לשאוף לפסגה – פרק ארבעים ותשע

פרק מ"ט
" כן , אני יודעת. זה מה שכואב לי ביותר לראות את שניהם יחד. " אמרתי ומחיתי את דמעותיי.
" את היית האהבה הראשונה של תום ואוראל , היה וחלף. את צריכה להשלים עם זה שסהר ותום הם זוג." הוסיפה תכלת בעדינות , חוששת שתיפגע בי במילותיה .
" אם סהר מאושרת עם תום , אני לא אהרוס את הקשר שלהם. אני לא המתווכת של אף אחת בפנימייה." הוספתי בהשלמה.
" צר לי להכאיב לך , אני לא רוצה שתתיקעי בזיכרונות וחיוויות העבר , אחרת לא תוכלי להתקדם הלאה." קראה קורין בלשון עדינה .
" זכותם להיות ביחד , אני לא אעמוד ואנסה להפריד ביניהם ." הבטחתי לעצמי מאשר לקורין ולתכלת.
" יופי. אני יודעת שזה לא קל לך , יש המון דגים בים ואולי תמצאי מישהו שיאהב אותך כמו שמגיע לך. סבלת המון בגלל תום ואוראל." קראה תכלת וחיבקה אותי בחיבוק חם ואוהב.
" אבל אם זה לא יהיה מישהו כמו תום , אוח, אני חייבת לשכוח אותו." אמרתי בהחלטיות.
" עוד שבוע בדיוק , מסתיימת שנת הלימודים , בשנה הבאה אנו עולות לכיתה ט' ואז לכיתה י' ." חשבה תכלת בקול.
" ויש גם את מופע הסיום הענק ביותר של תחרות ' כישרון נולד' ביום שלישי , וואו , מעניין מי תהיה הלהקה הזוכה של בית- הספר." הזכירה לנו קורין.
" כן , נשמע מרתק ," אמרה תכלת בקול יבש.
" בטח." השבתי בקול חולמני.
" שיר , הכול בסדר?" שאלה תכלת , הפעם בפליאה.
" בטח , הכול דבש." עניתי בחולמנויות.
" מה זאת אומרת ' הכול דבש'?" היא הביטה בי בחוסר הבנה עמוק.
" הכול בסדר גמור." חזרתי והדגשתי שוב.
" טוב. אם זה מה שאת אומרת , אני מאמינה לך לגמרי." קראה בקול עמוק.
" אני דוברת אמת." השבתי בקול מתגונן.
" טוב , אינך צריכה להוסיף שום דבר. אני מאמינה." אמרה תכלת והפגינה אמון רב בי.
תכלת התיישבה לידי והתחילה לקלוע צמות בשערי. " בעדינות , בבקשה." ביקשתיה בחשש. היא התחילה לסרק את שערי במסרק החד והמכאיב שלה.
ברגע שהמסרק עבר בין שערות ראשי המתפרעים , התחלתי לצרוח והתחננתי שתפסיק להכאיב לי עם החודים המסומרים.
" תתאזרי בסבלנות. תני לי לסרק אותך ." התקרבה אליי תכלת בידי החרסינה שלה. היא היתה עדינה יותר ממני.
" תכלת תפסיקי." חזרתי והדגשתי , בחוסר סבלנות.
" הנה סיימנו , עכשיו , עמדי מול הראי וראי כמה את יפהפייה." קראה תכלת בהתפעלות.
" תודה לך , תכלת . סליחה על הצרחות הבלתי נעימות ." התנצלתי והשפלתי את מבטי.
" העונג כולו שלי." הודתה תכלת וחייכה את החיוך העדין שלה.
" אם את רוצה , את יכולה לפרק אותן. שירוש." מלמלה תכלת והביטה בי במבט חסר הבעה.
" לא , אני כבר אשאר איתן כל היום. " השבתי בחיוך ביישני , הסמקתי קלות.
פסעתי במרוצה לעבר הראי והבטתי בבואתי הנשקפת מן הראי בגאווה ובחיוך מרוצה.
" מה שאת רוצה , " השיבה תכלת בקלילות.
*
סהר ותום חייכו זו אל זה וסהר הסתכלה על תום במבט שובב.
" איך שאני מאושרת! אין לך מושג, אני אוהבת אותך תום בן סימון . עכשיו שאנו ביחד , אף אחד לא יפריד בינינו לעולם." חייכה סהר והסמיקה.
