סיפור הסולחה פרק 2

היא התקרבה אליי ושאלה בזילזול: אתה באמת חושב שאני הציל אותך!
ואתם לא תאמינו היא צחקה עליי,מיצידי זאת חוצפה!
למזלי לא מתתי ,כי הגננת הגיעה לפני שמתתי, והענישה את יותם זה יהיה רגע שלא השכח.
יותם ניפנף בכבוד אליי ואל רינת כדי שהמורה לא תעניש. (הוא חושב שהיא מטומטמת כאילו היא בת 27 והוא 4 בטוח שהיא יותר חכמה!) רינת הסתקלה עליי בחייוך,לא הבנתי מה היא רוצה ממני ,אז התרחקתי ממנה,כי זה היה מטריד.
סוף סוף הגיעה אמא שלי כדי שתאסוף אותי ,רינת צחקה ולחשה באוזני "אמא שלך חמודה, נתראה מחר".
כשהיסתובב ראשי היא כבר לא הייתה שם ,זה קצת הפחיד אותי….
סוף סוף נכנסתי לרכב,אמא הביטה בי ואמרה אוי לי יש לך סימן של יד על הצוור,מה קרה לירוני?
אוי לא כבר שחכתי מזה,לא יכולתי לעשות כלום ,לא יכולתי לקפוץ מהחלון,אז פשוט סיפרתי לה
שיותם חנק אותי ,אז אני הייתי רשמית המלשן של הגן…
יום למחרת אמא אמרה שהיא תדבר עם אמא שליותם,זה היה רעיון טיפשי אני אומר לכם!
אני ויותם נפגשנו פנים מול פניםהוא בכעס אני בפחד,אני והוא לא התאפקנו וישר צחקנו.
חיבקנו אחד את השני ,ביקשתי סליחה, וישר הוא אמר שולם שולם לעולם ברוגז ברוגז אף פעם…
וצחקנו.
אבל לצערי האימהות יצאו מפתח הדלת.
אמא שלי אמרה לי שאסור לי להתקרב ליותם.
אמא של יותם אמרה לו שאסור לו להתקרב אליי.
אני ויותם צעקנו: אנחנו השלמנו!
האימהות אמרו: העיקר שאתם שניכם בסדר.
אני שאלתי את יותם ואת אימו:אולי תבואו אלינו לשתות שוקו וקפה?
ובשמחה הם אמרו כן.

הסוף