היהלום
כתבו לתגובות

ירח אפל: פרק 2 (ירח השמש 2)

היהלום 01/04/2016 865 צפיות אין תגובות
כתבו לתגובות

פניאל
"אהההה" צעקתי
"פניאל תפסיק לבכות כבר" צעק הקול
"אההההה איך אתה יודע את השם שלי אף אחד לא יודע אפילו לא אני"
"ואתה אומר שאני מטומטמת?" אמרה דוויל בכעס
"כן" עניתי
"אתה לא רציני פניאל ככה אתה צועק על החמודונת שזרקה אותי?" אמר הקול
"אוי וי דוויל יצאה איתך? אתה במצב קשה " עניתי
"אוי פניאל תפסיק לעצבן אותו אחרת הוא יאכל אותנו" אמרה דוויל
"אני? אני לא יאכל חברים" ענה הקול
"אנחנו חברים? אוי וי עדיף להיות דג" אמרתי
"אתה אמרת שאתה לא יודע מה זה דג" אמרה דוויל
"מה אתם לא זוכרים אותי חבר'ה? טוב בטח עכשיו תסכימי לצאת איתי לפגישה מתוקונת" ענה הקול
"אוי עדיף.." נקטעה דוויל כשראתה את היצור. הוא היה גבוה שעיר ושרירי עד מאוד
"כן אשמח לפגישה" ענתה דוויל
"הלו חשבתי שאני החבר שלך" אמרתי
"אוי וי עדיף השלד" ענתה דוויל
"אם ככה אז היא שלך פניאל" אמר היצור
"מה?! לא, אני רוצה אותך אפילו אמרתי את זה" אמרה דוויל בפליאה
"לא אמרת שיחסית לפניאל אני נראה טוב" ענה היצור
"לא אמרתי… רגע אחד אתה השלד?" שאלה דוויל
"לא הוא רקדנית בטן איפה פה הוא נראה לך שלד?!"אמרתי לדוויל
"כן זה אני נשך אותי איש זאב והפך אותי לאחד מהם" ענה היצור
"מה? לאאאאאאאאא " אמרה דוויל
"מה קרה דוויל?" שאלתי
"התאהבתי בשלד" אמרה בקול בוכה
"אז למה אתה מורחק מהחברה? יותר חשוב למה פוחדים ממך?" שאלתי
"כי אני הבוגד" ענה השלד
"בוגד? מה עשית?" שאלתי
"העולם הזה יש לו אויבים" אמר השלד
"גם פה? חשבתי שרק גן עדן וגיהינום אויבים" אמרתי
" לאאאאאאא" המשיכה לבכות דוויל
"מה יש לך?" שאלתי
"התאהבתי בשלד" המשיכה לבכות
"את עדיין בזה בואי תתאהבי בי אולי יצא לך משהו מזה" אמרתי
"לא, לא אני בסדר" אמרה דוויל והוסיפה "תמשיך"
"האויבים של העולם הזה הם הערפדים יצורים מרושעים וחסרי היגיון" אמר השלד
"ערפדים?! אוי לא " אמרה דוויל
"מה קרה?" שאל השלד
"יצא לנו לפגוש ערפדית אחת בעולם בני האדם" אמרתי
"גם לי יצא לפגוש פה ערפדית יפה קראו לה פטרישה" אמר השלד
"כן, כן ולי יצא לפגוש נערה שטנית שהתחזתה למלאכית קוראים לה דוויל דרך אגב" אמרתי לו
השלד הלך לבכות
"יופי פניאל יא חסר טקט הוא שופך את הלב שלו על מישהי שהוא אהב וזו נראת לך הזדמנות לגעור בי?!" אמרה לי דוויל
"כן זו הזדמנות מושלמת" עניתי לה
"דביל" אמרה לי דוויל והלכה לשלד
"אז…." אמרה דוויל
"סול" ענה לה היצור
"סול מה קרה עם הערפדית הזאת?" שאלה דוויל בהתעניינות
"הייתי ניפגש איתה כל יום היינו הולכים ביחד אל עבר השקיעה מריחים את ריח העצמות ומשחקים ליד מעיינות הדם" אמר סול
"נשמע רומנטי" אמרתי בלגלוג
"תפסיק ללגלג פניאל זה עדיף על כלום" אמרה דוויל והוסיפה "ומה קרה"
"יום אחד ערב המלחמה היא שאלה אותי על מקומות מרכזיים בעיר וכזאב תמים סיפרתי לה הכול ויום למחרת הצבא של הערפדים השמיד את עיר הבירה של העולם הזה וחטף את כל האנשים שישבו בממשלה של העולם ו…" הוא נעצר
"ומה קרה" שאלה דוויל
"היא זאת שפיקדה על הצבא היא ניצלה אותי" הוא אמר בוכה
והוסיף " רק אני ומספר קטן של אנשים הצלחנו לברוח"
"אוי איזה מסכן אתה" אמרה דוויל
"זה עדיין לא משתווה אלינו" אמרתי לה
"אוי תפסיק פניאל איך אתה משווה את הסיפור האהבה שלנו לשלו אין לך פרופורציות?" אמרה דוויל
"לא את לא זוכרת? אני אשכרה אמרתי שהתינוק זרק את הרום כשהוא ישן בידיי אמו" אמרתי
"בכל מקרה בגלל זה הם קוראים לי בוגד" אמר סול
"טוב כמה זמן עבר מאז?" שאלה דוויל
"שלוש שנים בערך" הוא ענה
"אז אני מניח שהם שכחו הרי אף אחד לא יכול לנטור טינה כל כך הרבה זמן" אמרתי לו
"סוף סוף נהייתה נחמד" אמרה לי דוויל
"כן" עניתי לה
"אתם חושבים באמת ככה?" שאל סול
"כן אני מבטיח לך שברגע שנצא אל העיר אף אחד לא יזהה אותך" אמרתי לו
"אוקי אז בוא נצא" אמר סול ויצאנו מהמערה אל עבר העיר


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך