המקובלים והלא מקובלים – פרק 23
-בחדר ההלבשה-
מגי:"אני פשוט לא מאמינה!!" התפרצה לחדר בכעס והתיישבה על אחת הכיסאות שבחדר.
אלגרה:"זה היה פשוט ביזיון,אני לא רואה את עצמי עולה שוב לבמה" נכנסה גם היא יחד עם לולה.
לולה:"טוב די,חברותיי,הסירו דאגה מליבכן,זאת רק תקרית קטנה של ביה"ס" אמרה לולה בתמימות.
מגי:"ממש,כמה תמימה וטובה את יכולה להיות?" שאלה אותה בעצבים בעוד היא מסירה את הצבע מפניה עם מגבונים.
לולה:"סליחה..?אני לא ממש הבנתי,אם זה לא הייתה תאונה של ביה"ס,אז מי גרם לזה?" שאלה אותן בתמימות.
אלגרה:"מי זאת יכולה להיות?רק לינדה הנחש!!" אמרה בעצבים.
מגי:"אני חייבת ללכת להחזיר לה!!אני חייבת לנקום בצפרדע הזאת!!" אמרה מגי בעצבים ובאיומים והתכוונה לצאת בריצה אל עבר לינדה אך הבנות עצרו אותה.
אלגרה:"די!זה רק מה שחסר לי,להיות איתך כשאת מאושפזת בביה"ח!!" אמרה אלגרה כשהרתיעה אותה מללכת.
מגי:"בדיוק!!אותה אני יאשפז בביה"ח!!!" אמרה מגי בצעקה.
לולה:"אמיגה,אין טעם,אנחנו לא רוצים ללמד את החוטאת הזאת לקח,האל כבר יעניש אותה." אמרה באמונה.
אלגרה:"אני מעדיפה כבר שמגי תלך איתה מכות מאשר שאת תוציאי את השטויות האלה מהפה שלך!" אמרה בציניות.
לולה:"זה לא שטויות!עכשיו תנסו להירגע ובואו נעלה במלוא הכבוד לשמוע את דעת השופטים ולדעת מי ניצח" אמרה לולה בגאווה ואלגרה הלכה אחריה.
מגי:"אם נשאר לנו כבוד" מלמלה לעצמה ויצאה גם היא לעבר הבמה.
-בבמה,עמדו שתי הקבוצות והשופטים החלו לדבר-
שופט 1:טוב אני לא יודע בבירור מה בדיוק קרה פה,אבל למרות התאונה המצערת מבחינתי אתם עוברות. אמר השופט והם קפצו מאושר.
שופט 2:אני לחלוטין לא מסכים איתך,אני חושב שהם בדקות האחרונות של השיר זלזלו בתנועות,הם איבדו ריכוז,ולמרות שתאונות קורות ההצגה חייבת להמשיך כמו שאומרים,מי יהיה אם תקרה להם תקלה בחו"ל? הם יפסלו ישר!קבוצה כזאת לא מתאימה למה שאנחנו מחפשים.ולך בצער אני לא מעביר אתכן.אמר השופט ולינדה דיאנה ומלודי חייכו.
שופט 3:טוב בנות,כנראה שאני הכול המכריע.אתם נחמדות מאוד אבל מביאות לבמה סגנון מאוד ישן,של פעם,שקט,ואני מחפשת משהו רועש שיזעזע את כולם,משהו קליט,וזה לא אתם.לכן..אני לא מעבירה אתכן.
מלווינה:"אם כך,יש לנו מנצחות בדו-קרב הראשון והפותח של השנה,קבוצת "פרט לנד סקול" של לינדה,מלודי ודיאנה!!!" אמרה מלווינה ושלושתן צהלו משמחה,כול הקהל הריע.
מלווינה:"טוב עד כאן לפעם הבאה,להתראות!!" אמרה מלווינה וכולם ירדו מהבמה.
-הם ירדו מהבמה מאוכזבות,והלכו לכיוון המנצחות-
מגי:"כלבה קטנה,את נהנית לנצח ברמאות?" ניגשה אליה מגי ולינדה הסתובבה לכיוונה.
לינדה:"מה אמרת עכשיו תולעת?" אמרה לינדה ורמסה אותה במילותיה.
מגי:"אמרתי שאת והחברות שלך רמאיות ותחמניות!!" התעקשה על שלה.
לינדה:"אל תתעסקי איתי,שמעת תולעת?לא הספיק לך מה שקרה לך מאז שרבת איתי?את רוצה עוד?לכי לעניינים שלך!!מה קרה?הפסדת?לא נעים להפסיד?" עשתה לה פרצוף בוכה.
