אני רוצה שביום הפוך..

אני רוצה לקום בבוקר ולהתחיל את היום בצורה הפוכה.
הקפה של הבוקר נשפך, האצבע נתקעת בשולחן, ובכלל התעוררתי 15 דקות לפני שאני אמורה לצאת לאוטובוס, שלא נדבר על זה שישנתי אחרי חצות.
אני רוצה לשכוח את המטרייה בבית כשיורד גשם ולהירטב. לשכוח את העבודה להגשה שהייתי אמורה לעשות.
אני רוצה לריב עם אימא בבוקר כי היא משגעת אותי כשאני ממהרת, ולי אין זמן לכלום.
אני רוצה לאחר את הרכבת הראשונה לבית ספר ולרוץ אחרי שאני יורדת מהרכבת השנייה כדי לא לאחר למסדר.
אני רוצה ללבוש את המדים עם הכתם שלא יורד והמכנס הרחב, להיות עם אסוף גם כשלא מחמיא לי בכלל, צרות של שוחרים.
אני רוצה שביום הזה החיים שלי ישתנו.
ואני רוצה במצבים הכי מייאשים, המצבים הקטנים שגורמים לנו לימים ארוכים, להכיר אנשים חדשים.
ואני רוצה במצבים הכי לא מחמיאים שלי, כשאני עייפה, השיער שלי מוזר, המדים רחבים ומוכתמים, במצבים האלו, אני רוצה התחלות חדשות.
אני רוצה שהיום שלי יהיה ממש הפוך ואז יקרה איזה קסם מיקרי, תזמון של שנייה ושנייה, והכל ישתנה, אני רוצה שהכל יהיה אחרת.
אני מאמינה שבסוף יהיה בסדר, כי חייב להיות.
אני גם לא כל כך סובלת עכשיו, ויש לי אנשים רבים לצחוק איתם ואנשים מועטים לדבר איתם, אבל זה מספיק לי בשביל להתקיים, אני פשוט רוצה שינוי, וזה לא אומר שאזרוק את כל מה שטוב בחיים שלי, לא מתקנים משהו שהוא לא שבור.
אני מאמינה שהשינוי הזה יבוא מתישהו.
ושיהיו לי אנשים אחרים בחיים, שיביאו לי כיוונים טובים.
אולי אפילו מישהו יאהב אותי כמו שמגיע לי.
אני מאמינה שבסוף יהיה בסדר, כי חייב להיות.
מה יש לעשות כרגע? להתמודד, כי יהיה בסדר.
כי חייב להיות.