אנחנו ילדים של החיים-פרק 3

מיה

״נו מיה!״הוא צעק מאחורי,מפנה את כל המבטים לעברנו.
״תעוף ממני!״צעקתי אליו וצעדתי במהירות.
הוא השלים את הפער ממני,ואז אחז בחוזקה במרפקי.
״מה הסיפור שלך?״הוא שאל בטון המזלזל שלו.
״מה הסיפור שלי?מה הסיפור שלי?״צרחתי״אתה מחליט לי מה ללבוש,על מי להסתכל,איך לדבר. אבל אתה עושה מה שאתה רוצה!כמו אגואיסט מסריח!״.
״אה אה…תרגעי!״הוא הרים את קולו מביט בעיניי.
״לא רוצה!מעכשיו כל אחד לעצמו,אתה תעשן את הסמים המסריחים שלך,ואני יעשה מה שאני רוצה.״אמרתי ומשכתי בכתפי.
״כוסעמעמק הערס!״הוא צעק ״אין בעיה״.
הבטתי מדמותו שהתרחקה ממני בצעדים עצבניים,התיישבתי על המדרגה והרשתי לעצמי להיאנח.
הוא שוב עשה את זה,אני לא אשכח את הפעם האחרונה שהוא חזר ככה.
הוא נכנס אל חדרי ובכה כמו שבחיים לא בכה לידי,הוא בכה שנמאס לו מהחיים המחורבנים האלו,שהוא מבטיח לשמור עלי מכל דבר רע.
שהוא בחיים לא יעשן יותר,ולא יכעס עליי יותר,שהוא מטומטם שהוא מסתובב עם החברים המחורבנים שלו.
ואני האמנתי,שטפתי לו את הפנים והחלפתי לו בגדים ואז נתתי לו להרדם במיטה הזוגית והנוחה שלי,שקניתי לעצמי במשכורת שלי.
ואז הלכתי לישון המיטה המתקפלת שלו.
אני תמיד שם בשבילו,לטפל בו כאילו הוא האח הקטן שלי,והמצחיק הוא שהוא זה שחושב שהוא מטפל בי.
״היי…את בסדר?״אני שומעת קול,אני מרימה את הראש ודביר עומד מולי ומביט בי בעיניו הכחולות.
״כן…״אני ממלמלת.
הוא מתכופף ואז אוחז בפניי,
״אני חייב לנשק אותך…״הוא אומר ואני מביטה בו מבולבלת.

