בשקט בשקט

את פוגעת בעצמך
יקירתי,
ולא מבינה
שכך את פוגעת גם בי,
בבקשה תפסיקי
אהובה שלי.

את מכאיבה לעצמך
בעדינות,
ועינייך הכחולות
מאדימות,
מזילות
דמעות רטובות.

את בוכה
בשקט בשקט
כשלא שומעים,
ומקווה,
שהרעש –
נשאר בפנים.