מגי:"אם הפסדתי זה רק בגללך" נעצה בה מבט כועס.
לינדה:"בגלל שהפסדת את סתם מאשימה אותי בהפסד שלך,אני לא קשורה לזה,לא אני ולא חברות שלי,אז אולי תבדקי לפני שאת מאשימה אותי,אני משחקת הוגן,ולבינתיים את מתלכלכת" אמרה לינדה ובדחיפה קלה הזיזה אותה מדרכה והתקדמה לעבר דיאנה ומלודי.
לינדה:"דרך אגב.." הסתובבה אליה אם מלודי ודיאנה.
לינדה:"לוזר!!!" ושלושתן עשו לה פרצוף אם האות "L" .
-כעבור שעה,בחדר של אנחל ומתיאס,הבנות נכנסו בעצב והתיישבו לידם-
אנחל:"מה קרה?איך הלך לכן?" שאל אותן וליטף את שערה של מגי כשהיא התיישבה עליו בעצב.
מגי:"חרא" אמרה בעצבים וזרקה את אחת הכריות על הרצפה.
מתיאס:"תסבירי" אמר מתיאס כשישב על מיטתו ונשען לאחור על הקיר כששיחק בכדור קטנטן.
מגי:"מה יש להסביר?באמצע ההופעה,לקראת הסוף,משום מקום פתאום נוחת על כול אחת מאיתנו דלי שלם של צבע ירוק,כולם צחקו עלינו בבושה וירדנו מהבמה באמצע,לא ידענו מה לעשות,ובסוף הפסדנו" אמרה מגי בעצב.
לולה:"מגי ואלגרה משוכנעות שלינדה עשתה את זה" הסבירה להם.
אנחל:"אני לא חושב.." אמר כשחשב עליה.
מגי:"אמור,תאמין לי,לינדה היא בן אדם אכזר היא מסוגלת לזה ועוד יותר מזה" הסבירה לו ולפתע המחשבה שלו עליה נקטעה.
אלגרה:"בכול אופן,המזל היחידי שלנו שהם פתחו עלינו פור קטנטן ויהיו עוד תחרויות שבהן נוכל לנצל את זה לטובתנו,מה איתכם?איך לכם הלך?" שאלה אותם אלגרה ושתיהם שתקו.
אלגרה:"למה אתם שקטים?" הביטה במתיאס והבנים התביישו לספר.
לולה:"אין לכם מה להסתיר מאיתנו נכון?אז תספרו לנו" אמרה ברוגע והקשיבה.
אנחל:"פרנקו ותומס סידרו אותנו" אמר אנחל וכולם היו בהלם ובשוק.
מגי:"מה הכוונה?" שאלה מופתעת.
מתיאס:"התקלחנו לפני המשחק,והם גנבו מהלוקר שלנו את המדים ישר לניקוי יבש,אנחנו חיפשנו את המדים בכול מקום ולא מצאנו אותם,לבינתיים,המאמן כבר התחיל בשיחה של לפני המשחק ואנחנו היינו חסרים,כשהגענו לשיחה,עוד עדיין מחוסרי בגדים המאמן התרגז עלינו והחליט שאנחנו לא עולים למשחק,אחר כך שהלכנו לצד תומס ופרנקו ריכלו מאחורי גבנו למאמן והוא החליט להעיף אותנו גם מהקבוצה,ממש שנייה לפני המשחק גילינו שהם לקחו את המדים והם התגרו בנו וגרמו לנו לרוץ אחריהם לכול מקום כשאנחנו עוד עדיין עם מגבות" הסביר להם מתיאס והבנות היו מרותקות למה שהם שומעות.
אלגרה:"ומה אז?" שאלה אותם.
אנחל:"ואז..ואז תוך כדי המרדף בלי שאני ומתיאס שמנו לב הגענו למגרש,למרכז המגרש,והיינו עם מגבות!כלומר חצי ערומים!ואם כול זה לא מספיק לכם הייתה רוח חזקה והמגבות התעופפו להם למעלה!!!" אמר אנחל והבנות הבינו כבר מה קרה.
מגי:"אני לא מאמינה למה שאני שומעת!!לא חשבתי שפרנקו ותומס כאלה!!" אמרה בשוק.
מתיאס:"תתפלאי!" אמר לה.
אלגרה:"אז אני רואה שאתם לא היחידים שעשו בושות" אמרה בהבנה.
לולה:"מה קרה אחר כך ?" שאלה בהתעניינות.
