הייתי שונה פרק 17

יום ראשון,יש חופש,השעה עשר בבוקר,אני מתקשרת לאלין בלחץ.
״לינה,בואי צריך להתחיל להתארגן״אני אומרת ישר שהיא עונה.
״מיכה,רוגע,אני אצלך עוד עשר דקות״היא ענתה בקול ישנוני.
בזמן שחיכיתי לאלין הוצאתי את השמלות מהארון;את המחליק והבייביליס מהמגרה; את האיפור מהמדף ואת הנעלי עקב בצבע שחור מאט,שמתאימות לשמלה.
״הגעתי״אמרה אלין כשפתחה את הדלת בסערה.
שיערה השטני התעופף בבלאגן,מצליף לפניה.
״קחי,תלבשי״אמרתי לה והגשתי לה את השמלה הורודה.
״תודה״אמרה והלכה לחדר השירותים.
בינתיים אני התלבשתי בחדר.
״מה יש לריצ׳רץ׳ הזה?באמ׳שלו״אמרה אלין בעצבים.
״בואי אני אסגור לך״אמרתי צוחקת.
״ועכשיו״אמרתי לאחר ששתינו היינו לבושות״השיער״הוספתי.
בגלל שהשיעור של אלין חלק אז רק עשיתי לה בייביליס בקצוות.
אבל היא עשתה לי מחליק.
התאפרנו באיפור עדין,נעלנו נעליים,לקחנו תיקי קלאץ׳ תואמים וירדנו למטה.
בסלון ראינו את אמא שלי נאבקת בעגיל מול המראה הגדולה.
״וואו,מהממות״אמרה כשהסתובבה לכיוונינו.
״גם את״אמרתי וחייכתי.
יאללה,למכונית״אמרה אמא ולקחה את המפתחות והפלאפון.
נכנסנו למכונית הקטנה הלבנה של אמא והתחלנו לנסוע.
לאחר חצי שעה של נסיעה,אמא עצרה ליד בניין רב קומות.
נכנסנו למעלית ואני ואלין התחלנו להסתדר מול המראה ולבדוק איך אנחנו נראות.
יצאנו מהמעלית אל כל העובדים שחיכו שם לבואנו וקיבלו אותנו בחיבוקים ונשיקות.
״אלין״אמרתי לה שתפסנו פינה שקטה״תסתכלי לשם״אמרתי והצבעתי קדימה״זה לא….״
״ג׳ונתן״אלין השלימה.
״מה הוא עושה כאן?״שאלה בלחץ.
כנראה שאחד ההורים שלו עובדים כאן,בואי ניגש אליו״אמרתי והתחלתי ללכת לכיוונו.
אלין הדביקה את הקצב שלי והפנתה אלי מבט לחוץ.
*אנגלית*
״היי,אתה ג׳ונתן,נכון?אתה לומד איתנו״אמרתי בחיוך.
״כן,את שאלת אותי על הדשא,תזכירי לי איך קוראים לך…״השיב.
״אם,וזאת חברה שלי,אלין״