המקובלים והלא מקובלים – פרק 25

דיאנה ומלודי המשיכו לחייג במרץ ובלחץ,אבל אין זכר ללינדה,פרנקו המשיך ללכת בעצבים הלוך וחזור בחדר ולא ידע מה לעשות-
דיאנה:"אין טעם,היא לא עונה,מלודי תפסיקי לחייג!" פקדה עלייה.
מלודי:"את בטוחה?" היססה.
דיאנה:"כן,אם מי בדיוק את רוצה לדבר עם המזכירה?" אמרה בציניות.
פרנקו:"טוב…די!!אני מתקשר למשטרה!!" הכריז החלטה והבנות עצרו אותו.
דיאנה:"לא,זה לא רעיון טוב!!" עצרה אותו.
מלודי:"למה?!" שאלה בתמימות.
דיאנה:"מה אתם ילדים קטנים?לא יחפשו אותה,היא לא נעדרת מספיק זמן וחוץ מזה אנחנו עוד לא יודעים שקרה לה משהו,בואו נחכה עם זה קצת" הסבירה להם.
מלודי:"חכו שנייה,אני מחייגת לבית שלה" אמרה מלודי וחייגה.
דיאנה:"תהיי עדינה ותנסי כמה שפחות להלחיץ את ההורים שלה" לחשה לה.
מלודי:"הלו?" שאלה.
המשרתת:"כן, מי זאת?" שאלה בחזרה.
מלודי:"היי,אמ..זאת מלודי חברה של לינדה,רציתי לברר אם היא נמצאת?" שאלה את המשרתת.
המשרתת:"הילדה איננה,תחפשי בנייד" ניתקה.
פרנקו:"נו?" שאל בלחץ.
מלודי:"היא איננה,מזל שההורים שלה לא ענו" אמרה בהקלה.
פרנקו:"טוב,אני יוצא לחפש אותה" אמר בהחלטיות.
דיאנה:"מאיפה תתחיל?העיר גדולה!" אמרה בעקשנות.
פרנקו:"לא אכפת לי,אני יחפש אותה בכול מקום ובכול פינה אם צריך,אפילו כול הלילה" אמר פרנקו ולקח את המפתחות של הג'יפ.
דיאנה:"שיהיה לך בהצלחה" אמרה בדאגה.
מלודי:"כל דבר שתזדקק לו,אנחנו פה" אמרה בתמיכה.
פרנקו:"אתם לבינתיים תמשיכו לחייג במרץ לפלאפון שלה,על כול חדש אני יודיע לכם" אמר פרנקו ויצא משם בריצה.
-במסדרון ביה"ס בהמולת הכוכבים-
מגי ואלגרה עברו להן במסדרון שלפתע הבחינו בכול נערות ביה"ס ובהתקהלות שיש סביב שתי בנים,הם חשבו שאילו איזה כוכבים שבאו מהטלוויזיה לביה"ס אבל כנראה שטעו.
מגי:"מה הולך פה,מי שם?"שאלה את חברתה אלגרה שגם היא לא הבינה מה יש מאחורי ערמות הבנות שם.
אלגרה:"אני לא יודעת..חכי רגע…אני לא מאמינה!!זה אנחל ומתיאס!" אמרה בשוק.
מגי:"מה?!לא יכול להיות!את בטוחה?" שאלה אותה.
אלגרה:"כן,זה הם!" אמרה בוודאות לאחר שבדקה.
מגי:"ממתי הם סופר-סטארים?" שאלה בהלם.
אלגרה:"לא יודעת מה הולך פה,בואי נשאל!" אמרה אלגרה והם ניגשו לאחת הבנות שם.
מגי:"היי,תגידי,מי אלו שם?" שאלה כאילו היא לא מבינה.
התלמידה:"דיי,אני לא מאמינה עלייך!הם מתיאס ואנחל השווים!" אמרה במבטא פאקצי.
אלגרה:"כן,רק..תגידי לי.." אמרה לה אלגרה בעוד התלמידה מצלמת אותם מרחוק."למה הם כול כך שווים?למה הם מפורסמים?" שאלה אותה.
התלמידה:"דהה,כאילו מאז התאונה שקרתה להם אם התחתונים במגרש כדורגל,כול ביה"ס ראה כמה הם שווים ראית איזה גוף יש להם?" אמרה בחשק.
