הברווזונת המכוערת פרק 2 – להיות " שקופה"
אביטל נכנסה לבית. הדבר היחיד שהיא רצתה היה לישון ולא לצאת מהחדר לעולם . איזו סיבה יש לה להמשיך לחיות כשמסביבה כולם דוחים אותה, האופן שבה היא דיברה , התלבשה או התנהלה הגעילה את החברים שבכיתה שלה.
היא לא יכלה להבין למה הם התנהגו אליה כך. בייחוד הנער שהיא אהבה כל כך דחה אותה והשפיל אותה בפני רבים. היא העדיפה להמשיך להיות " שקופה" מוחלטת ולנקות כלים מלוכלכים בבית הקפה שבו היא עבדה.
היא שכבה על המיטה שלה ובכתה. מעולם היא לא הושפלה כך בעבר. ובייחוד לכינוי המעליב " ברווזונת מכוערת" שהיא זכתה לקבל מה" מעריצים" שלה . יחס זה היה לא מקבל וחברי עבורה. כל פעם שאביטל הלכה לבית הספר , תמיד בסיומו של היום היא חזרה עם דמעות הביתה.
היא חשבה שהיחס הזה לא הגיע דווקא לה. בכל מקום חכו לה החברים עם פתקים " ברווזונת מכוערת מקומך בחווה , לא פה איתנו." אמרו לה יותר מפעם אחת.
היא לא רצתה שהלילה יגמר , מצדה שיעלה היום. הבוקר עלה והיא עודנה ישנה במיטתה. היא חשבה שעדיין חושך בחוץ. היא קמה בחוסר ברירה. היא התקלחה והתלבשה.
כשהיא ירדה במורד המדרגות , מבטה נתקל במראה שעל הקיר שלפניה. היא הביטה בעיניה הכחולות כאגם והתמלאה בבחילה.
היא בעצמה חשה עצמה מכוערת ומגעילה. היא המשיכה ללכת במורד השביל , עודנה הולכת בשלווה ובביטחון.
שלוותה של אביטל לא נמשכה כל עוד גבריאל יהיה בסביבה. ככל שהם התקרבו לעברה, אביטל הצטערה שבכלל חשבה על האפשרות לבוא עוד לבית הספר. היא המשיכה לצעוד במורד השביל , אבל כבר התקרב לעברה והספיק לזרוק לעברה הערות " חבריות".
אביטל התקרבה אליו והביטה בו ממושכות. "אני רוצה לשאול אותך משהו: למה אתה אומר לי ככה?" שאלה אותו אביטל בעלבון.
" כי את הברווזונת המכוערת , מה לא מובן פה? את לא מסוג האנשים שהייתי ממליץ לחבריי להתקרב אלייך!!" צחק עליה גבריאל. אביטל התחילה לפרוץ בבכי תמרורים.
"אתה מפגר , יודע? אולי בשבילך אני הברווזונת המכוערת , אבל אתה מכוער גם מבפנים וגם מבחוץ." הטיחה אביטל בפניו והלכה לדרכה.
תגובות (0)