ארגנטינה הקסומה – פרק 3

time machine123 26/02/2016 1159 צפיות אין תגובות

פרק 3 – השטיח השרוף
אביטל הלכה באותו קצב ההליכה של אופיר ובן זוגה אורון. שרון הצטרפה לדנה , מעיין ואביאל. יונתן ואוריאל הלכו בקצב איטי במיוחד. עדי וחווה דיברו כל הדרך חזרה לבית המלון " פרימוורה." בראש קבוצת הבוגרים צעד לו אדם שהוביל את הקבוצה היישר חזרה לבית המלון.
עם הגיען לבית המלון, אופיר שכחה שהכרטיס לפתיחת החדר נמצא אצלה. אביטל הזכירה לה שלפני שהן יצאו לטיול , היא הבחינה שהיא שמה את הכרטיס בכיס שמלתה. אופיר הכניסה את הכרטיס לחור המנעול, שוב הדלת הסוררת לא נפתחה. בפעם החמישית שהיא ניסתה לפתוח את הדלת הסוררת , היא הסכימה להיפתח. אופיר נאנחה מתוך הקלה שסוף סוף הגיע הזמן להניח קצת את ראשה ולישון קצת.
אביטל מיהרה לשכב על המיטה ושקעה בהרהוריה. יש עוד חצי שעה עד שהם יאכלו ארוחת ערב. בפעם השנייה ליום הזה, נשמעה דפיקה קלה על הדלת. דנה נכנסה והביטה באביטל במבט בוחן.
" מה עכשיו, דנה? קרה משהו בחדר שלכן?" שאלה אביטל בטון ענייני.
" כן , אביטל! צורת סמל המגהץ נשרף על השטיח שמונח על רצפת החדר. בסך הכול רציתי לגהץ את בגדיי בשביל שיהיה לי מה ללבוש לארוחת הערב." הסבירה דנה את עצמה בפחד רב.
" באמת? מה את רוצה שאעשה? אוי, רגע אני באה איתך לחדר שלכם. מה עם בעל המלון יגלה זאת? בטח יגרשו אותנו מכאן אם יגלו שאנחנו שרפנו להם משהו." אמרה אביטל בהסכמה והשתיים יצאו מהחדר בבהלה ובפחד.
*
אביטל פתחה את הדלת והמראה שראתה בעינייה הימם אותה. השטיח כולו היה שחור כפחום והאש הקטנה שהתחילה לבעור , גדלה פי ארבע. אביאל ומעיין עצרו את נשימתם כדי לא להכניס לריאותיהם את העשן של השריפה שהולכת ומתפשטת.
אביטל פחדה שמישהו מן הנהלת המלון יגלה שהשטיח שבחדר נשרף. כל הזמן היא חשבה שהולכים לגלות אותם. המחשבות הללו רדפו אותה ולא נתנו לה מנוחה. מה יחשוב עליהן בעל המלון הזה אם הוא יגלה אותן.
" מה נעשה, אביטל? אני מפחדת שבעל המלון יבוא הנה ויגלה ששרפנו משהו כאן. הריח של השרפה חזק. תפתחי את החלון בבקשה. אין פה אוויר." ליבה של דנה התמלא בפחד. אם יגלו שהיא שרפה כאן משהו, אין סיכוי שהיא תצא מהמצב המסובך הזה בחיים.
אביטל ודנה החליפו מבטי פחד ביניהן. הן שמעו נקישה קלה על הדלת . הן חשבו שבעל המלון גילה אותן. הן התבוננו סביבן בפחד. ידיהן לא הפסיקו לרעוד. אביטל קפאה בעומדה.
מעיין ניגשה לפתוח את הדלת במקומם. אביאל צפה בהן בעיניים קרועות מרווחה. למרבה הפתעתן , זאת הייתה אופיר, שחיפשה אחר אביטל והיא תהתה למה היא השאירה אותה ואת אורון לבד.
" היי, אביטל לאן נעלמת? עוד שבע דקות צריך לרדת לארוחת הערב. מישהו מכם יכול להסביר לי מה זה הריח השרוף הזה? וואה, אל תגידו לי שהשטיח נשרף , מה תעשו אם בעל המלון יגלה את מה שעשיתם?" קראה אופיר, היא הסתכלה על השטיח השרוף בזעזוע.