רימון

נכנסתי לאינסטגרם,פעם ראשונה אחרי חודשיים שנכנסתי לאינסטגרם.
תקפו אותי הגעגועים לחברים שלי,ובמיוחד לתום שלי.
התמונה הראשונה שהופיעה על הקיר,היתה של ג׳ייד,גילגלתי את עיניי…זה המחזה הראשון שאני צריכה לראות?
אני לא מחבבת בלשון המעטה את הילדה הזו.
אבל הדמויות שהיו מאחוריה תפסו את עיניי,אלה היו אמילי ותום.
זיהיתי אותם גם כשהם היו כמו נקודות ברקע של החיוך המזויף של ג׳ייד.
ויכלתי לזהות את הידיים של אמילי אוחזות בלחייו של תום,תהיתי בדיוק למה החברה הכי טובה שלי אוחזת בפניו של החבר שלי.
ומיד איך לא הגנים האדמוניים שלי החלו להתפשט בגופי,והתחלתי לחטט להם בחשבונות האינסטגרם.
התמונה האחרונה של תום כמובן איך לא היתה עם גיטרה שאחז בידו,וציטט איזה משפט אומנותי להפליא על חיי המוסיקה.
נשמתי לרגיעה ואז נכנסתי אל החשבון של החברה הכי טובה שלי,
לא היה צורך לגולל יותר מדי את המסך כי התמונה הראשונה שלה כללה את שניהם.
היא ישבה עליו,על הבחור שלי.
הוא ישב בישיבה מזרחית,והחולצה הגזורה נפלה מבעד לכתפו וחשפה את שרירי החזה שלו.
והיא ישבה עליו,וזרעותיה מקיפות אותו,עם חיוך ענק כזה של ״אני צוחקת כי הוא מצחיק אותי.״
אבל הכיתוביות היו ״מתחילים את השנה החדשה בחיוך.״
עשיתי לה לייק,והגבתי
״איך לא״.
ואז האצבע שלי חייגה ישירות אליו,והרגליים רעדו כאילו שעוד שניה ומתפרצות מתוכן אלפי סכינים אדומים בדיוק כמו השיער שלי.
״הלו״הקול הישנוני שלו ענה לי.
״למה היא יושבת עלייך?״אני ישר מתפרצת.
״בוקר טוב אהוב שלי,אני נורא מתגעגעת אליך״הוא ענה והחיוך התפשט מקו הטלפון בצד השני.
״למה היא יושבת עלייך?ומחייכת כמו איזו מטומטמת?״אני שואלת עדיין בשלי.
״מי?מה…״הוא תמיד כזה מפוזר בבוקר,תמיד כשאנחנו ישנים יחדיו אני צריכה לקפוץ על הגב שלו כמה פעמים כדי שיתעורר ואז לשטוף לו את הפנים בכח כדי שיהיה ערני.
״אמילי!״צעקתי ״היא מצטלמת על היום הראשון ללימודים בלעדיי,כשהיא יושבת בחיוך גדול שאפשר לדחוף לתוכו אלף זבובים ולחנוק אותה,עלייך!״.
הוא התפרץ בצחוק,
״אני מתגעגע אלייך…תחזרי כבר״הוא אמר ואז השמיע לי צליל של מיתרי הגיטרה שלו.
״אני לא רוצה שהיא תשב עלייך תום,היא החברה הכי טובה שלי.״אמרתי בקול קצת פחות תוקפני.
״רק שתדעי,שבדיוק חצי שעה לפני,היא בכתה לי על הכתף שהיא נורא מתגעגעת אליך,והיא לא יודעת איך תשרוד את השנה.״הוא אמר.
״בינתיים היא שורדת נהדר״אמרתי וגלגלתי את עיניי.
״היא לא תשב עליי יותר בחיים,אני מבטיח.
רק את תשבי עליי,ואני אנשק אותך ואפילו אעלה תמונה כזו שרואים אותנו מתנשקים כמו הערסים והפרחות.״
״מבטיח?״שאלתי והחיוך החל לבצבץ.
״אני כל כך אוהב אותך שהייתי סוחט ממך מיץ רימונים״הוא אמר את המשפט הקבוע שלו,
״אמילי היא בלונדינית…בלונדינית זה משעמם,מתי את באה?״הוא שאל את המשפט האחרון מבלי להמתין אפילו שנייה ברווח בין המילים.
״תום…״
״תחזרי,בבקשה״הוא אמר.
״אני אגיע לשבת״אמרתי,מקווה שהשבת ישחררו אותנו.
״אני אשתדל לחיות עד אז…״הוא אמר בטון הציני שלו.

מאור
התיישבתי על ספסל,מרגיש את העצבים שבי לא מניחים לי.
אז שלפתי מהקופסא שלי סיגריה והדלקתי אותה,נשמתי עמוק אל תוך הריאות את הרעל והרשתי לעצמי לעצום את העיניים.
הפלאפון צלצל וקטע את הרגע השקט שלי,
״הלו״עניתי נאנח.
״מה קורה יא יגבר!״צעקה פילחה לי את האוזן.
״למה אתה צועק?״צעקתי גם אני.
״שומע?״הוא שאל.
״נו״
״אתה יושב?״הוא שאל.
״נו כבר!״צרחתי בעצבים.
״לבנת…תפסתי אותה במסיבה במאלבי,מתנשקת עם לפחות שלוש בנים באותו הערב,ולא הזיז לה שכל החברים שלך יושבים בצד ורואים את זה״
״מה אתה אומר…״סיננתי ״היא בבית ספר עכשיו?״
״מה זה משנה?״הוא גיחך ״זה לא שתבוא עכ…״
״היא בבית ספר?״שאלתי בצרחה.
״כן״
״אז תדאג שתשאר,אני עוד שעה שם״מלמלתי.
זרקתי את הסיגריה וטיפסתי מעל הגדר בזינוק אחד,לא יאמן שכל כך קל לברוח מכאן.
רצתי אל תחנת האוטובוס,והאוטובוס היחיד שמגיע אל המושב שלנו,בדיוק הגיע,לפחות בזה יש לי מזל.
הנסיעה היתה מייגעת,במיוחד שאתה מת לעשן וגם מת להרביץ מכות חזקות,אבל כשהגעתי סוף סוף צעדתי צעדים מהירים אל התיכון,מבלי לעבור אפילו בבית.
״יורי!״צעקתי,והוא נבהל.
״אתה,מה אתה עושים פה?״הוא שאל.
״אני באים לבקר״עניתי,והוא פתח את השער.
״אתם לא עושים בעיות נכון?״
״לא לא…״מלמלתי והתקדמתי מותיר אותו מאחור.
התיכון היה מפוצץ בילדים,נכנסתי אל הכיתה שלי והחברים שלי מיד זינקו לעברי בהתלהבות.
אבל אני הבטתי רק באחת,בעלת שיער בלונדיני וארוך להפליא.
היא היתה אפילו יפה יותר משזכרתי אותה מאז הפעם האחרונה ששברה לי את הלב.