" וואי , גם אני מאוד מאושר שאני איתך. לא חלמתי פעם אחת שנהיה זוג. הקשר זה עתה התחיל. אני לא מאמין עוד שזה קרה." אמר תום בהתרגשות.
" אני מאוד שמחה ומרוצה שאנו ביחד. אני עדיין בטוחה שאני נמצאת בתוך חלום לא אמיתי , ואני לא רוצה להתעורר." קראה סהר נרגשת ונפעמת.
"סהר , את נס האהבה שלי , ולמרות שאני עדיין באיזשהו מקום חושב על שיר , אני צריך לשחרר אותה , זכותה להיות מאושרת עם מי שהיא בוחרת , אם לי טוב , אני רוצה שגם לאחרים יהיה טוב." אמר תום בהשלמה.
" תום שלי , אני אוהבת אותך , ואני לא רוצה להסתיר את האהבה שאני רוחשת אלייך . בוא נספר לכולם על שאנו ביחד." ביקשה סהר בעיניים מעריצות.
" כרצונך , סהר." חייך תום ונישק אותה שוב.
" טוב , עליי לחזור למגורי הבנות , כבר מאוחר! שיהיה לך לילה טוב , תום!" אמרה בקצרה ונשקה לו.
סהר פסעה במרוצה לעבר מגורי הבנות . היא היתה נלהבת ושמחה על שהיא ותום יחד.
*
סהר עלזה ופצחה בזמרה. היא הזיזה את פלג גופה התחתון.
" שלום , בנות!" היא נכנסה פנימה בדילוגים.
" סהר , העיניים שלך בורקות , שתפי אותנו בבשורה המשמחת." קראה תכלת בקול מלא השתתפות בשמחתה של סהר.
" טוב , אז ככה: אני ותום ביחד ! אני הצעתי לו שיהיה החבר שלי והוא הסכים , אני מאושרת!" קראה סהר בשמחה.
" מזל טוב לשניכם , באמת אני שמחה שאתם זוג ואני מאחלת לשניכם בהצלחה בקשר החדש שלך . אני שמחה בשבילך." אמרתי ביובש ויצאתי החוצה בעצבנות.
" מישהי יודעת מדוע שיר הגיבה כך? היא לא מרוצה , נראה לי." נחרדה סהר והלכה לחפש אחריי במגורי הבנות של כיתות ח'.
ישבתי על הנדנדה ושוב שקעתי במחשבות. למה כואב לי כל כך לראות אותם ביחד, חשבתי. תפסיקי לחשוב על זה, תקפתי את עצמי .
" שיר , הנה את! אוח , איך הדאגת אותי , מדוע הגבת כך כאשר סיפרתי לתכלת ולקורין שאני ותום ביחד?" שאלה ברוך והניחה את ידה על כתפי . ידה היתה חמה ועוטפת.
לא עניתי ובכיתי.
" שיר , תעני! למה את בוכה? " לא הבינה סהר.
התרחקתי ממנה ונמלטתי לעבר מגורי הבנות. סהר נשארה עומדת וצפתה בי במבט בוחן . התעופפתי לדרכי.
סהר גם היא חזרה לבניין המגורים. היא לא הבינה מדוע הגבתי כך.
שכבתי במיטה התחתונה , ולא הפסקתי לחשוב על שסהר ותום זוג. המחשבות האלה טרדו את ליבי ואת מוחי. נרדמתי בעודי שוקעת במחשבות .
סהר פתחה את הדלת כשהתבוונה בי בצער . " שיר נרדמה? חבל , רציתי לשוחח איתה מדוע היא הגיבה כאשר סיפרתי לה שאני ותום ביחד!" חשבה סהר בהצטערות רבה.
" היא כנראה לא הספיקה לעבד את הבשורה שהיא שמעה, כל אחד מגיב לבשורה בצורה אחרת." קראה תכלת בחיוך מבין.
סהר הסתכלה על תכלת במבט עצוב.
" נראה לי שהיא כועסת עליי או משהו! היא לא רוצה לדבר איתי." קראה סהר מאוכזבת.
" טוב , סהר לילה טוב! נדבר בבוקר!" הכריזה תכלת ברשמיות.
" לילה טוב גם לכן , יפות שלי , נתראה מחר!" אמרה סהר והחליפה בגדים בזריזות.
סהר שקעה שינה עמוקה תוך דקות ספורות , קורין ותכלת שקעו אף הן בשינתן המתוקה כדבש.
*
קמתי וניגשתי לחדר השירותים . שמתי שכבה נדיבה של משחה והתחלתי לצחצח שיניים. סהר גם היא נכנסה וניסתה לשכנע אותי שאשוחח איתה.
