משוואת החיים

אנחנו תמיד חושבים מה הדבר הנכון לנו לעשות, מה יעשה לנו טוב יותר.
אילו דרכים הן הנכונות ביותר, הישרות ביותר והבטוחות ביותר.
אילו פעולות יקדמו וישיגו את המטרות שהצבנו לעצמנו, ישפרו לנו את איכות החיים, ירצו את המשפחה ,החברים , ובסופו של דבר, ירצו אותנו..
אנחנו תמיד חוששים וחרדים לדעת מה יהיה מחר, מה צופן לנו העתיד, מה החיים מתכננים לנו, ואיזה גורל מצפה לנו..
אנחנו תמיד נוטים לברור את ההחלטות שלנו, לחקור אותן, לוודא אותן, וכמובן שלבסוף גם לבקר אותן.
אנחנו תמיד נסתכל על האחר, על מה יש לו שלנו אין ועל מה חסר לו שלנו יש.
אנחנו תמיד ננסה להשיג את החסר הזה בתקווה שמתישהו נגיע לשלם.
אנחנו נזחל אליו, נלך אליו, נדלג אליו ובסופו של דבר נרוץ אליו עד שניגע בו.
וכשסוף סוף ניגע בו ונחשוב שהגענו לשלם, נבין שהוא בכלל לא מה שישלים את החסר, וכך נתחיל בעוד מרדף ונבנה לעצמנו עוד משוואות.
כולנו מתיימרים להיות מורים למתמטיקה,
למצוא את המשוואה לחיים הטובים.
את התשובה למוות.
את הנוסחא לאהבה.
את הפיתרון לעוני, לעושר..
אבל רובנו עדיין מוצאים את עצמנו מתקשים בחיבור וחיסור, שלא לדבר על כפל וחילוק.
אנחנו מחברים עוד ועוד חיבורי יאוש ורק מחסרים עוד מעצמנו.
אנחנו מכפילים את הדאגות, את הכעסים ובלי לשים לב גם חולקים אותם עם העולם.
אני את לוח הכפל כבר איבדתי מזמן.
הלוואי וכולנו היינו יודעים לחבר את כל הדברים הטובים שיש בחיים ,לחסר את הרעים, להכפיל את הטובים, ולדעת לחלק את כל אלו עם העולם!
זאת המשוואה האמיתית שכולנו רוצים לדעת לפתור.