אולי יום אחד היא תהפוך לבתולת ים

אהבה לא מהעולם הזה

02/03/2016 711 צפיות אין תגובות
אולי יום אחד היא תהפוך לבתולת ים

השמש שקעה הגיע הזמן לצאת לפגוש אותה
קבענו על המזח בין הסירות שנחות בבטחה בין הגלים תחת אור ירח שהקיץ בשעות הערב המוקדמות
תרתי אחרי פינה חמודה הוצאתי את ציוד הפיקניק שנועד לשנינו והתכוננתי נפשית למפגש איתה
הטלתי את קסמי על פני המים וידעתי שהפעם לא אתאכזב והיא תיפול אצלי בחכתי
לאחר שעה עניי החלו לצנוח לאיטן והעייפות מההמתנה ניסתה להשתלט עלי בעזרת חלום מתוק של ארוחת דגים ואז חשתי תנועה שמושכת אותי אל המים ידעתי שזו היא ולאט לאט גלגלתי אותה בעדינות אלי והעליתי אותה אליי אל חוף מבטחים
הכול היה מוכן
מיכל השפנייה פעפע ונתתי לה לצלול ולשכשך בתוך המיכל
לרגע עיננו הצטלבו אבל המחשבה כניראה הייתה רק בראשי היא נראתה מאוד מבוהלת וחיפשה דרך לברוח
בי חלפה מחשבה ופרחה בי תחושה שאיתה נגיע למקומות רחוקים
ובזכותה שולחני יהיה מלא באור ובדג טעים וענק לאט התרחקנו מן החוף ועברנו לגור ביחד
הבקשה שלי מימנה הייתה צנועה שתישאר איתי עד יום שבת
אבל דינונה לא הסתפקה וביקשה שאמלא את המיכל
יום אחר יום בשפנייה חדשה
טרוד עניים קמתי כל בוקר והבאתי מים זכים ומבעבעים והיא כמו נסיכה נפנפה בשמלתה במין ריקוד שהפנט אותי וגרם לא להפסיק לחשוב עליה
בוקר אחד שמזגתי לה לכוס היא החלה לכעוס שפכה את הקפה על הקיר ומאז היא לא הסתכלה עליי יותר
נשארנו מרוחקים וכואבים אחד מין השני
שבת חושך בחוץ השעון ואני אוסף את עצמי מהמיטה מרתיח קפה ומתכונן לרגע המיוחל דינונית מתכנסת בעצמה ומאז אותו ויכוח שנשפך הקפה היא הסתגרה בעצמה
העמסתי אותה ויצאנו לדרך דרומה לעבר הגבול שם ניסע מערבה כ2 קילומטר על המים
הרכב המשיך להתגלגל כמה מטרים נוספים למרות שהמנוע כבר נדם לו באיושה קלה
האור החל לבקע את השמים וצללים סביבי החלו לקבל פני ם של עוד זוגות המנסים לאחוז את המזל במציאת בת זוג הדומה לדינונית
מזגתי את דינונית מין השפנייה אל כפות ידי הרכות שעטפו את גופה הרך והחלקלק
התקרבתי אליה והתכוונתי לנעוץ בה את קרסי
הביטה בי עם ענייה העצובות וליבי נקרע ידעתי שאיתה אגשים את חלומי
אבל העניים שלה אלוהים העניים שלה ננעצו בי כמו מחטים ולא יכולתי להמשיך
נשמתי עמוק נעצתי אותה על קרסי והשלכתי אותה הכי רחוק למים וחיכית לרגע המיוחל
חיכיתי ושום דבר לא קרה
השמש כבר החלה לחמם לי את הגוף והמים לא מראים סימן של חיים
המזח החל להתרוקן ואני מאוכזב התחלתי לגלגל אותה אליי הוצאתי אותה אלי שוב
עיננו נפגשו והיא בחיוך שצוחק ספק מגחך עלי אומרת חוזרים הביתה שוב ואתה תמשיך לפנק אותי
שלפתי את להב הסכין שמחוברת למותני נעצתי בה עמווקק בבטן והשלכתי אותה לים העמוק
חזרתי הביתה מבויש ועצוב
האם אחפש שוב אהבה חדשה
קשה בי המחשבה
הזמן יגיד אם אוכל להתאושש מהלב השבור שבי


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך