אהבה מסוכנת

פרק 2 – אה , זה היומן האישי שלך אביטל מדמון!
בזמן שהייתה הפסקה וכל התלמידים יצאו מהכיתות לשבת ולשוחח בחצר האחורית. אביטל ניצלה את זמנה כדי לכתוב קצת ביומנה האישי. היא פתחה והמשיכה לכתוב את מה שהיא הרגישה בנוגע לגבריאל , בן למשפחה הכי שנואה עליהם בעולם.
משאלה ישבה בכיסא המקביל אליה והעתיקה למחברתה את מה שכתוב על הלוח. אביטל הפסיקה לכתוב ולקחה את היומן האישי שלה , היא יצאה החוצה במטרה לנשום קצת אוויר צח. בדיוק אז גם גבריאל יצא ושאף אוויר מלוא ריאותיו.
אביטל ישבה וכתבה ביומן האישי שלה. הוא התקרב אליה וחטף לה את היומן באישי מידה השמאלית. היא צעקה לעזרה כי היא פחדה שהוא יפגע בה.
" אוי, מסכנה! רוצה שאקרא לאבא שלך כדי שיציל אותך ממני? בואי ונראה מה את כותבת ביומן האישי שלך." הוא פתח בדף האמצעי והתחיל לקרוא:" זאת האהבה שאין לה טעם , אי אפשר לממש אותה , הבלתי אפשרית. אני רוצה כל כך להגיד שגבריאל הוא בן למשפחה היריבה שהמשפחה שלי הכי שונאת בעולם!" איזה וידוי מפתיע, איך את כותבת יפה. לא ידעתי שאת משוררת. חבל שאחיך לא נמצא פה. אין מי שיציל אותך. חבל שאת תמותי בגיל צעיר כל כך." אמר גבריאל ואחז בידה בחוזקה, היא ניסתה להשתחרר מאחיזתו. הוא היה קרוב אליה כל כך ובאותו הזמן גם רחוק. בדיוק כשהוא הצמיד אותה אל הקיר והתחיל לאיים עליה. הגיעו גם מרום ורפאל , הם דחקו אותו ממנה ואז מרום לקח את אביטל לצד.
" תעזוב אותה או שהאיום שלי על אביך ימומש עוד היום. אביטל את בסדר? אל תפגע באחותי הקטנה , היא ממש מפוחדת. רצית לפגוע בה , אבל לא הצלחת. תעשה לעצמך טובה ותתרחק מהמשפחה שלנו. אני צריך להזכיר לך שהיא בת למשפחת מלכה, המשפחה שאיתה אתה נמצא בסכסוך כבר המון שנים. זאת הפעם השנייה שאני מזהיר אותך לבל תתקרב אלינו ותנסה לפגוע בנו." אמר מרום ודחף את גבריאל ההמום לאחור.
" אחותך הקטנה בכלל לא מעניינת אותי! תיזהר מדמון , אני צופה בך מרחוק. כדי שאתה ואחותך לא תתקרבו אליי. מספיק זרעתם הרס במשפחתי , ואתם לא רוצים שמישהו ממשפחתכם יהיה הבא בתור." אמר גבריאל באיום והלך משם. אביטל עמדה מבלי לזוז בכלל , היא עדיין פחדה שהוא עלול לפגוע בה.
" אל תפחדי, הסכנה עברה. למה הוא לא מבין שאת החברה שלי ואסור לו לפגוע בך? אני יודע כמה הוא מסוכן , ואני מבין שאת והוא אויבים מושבעים. אל תתקרבי אליו , אני כבר יודע עד כמה בכוחו יכולת כה גדולה לפגוע ולזרוע הרס במשפחתך. ולא הייתי רוצה שאת תיפגעי ממנו." אמר לה רפאל ברוגע , הוא אחז בידה והביט בה במבט בוחן.
" תודה , רפאל. אבל אני יודעת להגן על עצמי. אחי מרום לא ייתן לו להתקרב אליו ואפילו אם הוא ינסה, הוא יממש את איומו בנוגע לאביו, אבא שלי הוא שיעשה את העבודה המלוכלכת. הייתי מעדיפה שהכול יעשה בשלווה , לחיות בשלום. אך הסיום לסכסוך בין המשפחה שלי והמשפחה שלו לא נראית באופק בינתיים." חזרה אביטל על דבריה בפעם השנייה.
" אביטל , אני לא רוצה שהבן אדם הזה יתקרב אליך חבל שלא ניצלתי את ההזדמנות כדי להרוג אותו בפעם הזאת, אבל הניסיון לא עלה יפה!" אמר מרום בגילוי לב.
" אני לא בעד שימוש באלימות. אם כבר לדבר , אז לנהוג זה עם זה בשלום. אני לא רוצה שאביטל תיפגע. למה אתם לא מדברים עם המשפחה הזאת? מה גרם לכך שתהיו בסכסוך גדול במשך הרבה שנים?" שאל רפאל ברצינות, אביטל פחדה להוציא הגה מפיה , אף פעם היא לא הבינה למה הם בסכסוך כל כך גדול.
" כן , אני יודעת. גם אני לא מבינה למה כל כך הרבה דם נשפך משני הצדדים. גם המשפחה שלי סבלה המון מהמשפחה שלו. כי אבא שלו רצח את סבתא שלי , נועה מדמון זיכרונה לברכה. לא עושה לי טוב להיזכר בה." אמרה אביטל ופרצה בבכי.
" אל תבכי , אני מבטיח לך אביטל, שהיום שבו ננקום במשפחתו ונהרוג את אביו, היום הזה לא רחוק והוא עומד להגיע. כשהוא יגיע, גבריאל ח'גבי הארור הזה יישאר בלי אבא. בלי משפחה , אני אצטרך לחשוב על רעיון אחר, רעיון יותר מוצלח מהקודם. אבל נחשוב ביחד." אמר מרום בהרהור.
" טוב, אני לא רוצה להיות מעורב בכל מה שאתם עושים. אני חושב שאתם צריכים לחשוב על דרך אחרת. על ידי סכסוך אני לא רואה שום סיבה איך לפתור את בעיית הריב בין שתי המשפחות." אמר רפאל בדעתנות והלך לעבר הכיתה. אביטל הלכה בעקבותיו ומרום רץ אחריהם במהירות.
*
משאלה חיכתה שאביטל חברתה תחזור לכיתה. אביטל פתחה את הדלת ואחריה נכנסו מרום ורפאל.
" אני רואה שחיכית לי, מה, טוב שאת לא ראית מה הלך שם. הוא כמעט רצה להרוג אותי. למזלי , הוא לא הצליח. אני תוהה מה אפשר לעשות כדי להפסיק את הסכסוך הזה." אמרה אביטל בהפתעה , משאלה מלמלה דבר מה לא מובן והביטה בה במבט מלא פליאה.
"מה הלך שם? דרך אגב , איפה היומן האישי שלך נעלם? נראה לי שאני כבר בטוחה מה היה שם. הוא שאל אותך למה הגעת לבית הספר הזה. ואז הוא חטף לך את היומן האישי שלך , וקרא מתוכו קטע שכתבת על כך שהוא בן למשפחה יריבה , ושאתם שונאים זו את זה." ניסתה משאלה לנחש. אבל אביטל לא הייתה מוכנה להיזכר במה שהיה בחצר האחורית עם גבריאל.
" משאלה , אפשר שלא נמשיך לשוחח על גבריאל חג'בי? הבן אדם הזה מסוכן , ואני לא יודעת מתי הוא יפגע בי. הוא עלול לעשות זאת עכשיו או אולי עוד שנה. אני שונאת אותו ואת המשפחה שלו. עדיין לא הבנת שהוא האויב הכי גדול של המשפחה שלי? אני לא רוצה להיזכר בו." אמרה אביטל בפחד. משאלה נתנה בה מבט מובך. היא לא הזכירה יותר את העניין הזה באוזניי חברתה.
" אביטל , יש לי משהו להודיע לך בנוגע לסבך , אני מאוד מצטער שאני מפריע לך להתרכז בשיעור, העניין הזה מאוד דחוף, ואם לא אגיד את זה עכשיו אז יכול להיות שלא תדעי את זה לעולם. ובכן סבך היקר והאהוב, נהרג היום בידי אביו של גבריאל, אני מאוד מצטער על האבידה הגדולה. מי ייתן ולא תדעו עוד צער את ומשפחתך היקרה לי מכול. טוב, להתראות ושלום." הוא אמר. אביטל ההמומה לא יכלה להאמין למשמע אוזניה.