ספיידי-פרק שמיני

החלומות שלי לא היו להיט, במיוחד אחד מהם: הייתי בחדר גדול עם תקרה גבוהה והיו שם שלושה אנשים ואישה אחת ונראה שהם היו באמצע ויכוח.אחד האנשים אמר "אני לא מוכן לקחת סיכון וזה, סיכון גדול מאוד" הוא הצביע על תמונה הולוגרפית שצפה במרכז החדר. "אינך מבין" אמרה האישה "העתיד שלנו יהיה מר אם לא ניקח סיכונים" האישה דיברה בביטחון אז ידעתי שהיא מאמינה במה שהיא אומרת אבל עדיין לא יכולתי לראות את התמונה. "היא צודקת אחי" איש מספר 2 אמר "זאת הדרך היחידה שתמנע מהאולימפוס ליפול" הראש שלי התחיל להסתחרר. "האולימפוס?" חשבתי "לא יכול להיות שאלה אלים נכון?" איש מספר 3 אמר "אני אעשה את זה גם אם תגיד לי לא! בממלכה שלי אתה לא שולט!" האיש נעלם בעננת עשן שחורה-אדומה וחשבתי שזה בוודאי היה האדס. איש מספר 2 אמר "נתתי לה כבר מכוחי! הדבר האחרון שצריך זה כוח המתים והממון! אתה יודע שכאשר מתחילים את התהליך אין דרך חזרה!" ובמילים אלו הוא נעלם בעמוד מים והבנתי שאם היו שם שלושה אלים ושניים מהם היו שניים מהבכירים זה אומר שהאחרון הוא בוודאי זאוס. האישה אמרה "אתה לא מבין שזאת הדרך היחידה להציל את האולימפוס? האדס יעניק לה מכוחו אם תיתן לו את מילתך או לא!" והיא יצאה מהחדר, בדרך מרשימה בדרכה שלה. כשהאישה יצאה מהחדר הצלחתי לראות מה היה בתמונה. אני.
החלום השתנה. הייתי בחדר כס שחור ללא חלונות וממרחק שמעתי צרחות. האדס נכנס לחדר והתיישב על הכס שהיה עשוי כולו מעצמות. הוא מלמל לעצמו "אח מטופש" ושלף חרב שחורה לגמרי, כמו ספיידי. הוא החזיק אותה ביציבות ומלמל כמה מילים שלא הצלחתי לשמוע והתמונה שלי נגלתה. הוא החזיר את החרב לחגורתו והחווה עם ידיו קדימה. מול הידיים שלו התחיל להיווצר כדור עשוי עשן שחור ואדום. הוא נתן לו לתפוח ולגדול וכשהיה מרוצה מגודלו הוא שלח את הכדור לעבר התמונה שלי. הכדור נכנס לתוך התמונה והעשן נספג בגופי והחדר החשיך.