אנחל:"אחר כך כשכבר המשחק נגמר,ואחרי שניסינו איזה עשר פעם להסביר למאמן שאלו לא אנחנו אשמים והוא לא הקשיב,הם באו להתגרות בנו בניצחון שלהם בלעדינו ועלה לנו הפיוז קצת אז צעקנו והעיפו אותנו סופית,וזהו,אנחנו כבר לא בקבוצה!" אמר אנחל בדיכאון.
לולה:"אני כל כך מצטערת בשבילכן,זה לא מגיע לכם אתם בחורים טובים!" היא אמרה ברוך.
מתיאס:"נראה לי שאני יחזור למחשב" אמר מתיאס בייאוש.
אלגרה:"ממש לא!שלא תחשוב על זה אפילו!" הזהירה אותו והוא נרגע.
מגי:"אל תדאגו,אני בטוחה שיהיו עוד הזדמנויות!" ליטפה את אנחל.
-הערב הגיע,כול שכבת י"א הייתה מוזמנת למסיבת הניצחון של לינדה מלודי ודיאנה,תומס ופרנקו,הם היו לבושים יפה,כולם רקדו,שרו,שתו,אכלו ונהנו,בעצם,כמעט כולם,מחוץ לאולם השתעממו לולה מגי אלגרה אנחל ומתיאס שלא הוזמנו וגם לא היה להם סיבה בשביל לחגוג-
-החמישה התכנסו ביחד בצד ודיברו-
פרנקו:"אני שמח שהצליח לכם!!" אמר פרנקו ושתה עוד לגימה מהכוסית שלו.
דיאנה:"ואני שמחה שהצליח לכם!!" ניסתה להביט בתומס אך הוא הביט במלודי.
מלודי:"הלילה הזה שלנו,בואו נחגוג!!!" אמרה בצעקת טירוף והם הרימו את הכוסות שלהם למעלה בתרועת ניצחון.
"התחרות,מה היא?התחרות יכולה להיות דבר מאוד קשה,להוציא בנו צדדים מאוד לא טובים,תחרותיים,התחרות עלולה ליצור יריבות,אויבים,מתח,מריבות,עלינו לדעת לנצח בכבוד בלי רמאיות,ועלינו לדעת להפסיד בכבוד ולסגת לאחור,אין טעם להילחם על שטויות,הניצחון יכול להפוך בן אדם למכוער,הוא יכול לעורר אצלו שוויצריות,יהירות אך מצד שני גם גאווה,אם תהיו מתמודדים ראויים,אתם תהיו מנצחים ראויים!"
-השעה הייתה מאוחרת,האולם התחיל להתרוקן,פרנקו ניגש ללינדה שיכור לגמרי-
פרנקו:"הי יפהפייה" מלמל לה.
לינדה:"חחח,מה יש לך?" צחקקה.
פרנקו:"כלום,אני פשוט אוהב אותך" נישק אותה נשיקה מלאת אהבה.
-הם הלכו לאט לאט לכיוון החדר שלו-
כשהם הגיעו לחדר שלו שניהם היו קצת שתויים ומלאי להט ואדרנלין הם התנשקו נשיקה סוחפת,פרנקו סגר את הדלת והם עמדו צמודים לקיר והתנשקו.
לינדה עצרה לרגע את הנשיקה:
לינדה:"פרנקו,אתה מסריח מאלכוהול!" הריחה את הריח.
פרנקו:"אז מה?" אמר והוריד את החולצה שלו הוא המשיך לנשק אותה לאט,לאט,הוא עבר לנשק אותה נשיקות קטנות בצוואר,הוא ליטף אותה לאורך כול הגוף ועורר בה צמרמורת,היא לא עמדה בלחץ יותר והזיזה אותו ממנה.
פרנקו:"מה קרה?" שאל אחרי שהיא העיפה אותו לאחור.
לינדה:"על מה דיברנו?אתה לוחץ עליי יותר מדי!!" היא אמרה במתח.
פרנקו:"אבל מה כבר עשינו?" שאל אותה בעצבים.
לינדה:"פרנקו,זה לא מתאים לי עכשיו!אני רוצה להיות מוכנה,ואני רוצה שזה יהיה רומנטי וקסום ולא שאתה שיכור!" היא הסבירה לו.
פרנקו:"נו,די…" התקרב אליה שוב " אל תהיי פרנואידית" ניסה לנשק אותה אך היא הסתובבה והוא התנגש בקיר.
פרנקו:"אחחח!" צעק מכאבים.
לינדה:"אני אולי פרנואידית,אבל זאת הדרך שלי להתמודד עם זה!" אמרה לינדה ויצאה מהדלת כאשר היא טרקה אותה,בעוד פרנקו יושב על המיטה ומתקפל מכאבים.
תגובות (0)