" שיר בבקשה! לפחות תקשיבי למה שיש לי להגיד , נראה לי שאת כועסת , זה נכון?" התקרבה לעברי ושאלה.
" אתמול היה נראה שלקחת קשה את זה שסיפרתי גם לתכלת ולקורין שאני ותום ביחד! ונדמה לי שהדבר השפיע עלייך עד מאוד! מאמי שלי , סבבה?" היא הניחה את ידה על כתפי. הבטתי בה במבט ממושך ויצאתי.
סהר נעצבה ונאנחה.
אוח , שיר . חשבה סהר . למה את מתחמקת ממני כשאני רוצה לדבר איתך?
נכנסתי לחדר וסהר הופיעה בעקבותיי.
" שיר , בחייך , כל-כך הרבה גאווה יש בתוכך , שאת לא רוצה לדבר איתי , את חייבת להקשיב לי !" רדפה סהר אחריי וניסתה לשכנע אותי שאסכים. התעלמתי ממנה.
" אני לא רוצה לדבר איתך , תעזבי אותי . אני ואת לא חברות יותר." קראתי בעצב.
" אמרי לי מדוע? " תבעה סהר לדעת.
" כי את ותום ביחד , ואני לא רוצה להשלים עם זה." נחפזתי להגיב.
" שיר , אני רוצה שנהיה חברות ונמשיך לדבר . תראי , אני לא אוהבת לראות שאת עצובה.
את צריכה לדעת שמה שהיה לך עם תום , לא יהיה עוד. ואת תצאי עם בן דוד שלי ונראה מה יצא מזה, סבבה?" התעקשה סהר.
" נראה לי שאת צודקת . אני חייבת להמשיך הלאה. " הסכמתי .
" חברות לנצח?" שאלה סהר בחיוך .
הנהנתי בחיוב וחייכתי אליה.
" כן, סהר . אני שמחה ששוחחנו וסידרנו את העניינים. , "עניתי בביישנות.
" גם אני שמחה , בואי נלך לאכול ארוחת בוקר , אני גוועת ברעב." השיבה סהר בנועם.
אני וסהר התקדמנו לחדר האוכל . פגשנו בדרך את אוסי , תכלת טולי וקורין. הן נכנסו בעקבותיי ובעקבות סהר לחדר האוכל.
ישבתי לצד קורין וטולי . שמחתי שסידרתי את העניין שלי עם תום.
" שיר , מה קרה איתך ועם סהר? כאב לך לדעת שסהר ותום הם זוג או מה?" התעניינה טולי.
" כן , קצת כאב לי לרגע שסהר עם תום אך השלמתי עם העובדה שאני ותום לא נחזור." אמרתי בהשלמה.
" טוב שהשלמת. אי אפשר להיאחז בזיכרונות לעד. מה שהיה ביניכם היה . אני יודעת שאת ותום הייתם מאוד מאושרים יחד. אבל מה שהיה תם ונשלם." הסכימה טולי , היא הביטה בסהר בחיוך שופע ביטחון עצמי.
" גם אמרתי לה את זה , כדי שלא תיפגע." אמרה סהר בחיוב.
" שיר , הבאתי לך אורח : תכירי את אורי, בן הדוד שלי. אורי , זאת שיר החברה הכי טובה שלי ושל תכלת." ערכה סהר היכרות קצרה ביני לבין אורי , בן דוד שלה.
" שלום," מימלתי ביובש. הסתכלתי עליו בעניין.
" שלום ליפה שבנשים , איך אמרת שקוראים לך , ספיר או חן?" שאל כי הוא חשב שהוא שכח.
" לא , קוראים לי שיר . " תיקנתי במבוכה.
"נחמד. את באמת יפה כל כך." התלהב אורי.
" תודה. " השבתי והסמקתי.
" אני מאחלת בהצלחה לשניכם." אמרה סהר בחיוך מוקסם.
" חכי , עדיין מוקדם מדיי אם נצא או לא." מיהרתי לשלול.
" אני רוצה שתהיו ביחד, עכשיו תלכי לפגישה העיוורת ונראה מה יהיה אחר כך." קבעה סהר בהחלטיות.
" טוב," קראתי בהסכמה .
*
אני ואורי הלכנו יחד לקפיטריה.
חשתי איך ההתרגשות שמציפה אט אט את כולי.
" איך אני מתרגשת , אין לך מושג!" הצהרתי בכנות.
" באמת , גם אני!" חיוכו של אורי הלך והתרחב.
