שינית אותי פרק 37 בוקררר

בס"ד
הסתובבתי וראיתי את טליה, היא בהתה בי כאילו הייתי תמונה, אבל כשהסתובבתי היא הסיטה את מבטה לצד והתעלמה ממני.
"בוקר טוב" ניסיתי למשוך את תשומת ליבה. "בוקר אור" אמרה ופיהקה בעייפות, היא קמה מהמיטה ויצאה מהחדר, סיימתי להתלבש ויצאתי גם אני.
~נופר~
כשיונתן ואני סימנו לצחצח שינים, הוא היה מאחורי, הצמיד את שפתיו לשלי ונישק אותי, אותי בשפתי, ואחז את ידי. "אוהב אותך" לחש לי באוזן, איזה מתוק שהוא! "אני יותר" אמרתי במבט מתחכם, הוא חייך ואני יצאתי משם.
הלכתי לראות מה עם אליס, הגעתי לחדר ונכנסתי, היא ישנה שינה עמוקה לא רציתי להפריע לה, כניראה היא סימה לסדר את החדר של בן מאוחר, מקסימום אני אגיד לבן שיעיר אותה כשהוא קם..
"בן, כשאתה קם תעיר את אליס" אמרתי בקול כשניכנסתי לחדר. "טוווובבבב.." אמר בעיפות, גם הוא נורא עיף, עבד עד מאוחר.. "יצאתי" צעקתי בקול, כדי שכל מי שצריך לשמוע ישמע.
"בוקר טובבבב" אמרתי כשהגעתי לחניה, המונית כבר היתה שם, נתתי ליונתן חיבוק ונכנסנו למונית.
היה משהו מוזר במבטים של מאור כלפי טליה, אולי הוא.. כמה רומנטי!!!! ♥♥♥♥
התחלנו לסוע, ולבסוף הגענו.
נכנסתי לבית הספר מוקפת בשאלות. "למה לא היית?" שאלו כמה בנות, כניראה לא שמעו על התאונה. "איך את?" שאלו כמה ילדים.
הגברתי את קצב ההליכה שלי, והגעתי לכיתה.
"ברוכה הבאה" צעקו לי כולם, היתי די מופתעת אם לומר את האמת זה היה נחמד..
כולם רצו אלי וחיבקו אותי ו..
"מזל טוב" אמרה לי איזו מישהי. "על מה?" היא הביטה בי במבט מוזר. "על החבר שלך" אמרה לבסוף. "הו תודה לך" אמרתי, נחמדה.. (?)
^-^
~מאור~
מהבוקר אני מנסה לגרום לטליה שתתיחס אלי, וכלום..
אני פשוט אוויר בעיניה, טוב זה ברור, אני אוויר לעומת העיניים שלה, התכלת הזה ש..
מרוב מחשבות נתקעתי במישהו..
"סתכל לאן אתה הולך" אמר לי איזה מישהו. "מ..מצטער" אמרתי, ובאתי להמשיך ללכת. "מה זה מצטער? תשלם כסף" נזכרתי ששכחתי את הארנק בבית. "אין לי כאן" הוא הביט בי במבט רע. "תבקש מאחים שלך" בן לא הגיע..
"מה אתה שותק?" אמר ונתן לי סטירה. "תשלם ומהר" אמר בקול, אני התבישתי. "בכמה כסף מדובר?" שמעתי קול מאחורי, זאת היתה טליה. "מאתיים שקלים" אמר הבחור. "קח" אמרה והושיטה לו שטר של מאתים שקלים, התבישתי שהיא צריכה לשלם עלי? הבחור הלך, נשארנו.
"אני אחזיר לך בבית" אמרתי לה. "עזוב, זה שטויות" אמרה כאילו אבא שלה מלין. "לא אני אחזיר לך, את בטח תצטרכי את הכסף" אמרתי, היא חיכה. "מה לא עושים בשביל חבר, אבל אם זה כל כך חשוב לך אני אקח ברגע שאצטרך" אמרה היא כזאת חמודה. "מבטיחה?" שאלתי. "מבטיחה" אמרה בטון ילדותי. "אתה חמוד" אמרה ואחר כך התקרבה אלי ונישקה אותי בלחי והלכה לה..
ואני נשארתי עם חיוך ורגשות שמחה.

~בן~
קמתי בשעה 10 עדין עיף מת.
הלכתי למקלחת צחצחתי שיניים, התקלחתי, התלבשתי ג'ינס קרעים קצר וגופיה קצרה לבנה ומעל סוודר בלי שרוולים ונעלים סניקרס אפורות, התבשמתי, הסתכלתי על עצמי במראה קצת..
ואז נזכרתי שאני צריך להעיר את אליס, רצתי לחדר, היא ישנה כמו נסיכה. "אליס" היא לא התעוררה, ניסיתי לקרוא לה שוב ושוב.. עד שהיא הסתובבה כך שהראש שלה כלפי מעלה. "אליס!" קראתי בצעקה כשנגמר לי הסבלנות, הילדה נבהלה, היא הרימה את הראש שלה כך שהוא פגע בשלי, ועכשיו היא נבהלה עוד יותר, יכולתי לשמוע את דפיקות הלב שלה, היא הסמיקה, ועכשיו הבטנו אחת לשני בעניים מקרוב.. הרגשתי שאם אני רק מסובב ת'ראש שלי קצת, אני דופק לה נשיקה, אבל אני בטוח שהיא לא רוצה את זה, מה איכפת לי מהילדה ס'עמאק! אנלא מבין ממתי ניהתי כזה רגיש ומתחשב? אבל העיניים שלה.. היו לה עיניים תכולות ויפות, שהם הזכירו לי משהו.. יותר נכון מישהי.. את החברה שהיתה לי פעם, היא מתה בתאונת דרכים.. ולאליס היו את אותם עינים..
ועכשיו היו לה דמעות בעיניים, רציתי לנגב לה אותם.. אבל מה איכפת לי ממנה? עצמתי עיניים, וכשפתחתי אליס כבר לא היתה שם.. היא לא היתה במיטה כבר, יצאתי מהחדר, והלכתי לחפש אותה בבית, הלכתי לחדר בנות, ניסיתי לפתוח את הדלת, היא היתה נעולה.
"אליס, תפתחי ת'דלת" אין קול ואין עונה. "אליס זה לא מצחיק, את לא פותחת אני שובר את הדלת" אין קול ואין עונה. "שלוש.. שתיים.. אחד.. ו.."