נטע
היום הבדידות תקפה אותי,ישבתי לבד בכיתה מביטה בחלל הריק.
כולם פה מוצאים את עצמם,האדמונית מחייכת לעצמה כל היום ומעצבנת אותי עוד יותר.
מיה הביישנית כנראה לא כל כך ביישנית כי לפני כמה דקות ראיתי אותה מצמידה שפתיים לדביר.
ואני?אני יושבת לבד,כל החברות שלי לא עונות לי לפלאפונים,ואפילו יונתן שתמיד רדף אחריי מסנן אותי.
זה תמיד ככה אצלנו,כולם חברים של כולם למען האינטרסים.
אף אחד לא חבר אמיתי למען רצון אמיתי,וידעתי את זה תמיד.
בגלל זה ניצלתי אותן,את החברות שלי. ניצלתי אותן והפכתי אותן להיות כל מה שאני רוצה.
לא יכלתי לקרוא להן חכמות,כי אם הן היו חכמות מספיק כמוני הן בטוח לא היו חוברות לי.
תמיד הייתי המודל למראה הטוב בשבילן,ותמיד הייתי המודל לבת זוג של יונתן.
אבל אף פעם לא מימשתי את רצונם,תמיד נתתי להן תחושה שכל כמעט,אבל אף פעם לא באמת.
והיום הבדידות תקפה אותי,תחושת השליטה במצב חומקת מתחת לאצבעותיי,ואני מתחילה לחשוב שאולי טעיתי בבחירתי ואולי הייתי צריכה להישאר במקום שבו אף אחד לא יערער את הבטחון שלי.

דביר

״אני חייב לנשק אותך״אמרתי לה,אני רואה אותה מתבלבלת מהאמירה הזו.
היא לא אחת מהאלה,מהאלה שאתה לא יכול לסובב אותן עם הבטחון שלך,אז אתה צריך לשחק אותה הרגיש והמכיל.
היא גם לא מהאלה שאתה צריך לשחק אותה בעל ביטחון עצמי אבל להתמיד כדי להשיג אותן.
אני רואה אותה,היא קלה,קלה מאוד.
אתה רק צריך לגרום לה להרגיש יפה מספיק,להרגיש רצויה מספיק,והיא תתן לך את כל כולה.
אחזתי בפניה ואז הסתערתי על השפתיים שלה,הן היו בשרניות ונעימות כל כך.
לא יכלתי שלהתנתק מהן,היא גם יודעת להתנשק שזו קצת הפתעה בשבילי.
היא התרחקה ממני אחרי נשיקה ארוכה,זו השלב שהיא בוודאי תיהיה מובכת ותחייך חיוך קטן.
אבל היא כיווצה את גבותיה ובחנה אותי בעיניה החומות.
ואז אחזה בצווארון חולצתי והצמידה שוב את שפתינו,חייכתי אפילו יותר,כי עכשיו אני יודע שהיא קלה עוד יותר משחשבתי.
״סתם רציתי להוכיח למאור שאני לא שואלת אותו מה לעשות״היא אמרה שהתנתקנו ״אבל זה טיפשי כל כך כי הוא אפילו לא רואה אותנו,ואם הוא היה רואה אותנו אז קרוב לוודאי שלא היה נשאר לך פרצוף.״
צחקקתי,אני לא יודע מה יותר בא לי,להפשיט אותה או להתאהב בה.