קצת נלחצתי כאשר הוא קרץ לעברי , לא ידעתי מה לומר.
" אורי , אפשר להתקדם לאט לאט , כי זה מלחיץ אותי טיפה." ביקשתי בחיוך ביישני.
" בוודאי , יפה שבנשים!" קרא אורי בחונפה.
" בוא לא נגזים , כל כך הרבה מחמאות על ההתחלה לא מתקבלות על הדעת." קראתי נרגשת.
" נכון." השיב אורי בהסכמה.
" אתה יותר מדי חנפן ושחצן . לא נראה לי שהקשר שלנו יצליח להחזיק מעמד לאורך זמן." אמרתי והתאפקתי לא להתעצבן על החונפה שלו.
" למה את כל כך שלילית?" תבע לדעת.
" אני לא שלילית , אני רק אומרת שאתה חנפן." חזרתי והדגשתי.
" שיר , בואי נתן לזה הזדמנות. את רוצה להיות החברה שלי, ברצינות עכשיו בלי צחוקים." קרא אורי ברצינות תהומית.
" אם אני רוצה להיות החברה שלך? ברור שכן! ואני רוצה לתת לשנינו הזדמנות. " עניתי בחיוב.
" אוי , יפה שלי , אני אוהב אותך." אמר אורי בגלוי לב.
" ואני אוהבת אותך. " השבתי בחיוך רחב.
" בואי נחזור לחדר האוכל ונחגוג את זה שאת החברה שלי ושאנו ביחד." קרא אורי בשמחה.
" סבבה." חתמתי ופסענו לכיוון חדר האוכל.
כשנכנסנו בחזרה לחדר האוכל . אורי ואני החלפנו מבטים זו עם זה. " חזרתם! שיר איך את קורנת מאושר!! ספרי לי איך היה לך איתו." קראה סהר בהתרגשות.
" טוב , סהר אני ואורי ביחד. הוא הציע שאהיה החברה שלו והסכמתי. " קפצתי באושר.
" ידעתי , ידעתי!! איזה כיף, מזל טוב לזוג החדש: שיר ואורי. אני שמחה מאוד בשבילכם." קראה סהר בחיוך של ניצחון.
" מה זאת אומרת " ידעת"? מה תיכננת את זה מראש?" לא הבנתי ושאלתי את סהר.
" לא , אני הייתי בטוחה שהוא ימצא חן בעינייך! וההרגשה שלי היתה נכונה. " קפצה סהר ונתנה לי נשיקה על הלחי.
" מזל טוב לשניכם , כיף לראות אותך מחויכת ומאושרת , זה הדבר הכי חשוב. אני מאוד שמח על ההחלטה שקיבלת , שיר, להמשיך הלאה ולא להתיקע עם הזיכרונות." קרא תום בחיוך שובב.
" תודה לך , תום." הרשתי לעצמי לחייך.
" ואני וסהר ביחד , היא החברה החדשה שלי! אני שמח שאנחנו ביחד." אמר תום בשמחה.
" כן , אני כל כך אוהבת אותו, לא יודעת איך החזקתי מעמד עם הרגש הזה שהייתי מאוהבת בו כבר חודשיים ולא עשיתי שום דבר כדי להציע לו שיהיה החבר שלי." קראה סהר ברגש.
סהר חייכה אל תום ותום חייך אליה.
" אני שמחה ומקווה עבור שניכם שבאמת הקשר שלכם יצליח." איחלתי עבור תום וסהר מכל הלב.
" גם אני מקווה מאוד ששיר ואני נמשיך להיות ביחד." התרגש אורי וחייך את חיוכו המסנוור.
"גם אני . " אמרתי בתקווה.
" אני חייב ללכת , צר לי להיפרד . נדבר בטלפון , תתקשרי אליי בערב כשאתפנה , אני הולך חזרה למגורי הבנים של כיתה ט'." חתם אורי ונשק לי.
" אני אוהבת אותך , חבל לי שהיינו ביחד לזמן קצר מדיי. " השבתי בצער.
" להתראות ." השיב בחיוך ונבלע מעבר למסדרון , דמותו הלכה ונעלמה כמעט.
" הי, שיר , את עצובה או שנדמה לי?" התעניינה סהר.
" קצת. " הודיתי והסמקתי.
" בואי , שיר צריך להתאמן לקראת מופע הסיום של התחרות 'כישרון נולד'. נתראה , תום , להתראות מאמי שלי." פנתה סהר לתום ונשקה לו. אני והיא הלכנו לעבר מגורי הבנות.
