פיספוס

אז אתמול זה קרה.
אבל לא קרה לנו.
קרה לך עם מישהי אחרת
אבל לא סתם מישהי אחרת, חברה שלי.
כמה זמן חיכיתי לזה,
כמה זמן הייתי ציפיתי לזה,
כמה הייתי בטוחה שזה יקרה אתמול,
איך שנכנסתי ראיתי אותך ישר נגעת לי בכתף וחיבקת אותי, האמת שממש שמחתי ורציתי לחבק אותך עוד ועוד ובאמת שהייתי בטוחה שזה יקרה
אמרתי לעצמי בראש שאין זהו היום זה זה היום זה יקרה הנשיקה שחיכתי לה תקופה ארוכה, המגע שלך והחום שלך שסוף סוף יהיו שלי, אבל לא.
בגלל משחק מטומטם זה לא שלי.
הנשיקה הזאת.
למרות שהיא לא הייתה מהלב ולא הייתה אמיתית היא עדיין הכאיבה לי.
ואני לא יודעת למה, זה לא שהחברה עשתה את זה בקטע רע, היא לא יודעת מה אני מרגישה אליך והיא גם לא תדע, אבל עדיין הייתה לי תחושה מוזרה אחר כך. תחושה של פיספוס.
אני גם לא יודעת מה עובר עלייך, כל הזמן מפזר סימנים. סימנים מטושטשים, לפעמים מובנים ולפעמים לא. אני לא מבינה מה אתה רוצה ולמה אתה מתנהג ככה אתה זורק משפטים שאומרים משהו אחד ומתכוונים למשהו אחר מתנהג ובצורה משונה, אני באמת כבר רוצה לדבר איתך ולהבין מה קורה בנינו. אבל מה שאני הכי רוצה לדעת זה האם יקרה משהו בנינו