בצל ירוק

הקבוצה הזאת. אני חושבת לעצמי.מפיקה כל פעם איזה סיפור מיוחד.שונה.משונה.שעוד לא שמעתי.שאף אחד עוד לא שמע בעצם..זאת קבוצת אנשים שנמצאים כבר בשליש השלישי של החיים. אבל עדיין נמרצים.מלאי עוז ועזו ושותים בקשית את מה שהחיים מציעים להם יום יום.

אז משה המבוגר מביננו שם בדוי כמובן .הציע לנו כשאנחנו מתדיינים בפרלמנט שלנו.שאולי נאכל משהו.וקטיה הקטנטונת שלנו.בריאת בשר אבל נמוכת קומה וידועה כבעלת תיאבון בריא.אמרה שהנה. בדיוק היא הביאה איתה סלט. משו משו כמו הכינותי מראש המוכר .חתוך קטן קטן וטרי ומעורר תיאבון.צבעוני ומתובל כראוי.
אז כמובן מיד צצו צלחות על שולחן העץ העתיק וגם סכום.והנה הגיע גם התיאבון.
ורק לובה אמרה שסליחה אבל באמת אין לה תאבון והיא בכלל שתתה קפה עכשיו אז זה מספיק לה והיא מלאה.
אבל קטיה לא ויתר לה ומיד הניחה מולה צלחת לא גדושה מדי של הסלט הריחני והמתובל שלה.שהריר ניגר למראהו המושקע.
שמתי לב שכולם התחילו לשאוב את הסלט.לובה ניקרה בסלט.הרימה ריבוע קטן של מלפפון ירוק ונגסה בו.היא הזיזה את הצלחת וביקשה סליחה.באמת סליחה קטיושקה זה לא הסלטפשוט אין לי תיאבון. היום. אבל האמת משהו לא טוב בסלט הזה .הוא גדוש מדי לטעמי בבצל ירוק.
ולפתע קמה לובה.מתעוותת כולה ואמרה שהיא ממש לא מרגישה טוב ויש לה כאב בטן ורצה מיד להקיא.
משה בהה בה כלא מבין .מה קורה כולה סלט.
לא איזה תבשיל כבדאו משהו לא ראוי למאכל אדם.
עדיין ישבנו ככה ולא כלכךירד לנו האסימון איך זה שלובה לא חשה בטוב מאכילת הסלט .
הבא בתור היה משה שעכשיו רץ גם הוא מתעוות מכאב בטן וצועק שהוא רוצה להקיא.
גם קטיה בעצמה חשה ברע..
היחיד שלא הרגיש כלכך גרוע.היה בועז.הוא ניגש לפח האשפה ובדק את הבצל הירוק שאותו קטיה חתכה בסוף .זה היה בצל מפותח היטב עם פקעת לבנה גדולה והעלים שלו רחבים ובשרניים.הוא בודק היטב את הבצל ןאז מגלה שהבצל אינו בצל ירוק רגיל זה בצל של נרקיס ולכן היה מר וטוקסידי.
את המשך היום העברנו כולנו בחדר מיון ברמבם.כדי לשטוף את הקיבה .
אין זה פלא שקטיה טעתה והשתמשה בבצל הנרקיס במקום בבצל ירוק כי יש לה משתלה בבית.