אהבה מסוכנת- פרק 30 + פרק 31

פרק 30 –להתחתן מתוך רחמים
אביטל יצאה מתוך סלון הכלות בתחושת החמצה גדולה , היא הולכת להתחתן עם רפאל. גבריאל כעס על אביטל כשנודע לו כשהיא מתחתנת עם רפאל רק בגלל שהוא חולה ונשאר לו בסך הכול מספר ימים ספורים כדי לחיות.
" תגידי , אביטל , את בטוחה במאה אחוז שאת רוצה להתחתן עם רפאל? מה עם הרגשות שלך כלפי גבריאל? אולי את רוצה לשנות את דעתך לגבי זה שאת מתחתנת? יש לי תחושה שאת מתחתנת מתוך אילוץ ומתוך רחמים , חבל שאת עושה את זה , לא תוכלי להתחרט אחר כך." משאלה נזפה באביטל.
" הוא חולה , ואני אתחתן איתו בגלל שאני מרחמת עליו. לא חשוב. אני לא יכולה להשאיר אותו לבד. את מבינה שהוא ימות ואז מה אני אעשה עם כל רגשות האשם, מה אני אחיה איתם לנצח. " אמרה אביטל בצער . היא אהבה את גבריאל , אבל הייתה לה מחויבות להתחתן עם רפאל מתוך רחמים בלבד.
" בטח שאני מבינה , את רוצה להרוס לך את החיים טוב אם את לא רוצה , אז חבל שתתחתני עם רפאל רק בגלל שאת חשה רחמים כלפיו. את אוהבת את גבריאל , את זה אני יודעת." אמרה משאלה בכעס.
" משאלה אל תגרמי לי להיות ספקנית. רפאל הוא בן אדם טוב ואולי בהמשך אני אלמד לאהוב אותו במהלך הנישואים. " אמרה אביטל בהשלמה. היא היתה לבושה בשמלת כלה מפוארת. ולרגליה היא נעלה את סנדלי הזהב שלה. היא ומשאלה נכנסו לתוך המכונית של אביה. גבריאל עמד בצד הכביש וצפה בה בעצב. כמה יפה היא , חשב גבריאל הוא חש צביטה קלה בלב. אביטל הבחינה בו והתבוננה בו ממושכות.
גבריאל המיואש רדף אחרי המכונית וניסה למנוע ממנה להמשיך לנסוע בכביש. הוא רץ בכל כוחו תוך כדי שהוא מחה את דמעותיו. אביטל הייתה חצי שלמה בהחלטתה להתחתן. היא רק אהבה את גבריאל ורצתה להיות איתו. אביטל גם בכתה בשקט מאחר שבנישואים האלה היא לא חפצה. היא עשתה זאת מתוך מחויבות לכך שרפאל חולה והיא חייבת להיות איתו. אחרת היא תרגיש אשמה על כך שהיא השאירה אותו לבד.
" אביטל! אביטל! " הוא צעק לעבר המכונית הנוסעת בכביש, אביטל לא יכלה לשמוע אותו. המכונית חנתה בסמוך לאולם האירועים. גבריאל עקב אחרי המכונית , וכשאביטל נכנסה עם אביה לאולם האירועים.
כשהוא ראה אותה לבושה בשמלת כלה מרהיבה, הוא נמס לחלוטין. גבריאל נכנס לאולם האירועים , אביטל שהתה בחדר הייחוד. הוא הציץ כדי לבדוק שהשטח בטוח בשביל שיוכל להיכנס לחדר ייחוד. אביטל נבהלה כשהיא ראתה אותו נכנס. הוא סגר את הדלת אחריו.
" היי, אביטל. אל תתחתני עם רפאל , בבקשה ממך אל תעשי את זה. את לא אוהבת אותו. את תתחתני איתו מתוך רחמים וזה לא כדאי . כל עוד את אוהבת אותי. לא תוכלי להינשא לרפאל מתוך מחויבות מהירה. את עוד תתחרטי על זה. אני מכיר אותך. אביטל ." התחנן גבריאל ומחה את דמעותיו בגב ידו.
" גבריאל . תבין אותי. לא היית רוצה להיות במקומו. רפאל חולה אנושות ואני לא יכולה לנטוש אותו כי הוא זקוק לי. אם אני אעזוב אותו, אתה קולט בכלל שהוא גוסס שכל יום בשבילו זה היום האחרון לחייו?" אמרה אביטל בעצב. היא חשבה שזה טוב בשבילה להינשא לרפאל מתוך מחויבות.
" אביטל , בבקשה. אל תעשי את זה. אני מבקש ממך לא לעשות את זה. רק בגלל שרפאל חולה את נשארת איתו. את לא מתחתנת מתוך אהבה. את מתחתנת כי את לא רוצה שהוא יהיה לבד." התעקש גבריאל.
" גבריאל , אני אוהבת אותך. אבל החלטתי כבר שאני אנשא לרפאל , למרות שאני לא מתחתנת איתו מתוך אהבה. הוא חולה ואני לא רוצה שהוא ירגיש שאני נוטשת אותו. אני לא מסוגלת להגיד לו כלום כי אני פוחדת שהוא ימות. הוא מסכן. אתה היית צריך לראות אותו איך הוא היה נראה באותו היום שהוא התעלף." אמרה אביטל והתחילה לפרוץ בבכי תמרורים.
" אביטל , אל תתחתני עם רפאל. אני מתחנן בפניך. אני אוהב אותך. אני לא יכול . אני לא רוצה שתתחתני עם רפאל מתוך רחמים ומחויבות. את תתחרטי על שנשאת אליו בגלל שאת לא אוהבת אותו. " אמר גבריאל בעקשנות. אביטל הסתכלה עליו במבוכה.
