כל לילה…????

שומעת שירים
בוכה בשקט
שלא יראו
שלא ישאלו
בלילה בשקט בשקט
נושכת את ביד
מנגבת את הדמעות
ומתחילה לבכות שוב
לא בוכה לפני אף אחד
חוץ מאחד שאני מחכה לרגע שאראה אותו ואתפרק עליו זה שאני אוהבת ההוא מהשכבה
רציתי שסבא יחזור לחיים
שיהיה נס לא כזה של בוקר כזה של אלוהים
עבר חודש מאז ועדיין הבכי פה חוזר כמעט כל יום
עניים אדומות
לחיים רטובות
דמעות יבשות
דמעות חדשות
קשה לקבל את זה כשזה מגיע אלייך קשה לא לראות אותו כל שבוע נזכרת כל פעם מחדש שהיינו נפגשים בבית אבות אצלו כל המשפחה מדברים מספרים דברים ועכשיו זה מה שחסר הדבר הזה שליכוד אותנו זה מה שעשה אותנו כמשפחה הטיפול בו…????