הדרך שלי❤

"שלום לין, אני רינה" אמרה המראיינת בנימוס
"שלום רב" ענתה לין והזמינה אותה להיכנס
"בואו תשבו" לין הובילה את המראיינת וצוות הצלמים אל עבר הספה בסלון הבית הגדול והמסוגנן,
"אז נתחיל בראיון?" שאלה המראיינת
"בשמחה" חייכה לין את חיוכה הכובש
"בואי תתחילי בלהציג את עצמך" אמרה המראיינת בנחמדות, 'היא נראית מוכרת' חשבה לעצמה לין אך החלטה להניח למחשבה זאת
"קוראים לי לין פרץ, אני בת 17 וחצי במקור מחדרה, אממ…" לין התחילה לספר
"תספרי לנו על הילדות, על המשפחה" ביקשה המראיינת
"בשמחה" היא ענתה,
"יש לי שני הורים אוהבים אמא מזל ואבא ברוך, שני אחים אור ודניאל ואחות מיה. בילדות אף פעם לא הייתי שקטה תמיד רועשת ומתמרדת מלאה באנרגיות, יום אחד שהייתי בת 9 או 10 ההורים שלי החליטו שצריך לתעל ממני את כל האנרגיה הזאת ורשמו אותי לחוג ריקוד… מהיום הראשון שנאתי את זה, די מצחיק בהתחשב במה שקורה עכשיו…" לין סיפרה למראיינת,
"בת כמה היית כאשר התחלת ללמוד ריקוד באופן מקצועי?" שאלה המראיינת וסקרה את גופה הדקיק אך החזק של לין, לין הרימה את מבטה אל עיניה של המראיינת, הן היו כחולות כקרח ועם זאת מסתוריות כל כך…
"אני בת ארבע עשרה וחצי, הייתה לנו הופעה גדולה," התחילה לין לספר והמראיינת הקשיבה לדבריה
"להופעה באו ציידי כישרונות לצפות בנו, הם בחנו כל צעד וצעד שעשינו, על כל תנועה, על הצורה שבה הזזנו את הגוף בהתאמה עם המוזיקה, עלינו כל הלהקה על הבמה הגדולה והרחבת שוליים אשר הספיקה גם ללהקות ריקוד הגדולות בעולם. ביצעתי את הריקוד, הגוף שלי זרם בהרמוניה מושלמת עם המוזיקה ופתאום הרגשתי איך כל שעות האימונים והמאמץ משתלמים, הכרתי את הריקוד יותר טוב ממה שהכרתי כל דבר אחר…" המראיינת הביטה אל תוך עיניה החומות של לין ובאותו רגע היא ידעה שיש משהו מיוחד בילדה הזאת, היא לא רגילה, היא לא עוד סיפור שאפשר לעבור אליו היא הסיפור בכבודו ובעצמו.
"אחרי ההופעה נגשו אליי שתי נשים, האחת גבוהה עם יציבה ישרה ו'גולגול' חום מתוח על ראשה, השנייה, אישה לא מרשימה בגובה הלבושה חליפת עסקים ובידיה פלאפון ומחברת. את האישה הראשונה זיהיתי במהרה, זאת הייתה הרקדנית הידועה אנג'לינה ריוס, לא האמנתי למראה עיני.
האישה השנייה פנתה אליי והציגה את עצמה 'שלום, קוראים לי שני גרוטסקי. אני סוכנת רקדנים ויש הקוראים לי ציידת כישרונות', כך אמרה לי ודופק ליבי עלה, היא הגישה את ידה ואני לחצתי אותה. ככה בעצם הכל התחיל, מאז היום הזה אני חתומה אצלה, מתאמנת קשה ועובדת עם הטובים ביותר בתחום." סיימה את דבריה לין והשאירה את המראיינת לחשוב על דבריה
"את לומדת או למדת בבית ספר?" שאלה המראיינת כשהתאפסה
"את האמת שאני עדיין לומדת בבית ספר," צחקה לין במבוכה "זה קשה להסתדר עם הלימודים והאימונים הצפופים, אבל גם ההשכלה וגם הריקוד חשובים לי ואני מנסה לשלב בניהם ולתת את עצמי לשניהם." אמרה לין ונשענה אחורה על הספה
"מה זה ריקוד בשבילך?" התקילה המראיינת את לין
"קשה לתאר," אמרה לין לאחר דקת מחשבה "ריקוד זה כמו אוויר לנשימה, הדרך שלי לחיות. בלי הריקוד הייתי משתגעת." סיכמה לין בקצרה.
"אוקיי, מה אם סיפור על משהו מעניין או קצת משוגע שקרה לך?" שאלה המראיינת וצחקה צחוק קצר
"אוקיי, יום אחד לפני שנה בערך אחרי ההופעה ילדה בגילי נגשה ואליי, והתחילה להגיד לי שאני לא יודעת לרקוד ושכדי לי לעזוב את הלהקה, שאם אני לא יעזוב מרצוני היא תדאג שיעפו אותי ושאף אחת לא תדבר איתי, היא אמרה שאם אני לא יפרוש היא תחנוק אותי או משהו בסגנון…." אמרה לין באגביות "ואז הגיעה אמא שחה, היא תפסה אותה מהמותניים ומשכה אותה משם משאירה אותה בהלם…" סיימה לין וכמה אנשים צחקו צחוק קל, ואז הבינה לין, מאיפה הייתה המראיינת מוכרת לה
"זאת את, את האמא" אמרה לין וקמה ממקומה
"לין תשבי, תירגעי" אמרה המראיינת בנועם אך מבפנים התחוללה בה סערת רגשות
"לא, זאת את נכון?" שאלה לין והמראיינת הנהנה לחיוב, לין צנחה ברגע על הספה
"לין חמודה, המורה הוציא את ביתי מהסטודיו ובמקומה הכניס אותך, ביתי שמרה לך טינה אך באיזה שלב היא התגברה על זאת ועברה ללהקת ריקוד בצרפת," אמרה והמראיינת ותפסה בידה של לין.
"במשך זמן רב ניסיתי להבין מי זאת ומה היא רצתה ממני, ועכשיו אני יודעת אז אני מניחה שאני צריכה להוות לך על כך שהורדת אבן זאת מליבי, תודה" אמרה לין עם פנים מושפלות
"תודה לך על הראיון הזה לין." אמרה המראיינת 'צפויים לך עוד רבים כאלה עם כישרון כמו שלך, אל תדאגי עתיד מזהיר לפניך' חשבה לעצמה המראיינת אך לא אמרה זאת בקול.
לין סגרה את דלת הבית ונשענה עליה, חשבה על אותה ילדה, ביתה של המראיינת, הילדה שלא מפסיקה לשלוח מכתבים ואיומים, אזהרות ובזמן האחרון גם בקשות, על אותה ילדה שלעולם לא תשתנה. היא חשבה גם על הראיון הקצר שעברה ועל חייה שכל כך השתנו.
היא חשבה פעם ראשונה מזה שנים על איך חייה נראים לה ולאחרים.
והיא הגיעה למסקנה אחת… המסקנה ששנתה את חייה לעד.