נהרות

העולם מכאיב,העולם אכזר
אך יש גם דברים יפים בו
למשל:הנהרות,יש מהם כל כך הרבה בעולם שלנו.
נהרות רגועים וגועשים,שמחים ועצובים,נוצצים ועמומים…
אך כל הנהרות סוחפים,בצורה כזאת או אחרת.
אולי אנשים לא יודעים,אבל בתוך ליבי ישנו נהר גדול אחד,אך לא רק בליבי-אלא גם במחשבותיי הפרועים..
הנהר כל כך אלים וחזק שליבי ועוד קצת נעצר,הסערה בתוכו לא מפסיקה להתחולל וכל יום הופך למיוחד.הלב גועש ומתאהב,ההיגיון עוד מעט ונסחף עם הזרם.אני מתחילה להשתגע,אך אני מרגישה נפלא.אני משתחררת ומתרגשת,ההרגשה הזאת מדהימה.ההיגיון מנסה לעצור אותי-לימודים,חוקים,כללים,נהלים…
אך הנהר הרבה יותר חזק,שום דבר לא יעצור מהסערה שמתחוללת בתוכי,אף אחד לא יכול לגרום לי לדעוך.אני מניחה שזאת אני החדשה,או שמא תמיד הייתי כזאת והנהר תמיד היה קיים,אך ההזדמנויות האיצו את הזרם.אני אמשיך לחיות ולהנות,כי לא נולדתי בשביל ללמוד,לא בשביל לגרום למבוגרים ממני להיות מרוצים,לא בשביל להתקבל לעבודה שמעולם לא רציתי…נולדתי כדי לעשות כרצוני,להוכיח לעולם שאני חזקה,נולדתי בשביל לעשות מה שאני אוהבת,לחיות על פי החוקים שלי…
נולדתי לחופש,ולא לכלא…ומי שלא אוהב את זה,יכול לחזור לכלא שאליו הוא התרגל