הכל

הכל.
כן על זה השיר.
זה השיר על הכל.
השיר של הכל.
היה לו הכל.
מה לא היה לו בעצם?
היה לו אותי. כן היה לו אותי.
היה לו אותנו.
אבל בכל זאת הוא תמיד הרגיש שאין לו הכל.
הוא רצה את כולי.
הוא רצה אותי.
אבל לא יכולתי לתת.
לא.
פשוט לא יכולתי.
צרחתי, ניסיתי , צעקתי , כבשתי.
אהבתי.
בדקתי.
שנאתי.
אהבתי.
כעסתי.
הרגשתי.
והנה שוב בשגרה מעוררת רעב וצמרמורת, שוב הוא רוצה את הכל.
אבל אם הוא זה אני?
מה אני זה הוא?
ומה אם אני זה שרוצה את הכל?