הלב מתעקש עלייך -פרק 37

"מה.. מה את רוצה שאני אגיד לך? שאני מצטער שהשארתי לחבר שלך סימנים כחולים? מצטער.. אני לא יכול לשקר לך! כן אני מצטער שהכנסתי לך אגרוף לבטן.. באמת שאני מצטער.. אבל על מה שעשיתי לו.. בחיים אני לא אבקש סליחה!" אמר איתי בטון אגרסיבי כ"כ..
"איתי…" הלב שלי נשבר. רציתי למות.. "אני לא מבינה? מה אתה ילד קטן?! רציני כאילו?!"
"למה נראה לך שאני אתנצל..? הוא התנפל עליי.. אני רק הגנתי על עצמי.."
"נשבעת לכם! אתם שני ילדים קטנים! אני לא מבינה.. מה קרה לג'ייק הבוגר שתמיד הגן עליי.? מה קרה לאיתי שכל הזמן צוחק על החיים שאף פעם לא פגע באף אחד?" שאלתי אותם וברחתי משם.
"אמילי.." שמעתי את שניהם… רצתי הכי מהר שיכולתי.
לא הסתכלתי לאן רצתי… פשוט רצתי כמה שיותר רחוק מהם.. נמאס לי מהם..
"אאוץ'" אמרתי כשהתנגשתי במישל. "היי. אני ממש מצטערת לא ראיתי אותך."
"בזמן האחרון את לא רואה אף אחד.."
"מישל…" ניסיתי להסביר לה אבל הדמעות התחילו.
"מה קרה?" שאלה מישל והתיישבנו על ספסל שהיה שם.
"נמאס לי.. נמאס לי משניהם!"
"אמה..מה קרה?!"
"איתי וג'ייק.."
"שני סתומים.. את זה אני יודעת.."
"חח לא… איתי התחיל לצעוק על ג'ייק שהוא לקח אותי מכם.. שאני לא מטיילת איתכם יותר,שאני לא מתייחסת אליכם יותר, שכאילו אתם אוויר בשבילי.."
"רגע!! את מדברת על איתי שלנו?"
"כן.. והם התחילו לריב מכות… ואני נעמדתי באמצע וקיבלתי אגרוף לבטן ולפנים…"
"זה הסימן הכחול של הלחי שלך…?"
"יש כחול?!"
"כן…"
"אז כן… אני ממש מצטערת שהתעלמתי מכם.. אבל למה לא פניתם אליי?"
"כי נראת כ"כ מאושרת איתו.."
"אז מה?! אם רק הייתם באים אליי לפני כל זה לא היה קורה"
"אוקי.. ערב בנות היום.. אני את ורויטל…"
"אבל.. "
"בלי אבל.. תלכי הביתה, תשטפי פנים תסתירי את הכחול עם פודרה ותקחי כסף מההורים שלך.. נראה איזה שהוא סרט בקולנוע ואז נלך אליי……ואני לא מקבלת לא כתשובה.. יש לך שלוש אופציות.. כן כן ו…כן"
"את ילדה מעצבנת את.." אמרתי וחייכתי.
"תודה.. זה בא טבעי"
הרגשתי כ"כ טוב אחרי השיחה שלנו.. הרגשתי כמו פעם. הלכתי הביתה..לגמרי שכחתי שאבא שלי בבית אז לא דאגתי להסתיר את הסימן הכחול שג'ייק השאיר לי.
"היי..מה קרה לך בפנים?!" שאל אבא שלי כשנכנסתי.
"שיט!"