בשביל הכיף
\"אז.. מה זה? \"
שאלתי אותך ובעצם,
גם אותי,
בעוד שנינו יושבים על ספסל המתכת הקר.
3 וחצי בבוקר,
תכף יבוא הטל,
יחד עם ברכות הלהתראות האחרונות שלנו.
\"זה כיף\",
ענית לי את מה שחשבתי אני,
אבל לשנינו היה ספק,
שמא זה מעבר.
אז לא עשינו שיחת יחסינו לאן,
אבל עשינו שיחה על שוקולד ווניל,
ועל סמים ודת,
ומשפחה,
עשינו שיחה על הכול..
וזה היה לכיף,
רק לכיף.
אולי קצת מעבר.
אבל בכלליות?
ישבנו פעם על איזה ספסל ,
באיזה מקום,
באיזשהי שעה.
בשביל הכיף.
תגובות (1)
יפה