אביטל ודנה לא ידעו מה לעשות. מעיין התיישבה על הכיסא העשוי מאורן , שעליו התיק שלה היה מונח. היא הניחה את התיק שלה על שידת הלילה.
" אופיר, דנה קראה לי בדחיפות לחדרם כי הסימן השרוף שהמגהץ גרם ויצר חור בשטיח." סיפרה לה אביטל את מה שקרה עם המגהץ . היא פנתה אליה שוב ושאלה לגביי אורון: "מה עם אורון ? הוא כבר התקדם לבד לארוחת הערב?" שאלה אותה אביטל בעניין.
" אני לא יודעת מה איתו, כי בדיוק כשיצאתי ובאתי אליכן. הוא רק סיים להתקלח. הוא אמר לי שהוא יחכה לי ליד המעליות ומשם נרד ביחד לארוחת הערב. אני רעבה אתן לא?. " שאלה אופיר בטון ענייני.
" בוודאי שאני רעבה . טוב, דנה. אני מתקדמת עם אופיר לעבר המסעדה. נדבר בהמשך. להתראות בינתיים." סיכמה אביטל בעידוד והשתיים הלכו לעבר המעליות.
*
אורון חיכה להן מול המעלית. הוא לחץ על הכפתור שוב. נראה לו יותר בריא לרדת במדרגות במקום להשתמש במעלית.
" שלום , אני מחכה פה רבע שעה. ביקשתי מכן שתהיו כאן בדיוק בשבע עשרים וחמש. נו , תיכנסו למעלית לפני שהדלת תיסגר. " דחק בהן אורון. כשהם ירדו במעלית , אופיר הרגישה שהראש שלה הסתחרר. ותוך שתי דקות הם יצאו מהמעלית לעבר המסעדה היוקרתית. שלושתם התיישבו בשולחן שבו היה נוכח המדריך של הקבוצה שלהם. שרון שהגיעה לפניהם , היא ערמה על צלחתה כף אחת של אורז מלא ושניצלונים, חתיכות בטטה בתוספת קרמל ולחמנייה בצורת המספר שמונה.
אביטל התיישבה ליד אופיר ואורון התיישב על יד עדי. עדי אכלה שתי פרוסות לחם יבשות עם גביע של גבינה לבנה. היא לא רצתה לשתות קפה או נס. היא העדיפה לשתות מים מינרלים בלבד.
אביטל שתתה את השוקו שהיא הכינה לעצמה. לאחר שהיא בחשה בכפית את המשקה היטב. אדם עמד במרכז השולחן והתחיל לפתוח בנאום הרגיל שלו. הוא תופף בכף ידו על השולחן כדי שיוכל להתחיל לדבר על שלושה חודשים של הטיול.
הוא נתן באביטל מבט מתרה. אביטל שתקה כי לא היה לה מה לומר.
" ובכן , חברים. אנחנו עכשיו סיימנו לאכול ארוחת הערב. ולפני שנעלה כדי לישון עד מחר. ברצוני להגיד לכם ערב טוב ולפני שתגיע השבת. כדי שנמשיך בטיול שלנו בארגנטינה. כי אנחנו הולכים ביום שישי בבוקר, לראות לראשונה את נהר לה פלטה ( הכסף) . אנחנו נסע באוטובוס לשם. ולגבי הימים האחרים אני אודיע לכם רק ביום שבת. אתם משוחררים. רק הודעה קטנה לפני שאשחרר אתכם. במועדון למעלה יתקיים המשחק הידוע מהטלוויזיה " המירוץ לפרסים" כדאי לכם להשתתף בזה יכול להיות מאוד מעניין. תודה על ההקשבה ושיהיה לנו המשך טיול נעים ומהנה." הכריז אדם ברשמיות.
אביטל , אופיר ואורון עלו בחזרה לחדר. לא


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך