נלחמים עליה, הם רק עומדים על שתי רגליהם האחוריות ומזיזים את ראשם ימינה ושמאלה חמש פעמים לסירוגין. זאת כדי להראות את בעלותם על שטח ספציפי אחד. הנקבות כבר "יודעות מיהו הדב השלט" ומתקרבות מעצמן אל הדב המנצח.
הדב הבלתי נראה מחליף את פרוותו לפחות עשר פעמים בעונה אחת. בהתאם לחילופי מזג האוויר כמובן. כשחם בחוץ פרוותו בגוונים תכולים וקצת טורקיז וצהבהב. בעונת האביב היא בגוונים ורוד אדמדם עם קצת נגיעות של סגול. כשמתקרב הסתו המבשר על בוא החורף, פרוותם בצבע צהוב כתמתם, עם נגיעות של חום בג' או ירוק. וכשמתחיל להתקרר ועונת החורף מבצבצת מבעד לעלי הקרח, פרוותם מבשילה בצבע אדום ופסים לבנים חצי שקופים ונקודות כחולות כסופות. הכל תלוי בטמפרטורות (גבוהות או נמוכות כך משתנה הגוון).
אזי כעת נשאלת השאלה לבטח "בשביל מה צריכים הדובים להחליף צבעים אם הם בלתי נראים"?
ובכן, התשובה לכך איננה מורכבת כל-כך כפי שאתם לבטח חשבתם. קודם כל, כדי להתאים את הזכר לנקבה, הכל קורה סביב חילופי העונות והצבעים. כשם שעונת הקיץ מבשילה את פרוות הדב בצבעים קרים, כך הדובות, מעניקות לזכרים הדובים כלניות בצורת כתר מסביב לראשם. כאשר הם מזדווגים, כל גופם של הדובים הבלתי נראים מתכסה בשלל פרחי כלניות מכל הסוגים ומכל הזנים והגוונים שאפשר לחלום עליהם. אם בקשת בענן קיימים כשבעה גוונים, נראה שעונת הלבלוב עשירה פי עשרה מכל צבע שאנחנו יכולים לחלום עליו. הדובים הללו הם בלתי נראים, מכיוון שצבעוניותם נראית לעין רק כשהם מתאחדים מתוך קרבה אמיתית לבני זוגם ובנות זוגתם. רק כאשר הדב מתכסה בשמיכת הכלניות הבוכיות, ניתן לראות את יופיו האמיתי המתהדר בגוונים של אהבה. אלו ההרים היפהפיים שאנו נוסעים אליהם בעונת הלבלוב בשדות ארוכים של צבעים שקשה להסיר מהם את העיניים.
רק אל תרגיזו את הדב הבלתי נראה, כיוון שאם מתקרבים אליו ללא רצונו או פולשים לטריטוריה שלו הוא מרגיש מאוים, וכך נובלות הכלניות הבוכיות. מן הקמילה הוא חוזר לסורו והוא לא ימצא עוד את אהבתו. הוא יחזור למראיהו המסווה: זהו הדב הבלתי נראה.