פרק 31 – נישואים לחינם
" לא יודעת , אולי אם אני אעזוב אותו הוא ימות. אני לא רוצה להסתכן למענך יותר. היה לי די והותר. אתה יודע מה הורי חושבים על כך שנהיה ביחד." אמרה אביטל בקול נבוך.
" אביטל , גם ככה יש לו ימים ספורים לחיות. זה לא יפה לעשות לו את זה. את מתחתנת איתו מתוך רחמים , הוא לא ירצה להתחתן איתך." אמר גבריאל ואחז בידה. אביטל לא ידעה מה לעשות.
תהל באה לחדר הייחוד כדי לראות אם אביטל מוכנה. היא נכנסה לחדר והיא ראתה שהיא עם גבריאל.
" מה הוא עושה פה???? אביטל איך את יכולה לעשות כך לרפאל? גבריאל חג'בי החוצה. אתה יודע שאחי הבכור הוא חולה. מה זה , אביטל? את לא בטוחה לגבי נישואיך לרפאל?" אמרה תהל והבעת הפתעה קפאה על פניה.
" תהל, תשמעי.. יש לי הסבר לכך. רפאל לא יודע שהוא חולה. אבל אני לא אוכל להתחתן איתו הפעם כי יש לו כמה ימים ספורים לחיות. זה נכון כי אני מרחמת עליו. אני לא אוהבת אותו. סליחה , מי שאני אוהבת זה את גבריאל חג'בי." הודתה אביטל בפניה. תהל הביטה בה בהלם.
" מה???. למה את עושה את זה לאחי הבכור. את לא מבינה שהוא חולה? איזו בושה! אם רפאל ישמע את מה שיצא מפיך. אבוי לנו. חשבתי שאת אוהבת אותו. בסוף לא? את אוהבת את גבריאל חג'בי. כמה לא נחמד לשמוע את זה." אמרה תהל והלכה לקרוא לרפאל כדי להודיע לו על החלטתה של אביטל לבטל את החתונה שהיא עצמה לא חפצה בהם. ברגע שהיא הודיעה לו , תהל לקחה את רפאל בכיסא הגלגלים כדי שידע את האמת לגבי חייו.
הוא הסתכל על אביטל בעיניים נוגות. אביטל הסתכלה עליו בצער.
" אביטל , תגידי לי את מה שאת יודעת , נו, אני בעצמי רוצה לדעת למה את לא רוצה להתחתן איתי! תספרי לי! מה הסוד שאת מסתירה ממני כל כך הרבה זמן?" שאל רפאל בסקרנות. אביטל לא העיזה להתחיל לספר את מה שהיא יודעת.
" ובכן," פתחה והיא לא התאפקה והחלה לבכות מולו, " רפאל , אתה חולה בסרטן ונותרו לך כמה ימים ספורים לחיות. בגלל זה אני לא רוצה להתחתן איתך, אני לא רוצה להתחתן מתוך רחמים. ואני גם.. אני לא אוהבת אותך. תסלח לי." אמרה אביטל בבכי ורפאל הביט בה בפליאה.
" אביטל , נותרו לי כמה ימים ספורים לחיות?! איך לעזאזל אני אמור לתכנן את ימיי האחרונים אם אני אתחתן איתך?! אני שונא אותך על כך שלא היית מסוגלת לספר לי על כך שאני חולה. אני לא רוצה שתתחתני איתי רק בגלל שאת מרחמת עליי. אני פשוט בהלם, והחתונה מובטלת כאן ועכשיו. אני לא אסלח לך את בן אדם נורא." אמרה רפאל והתבונן בה בסלידה.
" רפאל , בבקשה. תבין אני לא יכולתי לספר לך. רציתי להתחתן איתך אבל לא מתוך רחמים. זו הפעם השניים עשר שאני אומרת לך שאני מצטערת שאני משאירה אותך לבד. אני מאוהבת בגבריאל חג'בי. אני לא אוהבת אותך. אני לא יודעת איך להסתכל לך בעיניים ולהגיד לך שאתה חולה." אמרה אביטל בהצטערות עמוקה. גבריאל משך אותה לעבר היציאה מאולם האירועים.
" תהל, אני אוהב את אביטל. אבל היא איכזבה אותי. אני חולה , יש לי ימים ספורים לחיות. אני לא רוצה שהיא תרחם עליי והיא תתחתן איתי. עדיף שאני אמות בבית בלי שאביטל תצטרך לטפל בי בימים האחרונים לחיי. ואם היא תישאר לבד, אני לא ארצה שזה יקרה. מה אני אעשה עכשיו כשאין לי את אביטל? אני כל כך אוהב אותה וגם לא מבין למה היא לא סיפרה לי את האמת לגביי המחלה שלי." אמר רפאל והתחיל לבכות. תהל ניגשה אליו כדי לחבק אותו.
" רפאל , זה נכון. אביטל טעתה כשעזבה אותך לאנחות והותירה אותך שבור לב. אתה חולה , אני אטפל בך. אין לך מה לדאוג. את הימים האחרונים לחייך תבלה איתי בבית שלי. יהיה לשנינו חם ונעים. אני אשתדל להנעים את ימיך האחרונים. " אמרה תהל בחום . רפאל הרים אליה את עיניו הדומעות.
" תהל, מה אני אעשה עם כל כך אהבה שהיה לי להציע לאביטל? כל כך רציתי את החתונה הזאת. דמיינתי אותה בראשי מאז שאני התאהבתי בה."