'חייל שלי,מלאך שלי' פרק 39

נ.מ של אוצר
בוקר של יום ראשון,תחילת שבוע חדש.
התקדמתי בחיוך קטן לכיוון הבסיס,מעבירה מבט קצר ברפאל שהלך מאחוריי.
"יום טוב שטרית" רפאל הסתכל עליי במבט רציני ולאחר מכן חייך חיוך קטן,גורם לי לגחך מעט
"יום טוב המפקד" מלמלתי והתחלתי להתקדם לכיוון מגורי הבנות,מרגישה לפתע בבחילה נוראית.
"שטרית,את בסדר?" רפאל התקרב אליי במהירות,מביט בי בדאגה
"אני.." מלמלתי ומיהרתי להניח את ידי על פי,מנידה בראשי לשלילה
"בואי" הוא תפס בכתפיי והחל להתקדם לכיוון משרדו,נאנח בכבדות.
נכנסנו למשרדו בשקט,הוא הביט בי במבט מוזר,גורר את מבטי המבולבל
"אתה מוכן להגיד לי מה קורה?" שאלתי לבסוף בחוסר סבלנות,הוא נשם עמוקות ונענע בראשו,
"אולי את בהיריון?" הוא שאל בזהירות ובחן אותי מעט.
הבטתי את מבטי לעברו,המומה לגמרי ממה שאמר כרגע
"זאת רק בחילה,אל תמהר להסיק מסקנות" אמרתי בקול רועד,מבטלת את דבריו בהינף יד.
"אולי זה סתם וירוס" חייכתי חיוך קטן בכדיי להרגיע אותו,הוא הנהן באיטיות.
"את צריכה לנוח,תלכי לחדר" הוא מלמל ותפס במותני,מצמיד אותי אליו בחיבוק מרגיע,
בחילה תקפה אותי פעם נוספת ומיהרתי להתנתק ממנו,יוצאת ממשרדו ומתקדמת לכיוון המלתחות
"שטרית" הוא החל להתקדם לעבר המלתחות גם הוא,מביט בי בדאגה,
"את צריכה לראות רופא" הוא אמר במבט רציני וליטף את שיערי,התרחקתי ממנו והנדתי בראשי לשלילה
"לא,לא אני אהיה בסדר" אמרתי במהירות,הוא נאנח בכבדות ושילב את ידיו בעצבים
"את לא מתווכחת איתי" הוא אמר בקול עבה,בלעתי את רוקי והבטתי בו
"אחר הצהריים אני אחכה לך במשרד שלי ואנחנו הולכים לראות רופא" אמר בסמכותיות ובזאת יצא מהמלתחות.
************
נ.מ של מיקה
נכנסתי לחדר אוכל,מביטה באוצר ורוי ומתקדמת לעברם באיטיות
"היי" מלמלתי בחיוך קטן והתיישבתי מולם,
"החלטת להצטרף" אוצר חייכה והעבירה את מבטה לעברי,הנהנתי מעט והבטתי ברוי
"אני צריך ללכת" רוי אמר ומיהר לקום ממקומו,גורם לי לקמט את מצחי בבלבול
"נתראה" הוא חייך וחיבק את אוצר,הוא העביר מבט קצר לעברי והלך.
"הכל טוב?" אוצר שאלה ונשענה קדימה עם גופה,נענעתי בראשי ונאנחתי
"אני צריכה לדבר איתו" אמרתי לבסוף וקמתי ממקומי,נפרדת מאוצר ויוצאת מהמקום.
התקדמתי במסדרון הריק לעבר חדרו של רוי,נעמדת מול דלת חדרו ודופקת עליה כמה פעמים.
הוא פתח את הדלת אחרי כמה רגעים,מביט בי בשקט ובולע את רוקו בכבדות
"היי" מלמלתי,הוא הביט בי באותו מבט רציני מה שגרם לי להרגיש לא נוח,
"מה את עושה כאן?" הוא שאל בטון שקט,גורם לי לקמט את מצחי בבלבול
"הכל בסדר?" שאלתי בזהירות,הוא הנהן
"את צריכה משהו?" הוא שאל באדישות,הנדתי בראשי לשלילה
"רק רציתי לדעת איך אתה" אמרתי בבלבול,
"נראה לי שאני אלך,אני אפילו לא יודעת למה באתי" אמרתי והסתובבתי בכדיי ללכת אך הוא תפס בזרועי,
"אם את לא יודעת למה אז לא היית צריכה לבוא" אמר באותו טון אדיש,
"תעיף את היד שלך ממני" התעצבנתי והתנתקתי ממגעו,מתרחקת לאחור
"את מוזמנת ללכת" הוא חייך חיוך ציני,גורם לי להשתתק ולבלוע את רוקי
"חתיכת אידיוט" מלמלתי והלכתי במהירות.