קללת אדמה – פרק 34

העיניים הירוקות של אמה נצצו אל מול שלי, כאשר היא שאלה אותי את השאלה שגרמה לבטן שלי להסתובב כל כך מהר, כמו מכונת כביסה.
"מה אתה מרגיש כלפיי?" שאלה אמה שנית, מביטה לי עמוק לתוך העיניים.
למזלי קיבלתי את הסחת הדעת המושלמת מפני אמה. לוקאס.
שמענו קולות מוזרים מהצד של לוקאס, השתנקות, קריאות של כאב.
"מה קרה?" שאלה אמה, ונדרכה במהירות.
"כלום" מלמל לוקאס, בקול סובל.
"מה כלום?!" צעקה אמה.
היא קמה על הרגליים בזריזות ובאה לראות מה קרה ללוקאס.
"אני בסדר!" הוא מלמל.
"זה שוב פעם זה, שוב פעם הפגיעה ההיא." אמרה אמה, והקול שלה היה נשמע שבור.
לוקאס תפס בכוח את הזרוע שלו.
"עבר" הוא מלמל.
"כן, בטח." אמרה אמה.
"נו באמת, תפסיקי כבר לעשות לי את השטויות האלו." אמר לוקאס.
"שטויות?! מה אם פעם אחת תמות בגלל התקף כזה?!" היא שאלה בפאניקה.
"אז תספידי אותי כמו שהספדת את רון?" שאל לוקאס.
אמה נתנה לו מכה חזקה בכתף.
"שלא תעז! איך אני ארגיש אם החבר שלי ימות?!" שאלה אמה.
"זה לא כזה נורא!" קרא לוקאס. "את תסתדרי."
"לוקאס, מתו לי כבר שני חברים ואח, אתה באמת חושב שאני אתמודד עם עוד מוות?" שאלה אמה. דמעות הציפו את העיניים שלה.
"אמה, בבקשה, אל תחשבי על זה ככה, אנחנו חצויים, תוחלת החיים הממוצעת שלנו היא גם ככה עד גיל שמונה עשרה בממוצע." אמר לוקאס.
"שנינו בני שמונה עשרה!" הזדעקה אמה.
"אמה, אני במקומך הייתי דואג אם את היית בסכנת חיים." אמר לוקאס.
"זה כי אתה אגואיסט." אמרה, ובכל מילה נתנה לו בוקס.
"את חזקה בבוקסים." מלמל לוקאס.
אמה האדימה.
"אתה כל כך משוגע." היא אמרה.
"אני לא משוגע." מחה לוקאס. "אני ריאלי."
"כן, אתה והאחים שלך, כולכם ריאליים. לא אכפת לכם למות, העיקר להישאר בהיגיון מלא."
"אמה, תפסיקי, זה וויכוח מטופש." אמר לוקאס.
"אז לפחות תרשה לי לספר למשהו על הפציעה שלך." ביקשה אמה.
"Emma, c'est rien, tu n'as pas une raison pour s'inquiéter*" אמר לוקאס.
"אתה כל הזמן עושה את זה!" קראה אמה. "אתה עובר שפה, ואני לא מבינה כלום."
"נו באמת, אמה." מחה לוקאס.
"לא רוצה לשמוע." היא אמרה.
הרגשתי מאוד לא קשור לריב הזה, אז החלטתי לרדת לגוף הספינה, לבד, לשקט שלי, למחשבות שלי.
החולצה שקיבלנו מאלכס גירדה לי יותר מתמיד, אז הורדתי אותה והחלפתי אותה בחולצה משלי, ששמתי בתיק עוד לפני זה.
הרגשתי בחולצה החדשה משהו כבד באזור הטיקט. הבטתי פנימה וראיתי אור חלוש בצבע אדום וצפצוף דק.
הפכתי את החולצה ומשכתי החוצה את הטיקט. משהו מתכתי נפל לי על היד. מכשיר מעקב.