קרנבל המסכות

21/03/2016 661 צפיות אין תגובות

ויהי בקרנבל חובשי המסיכות,
עולז וגיל ורננה לרוב.
ותיתן המבט בעלמות נאות המסכה חובשות,
ותצהל עם זה רעך הרחוק הקרוב.

ויהי בחצות הליל הקץ לקרנבל,
ומסכות יחלו ליפול מפני בעליהן.
ואתה, חושש, הלוא מראה פניך בלתי נסבל,
ויבואו העלמות, את מסכתך הסר, ידרשו הן.

עתה, בראש מעייניך היא זאת ההחלטה.
רגליך מבקשות לשאת גופך במנוסה משם,
ולבך מבקש האומץ לאזור ולחשוף השריטה.
ואולם, תיכנע בסוף לתחנוני כולם.

למראה פניך המעט מבייש,
יפרצו כולם בלגלוג עז ורם.
ואין כלל חטאת בעולמנו המבאש,
וברחת משם, ונשבעת לא לשוב לעולם.

ויהי בקרנבל חובשי המסכות,
עולז וגיל ורננה.
ותיתן המבט בעלמות נאות המסיכה חובשות,
ותצא במחול לצליל מנגינה.

ויהי בחצות הליל הקץ לקרנבל,
ומסכות החלו נופלות מפני בעליהן.
ואתה, קל רגליים, את כולם מפעל,
במרוצתך הרחק מכל בת וכל בן.

קרנבל חיינו גדוש ומלא עד גדות,
באנשים רבים החוששים להסיר המסכות.
ועלינו לקבלם כמות שהם, ולעצור עצמנו מללגלגם,
על מנת שיוכלו לצהול ולשמוח כמונו גם.

פורים שמח, 2016.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך