סיפור אהבה בהוואי-פרק 31

"הוא יהיה בסדר?"שאלתי שוב את האחות שטיפלה בו.
"תראי,"פנתה אליי,"כרגע,המצב שלו דיי חמור.הוא חטף דום לב באמצע הניתוח ולכן הוא בתרדמת."
הבטתי בקייל ששכב שם מחוסר הכרה.
אחזתי בידו כשאני מביטה בצג המוניטור.
פעילות הלב שלו תקינה,אך הדופק נמוך.
"אל תעזוב אותי.."דיברתי אליו כשדמעות זולגות מעיניי.
הוא שכב כך כבר מספר שעות ללא שינוי.
"לכי הבייתה.תנוחי,"אמרה לי אחותו נוגעת בכתפי,"אני אהיה איתו."
כשאני רושמת לה את מספר הטלפון שלי.
"אני אעדכן אותך יותר מאוחר בכל מקרה,"אמרה אנה באדיבות.
אחיה היה יקר לה מכל דבר.היא כל כך אהבה אותו.
"תודה לך."מחיתי את הדמעות נגשת ליציאה של בית החולים.
חזרתי למלון.נכנסת לחדר שלי.
במשך כל הלילה שכבתי במיטה,לא מסוגלת להרדם וחשבתי על קייל.
כל כך כעסתי על כריס.בא לי להרוג אותו.
ידעתי שאם קייל ימות חלילה,אני אתבע את כריס ואדאג בעל כורחי שיכנס לכלא.
שנאתי אותו.
ידעתי שגם אם קייל יבריא ויחזור לעצמו,הוא יצטרך להיות תקופה מסויימת במעקב והשגחה משום שנפגע בלב.בבוקר שוב חזרתי אל בית החולים.
מצבו נשאר כשהיה,ללא שינוי.
"הבחור שלך הוא ממש לוחם."אמרה הרופאה שטיפלה בו,"הוא נלחם ולא מוותר."
"מה זה אומר?"שאלתי.
"הוא ייצא מזה."הרגיעה אותי,"אל תדאגי.הוא חזק.סמני החיים שלו יציבים.כל הבדיקות שלו חזרו תקינות לחלוטין."
חייכתי לעצמי מחכה לראות שוב את עיניו התכולות.
חיכיתי לחוש שוב במגע המרגיע שלו.