אולי ניפגש בגן עדן ♥
קורן,
אני זוכרת הכל,
את כל הימים הטובים שהיו לנו יחד,
את איך שהיית זולל את החסות מהגינה הקטנה של אמא,
ואיך היא הייתה מתעצבנת אחר כך.
איך היינו משתוללים על הדשא,
ואז כשהתעייפנו נחת בחיקי.
את היום ההוא שהשארתי את הכלוב שלך פתוח
והתחבאת מאחוריי שיחי התות.
לקח לי שבוע למצוא אותך!
זיכרונות תמיד יישארו, אבל אתה ארנב אהוב, לא.
אחרים יגידו שזה לא נורא,
כי אתה רק ארנב קטן.
ולמרות שזהו טבעו של העולם,
כי זהו מחזור החיים, עדיין- אבכה כאן ימים.
תמיד אדע שנשמתך מרחפת בשמיים,
שומרת עליי. אולי לא מהקרקע, כן זה נכון, אבל מלמעלה.
כשאצפה בכוכבים כמו שפעם היינו עושים,
אביט על כל כוכב כאילו הוא כמוך, כוכב זוהר שמגן עליי.
השארת אחרייך שריטה עמוקה בליבי, אתגעגע אלייך.
לעולם לא אמצא לך תחליף, ואתה יודע את זה.
תודה על כל הזמן שהיית כאן בשבילי.
מקווה שניפגש בגן-עדן.
תגובות (2)
זה כן נורא, אני קשורה לכלב שלי יותר משהייתי קשורה להמון בני אדם. זה כואב ומובן. אני לא יכולה להגיד לך שעם הזמן זה יהיה קל יותר, אך
(העלה לי לפניי שסיימתי) אך כם הזמן את תתרגלי לזה עם כמה שזה נוראי