אבא
אבא זוכר
את הימים המתוקים בבית הכנסת
שחיבקת אותי מתחת לשכינת האל?
והחיוך העמוק שלך
הקול החזק והיחיד
שעטף את כולך בשפע.
אבא אתה יודע?
השכחה לא מזמן נגעה בי.
וכמעט נעלמו לי פניך,
ונתקפתי באימה מסחררת
אני רוצה לחבק אותך
כמה שיותר קרוב
שלא ייעלמו לי פניך.
שלא ייעלמו בצל החיים.
אני פוקד בבית הכנסת
כל שבוע.
יושב בדיוק בכסא שלך.
ונושם אותך.הכי קרוב אליך.
אל אלוהים.
תגובות (3)
אהבתי את זה מאוד, מאוד. זה קצת העציב אותי..
יפה, רך, נוגע. הסוף קצת מאכזב אבל כל ההתחלה הייתה מחשמלת
תודה רבה!!!ממש כיף לשמועע