התלמידה:"כול מועדון המעודדות בעדם,אפילו הם יעשו קמפיין דוגמנות להלבשה תחתונה,וואי,אני שמתי עין על אנחל הזה..הוא באמת אנחל(גם:מלאך)"אמרה מוקסמת.
מגי:"היי!היי פרחה!,ה"מלאך" הזה הוא חבר שלי אז אם רק תעיזי לגעת בו אני תולשת לך את כול השערות ברבי!" אמרה בעצבים.
התלמידה:"אימא'לה,איזה גסות רוח,אני הולכת!" אמרה בצעקות והלכה.
מגי:"זה לא ייגמר ככה,הם עוד ישמעו ממני!" אמרה בעצבים והן הלכו משם.
-פרנקו נסע בג'יפ שלו וסרק את כול הרחובות,את כל הסמטאות,הוא הלך לכול המקומות שלינדה בד"כ הולכת אליהם,הוא עצר את האוטו ושאל אנשים ברחוב אם הם ראו אותה,הוא הראה להם אפילו תמונה שלה כדי שאולי יזהו אותה,אך לשווא-
אחרי מאמצים רבים מיואש הוא החנה בפארק כלשהו,הוא ישב על הספסל,וחשב,חשב על איפה היא עכשיו,על מה יכול לקרות לה,הוא נשבע לעצמו שאם יקרה לה משהו באשמתו הוא ימות,לינדה היא הכול בשבילו.
לפתע מחשבותיו נקטעו כשהוא שמע בכי מרחוק הוא התקרב לאט,לאט,לאחת הפינות המרוחקות בפארק,ושם הוא ראה אותה,לבדה,עצובה,שקטה,יושבת על הדשא,כול כך הוקל לו באותו הרגע,להבין שהיא נמצאה בריאה ושלמה.
פרנקו:"אמור.." אמר באושר והיא הרימה את ענייה.
לינדה:"פרנקו?מה את עושה פה?" שאלה בהלם.
פרנקו:"מה אני עושה פה?אם כבר,מה את עושה פה?ועוד לבד." אמר בכעס.
לינדה:"אני יצאתי לטייל היום..הייתי..חייבת לחשוב קצת לנקות את הראש" הסבירה לו.
פרנקו:"חשבת להודיע לי אולי?" אמר עוד עדיין כועס ותוקפני.
לינדה:"אני ידעתי שאתה תרצה לבוא איתי והעדפתי שלא תדע" המשיכה להסביר לו.
פרנקו:"את מטורפת!את יודעת איך הדאגת את כולנו!כמעט רצינו להזמין משטרה!מלודי ודיאנה ישבו כול היום וחיכו לך ועוד בנוסף לכך הטלפון שלך מכובה!!" צעק עלייה.
לינדה:"אין לו סוללה!ואני מבקשת ממך שתלך אם באת לצעוק עליי!" אמרה בעצבים.
פרנקו:"אני מצטער אמור,אבל אין לך מושג כמה דאגתי לך,הייתי מת אם היה קורה לך משהו.." אמר כשהתיישב לידה והתקרב אליה וליטף את פנייה ברכות.
לינדה:"באמת דאגת לי?אני מצטערת שהדאגתי אותך.." אמרה בשקט.
פרנקו:"אין לך מושג עד כמה" אמר בחיוך.
לינדה:"אתה אוהב אותי?" שאלה בתינוקיות.
פרנקו:"ברור,מזה השאלות האלו?" אמר ושתיהם צחקו.
לינדה:"שוב,אני מצטערת.." אמרה בשקט.
פרנקו:"די,זה מאחורינו אין לך מה להצטער רק פעם הבאה תודיעי לי אוקי?" אמר לה.
לינדה:"טוב אבא" גלגלה עיניים.
פרנקו:"היי," נעלב "אני לא נראה מבוגר" אמר בפוזה כשסידר את שערו.
לינדה:"חח,די" נתנה לה מכה קטנה עם המרפק.
לפתע הם שמעו רעש..הם ראו שני בנים רצים..ומאחוריהם רצות שיירה של בנות.
לינדה:"מי אלו?" שאלה כשניסתה לזהות מרחוק.
פרנקו:"אני לא יודע" ניסה לזהות גם הוא.
לינדה:"רגע אחד..אלו לא מתיאס ואנחל?" שאלה בשוק,ושניהם הסתכלו אחד על השני בהלם.