אני בור .

אני בור .
בור מהסוג העמוק שמשתרע על פני מרחב רב.
מסוג הבורות ללא בטון שמגדיר אותם, אבל שמכילים הרבה.
אחד כזה שנותן לרוח לעבור על פניו – בזמן שהוא מלקט אליו את העלים שנשרו.
יש כאלו עלים שנשארים , כאלה שממשיכים עם הרוח.
את אלו שתמיד יזכרו אותי אבל לעולם לא יעזו לחזור.
אני בור , אחד כזה שישאיר אצלו את הקוצים וצמחיית הפרא שגדלה בתוכו בשביל להגן עליהם , בשביל שלא יפגעו .
אני פשוט מאזין למה שמתרחש ונותן לעצמי להקשיב יותר מידי, להכיל יותר מידי , לחשוב יותר מידי.
מחשבות חשובות – כמו העתיד , מחשבות סתמיות – כמו העתיד . לוקח את התכנון העתידי שלי כתירוץ לבריחה שלי מהווה , מהרגעים העכשוויים.
כי ככה זה בורות – הם מתרגלים , הם מסתגלים .
מנסים להיות הבור שיצליח להכיל את הכל מבלי להיות מוגדר בבטון שיהיה לו כעזר , או כגבול…
אני בור , אחד כזה שמכיל הרבה , יותר מידי
אני בור,בור ללא תחתית.