קורין , תכלת טולי ואוסי הלכו בעקבותינו.
*
" שלום חדר," אמרו השתיים בעליצות.
" התגעגעתי , אין כמו בבית. אני אוהבת את הפנימייה." אמרה תכלת במתיקות.
" כן , יש בנות שיעדיפו את הבית על פני הפנימייה." הבהירה סהר בדעתנות.
" בנות , בואו נתאמן לקראת המופע. אסור לקחת סיכונים הפעם." השבתי בקוצר סבלנות.
" שיר צודקת , " קראה טולי בהסכמה.
" טולי , מה עם החבר שלך? את עדיין יוצאת איתו?" שאלתי בסקרנות.
" לא , שיר , החבר שלי נפרד ממני לפני חודשיים כי אמר לי שהוא לא אהב אותי באמת! רציתי שתהיה לנו אהבה כמו שהיתה לקן ולברבי." אמרה טולי בתסכול ובזעם.
" אני משתתפת בצערך , טולי . הוא לא שווה אותך , מגיע לך מישהו הרבה יותר טוב ממנו! אני מאחלת בשבילך שתמצאי אהבה ושתהיי מאושרת." קראתי בכנות.
" הלוואי שזה יקרה בקרוב! " פינטזה טולי.
" אמן כן יהי רצון! " חייכתי והסמקתי.
סהר התחילה לשיר את הבית הראשון של השיר " יש לך" של שלומי שבת. ידיי רעדו במקצת כי חששתי שאגמגם . כשהתחלתי לשיר בקולי העדין , ניסיתי להתגבר על ההתרגשות הזאת.
אך לאט לאט חשתי שההתרגשות נעלמת ומתפוגגת . התחלתי לשיר יותר בביטחון . סהר ותכלת התבוננו בי מתפעלות ומופתעות מהביצוע שלי .
" וואו , שיר! יש לך קול מדהים ומהמם , תשמרי עליו. שלא תאבדי אותו באמצע המופע ולנו תגידי שאת מתרגשת ולא מסוגלת לשיר כמו שצריך. " קראו השתיים בהפתעה.
" באמת? תודה לכן , אני אוהבת לשיר." חייכתי באושר.
" את מוכשרת בטירוף , הלוואי עלי כישרון כזה!" אמרה תכלת בעונג.
" אני גם אוהבת לכתוב שירים וסיפורים. " אמרתי בחיוך.
" כן, אהה." סהר ותכלת החליפו מבטים ביניהן.
*
כעבור שבוע ומחצה. בא היום הגדול והמיוחל : הגמר של התחרות ' כישרון נולד'. כל הלהקות והצמדים התרגשו עד מאוד מכיוון שזהו הרגע המכריע והמלחיץ ביותר , מי תהיה הלהקה או הצמד שתזכה בתחרות.
מפלס ההתרגשות מורגש מאוד בקרב המתמודדים והמתמודדות , טולי נבחרה להיות זאת שתנחה את גמר התחרות ' כישרון נולד'. באתי לאחל ללהקת ' אופטימיות' בהצלחה בתחרות. ושלמרות זאת נישאר ידידים.
השמלות כבר היו מוכנות בחדר ההלבשה , נכנסתי לשם ולבשתי את השמלה הכסופה שלי. הסתכלתי על הראי בהתפעלות.
תכלת וסהר נכנסו אף הן לחדר ההלבשה וכשיצאו בשמלות הכסופות ובמגפיים הלבנים . לא ידעתי מה לומר ופחדתי שיהיה לי בלאקאאוט.
תרגלתי נשימות קצובות כפי שיעצה לי קורין לפני שאעלה לבמה. תום, מתנאל , אוראל ודוד עלו ראשונים לשיר את השיר תני לי לנשק אותך של וואן דירקשן.
צפיתי בהם בגאווה ובחיוך מסמיק , תכלת וסהר החליפו מבטים. זהו היה היום האחרון של הלימודים וגם של התחרות ' כישרון נולד'.
" אחלה ביצוע , יש לי הרגשה שהם ייקחו את הניצחון , אני אומרת לכן, נכון שאני צודקת?" התלהבה סהר.
" לא יודעת , אני לא יכולה לנחש." אמרתי בסקרנות .
כעבור דקות מספר , הגיע תורנו לשיר. פחדתי שאני אזייף או משהו. אך הביצוע היה חלק וטוב. חייכתי חיוך מלא ויטמנים. תכלת וסהר חייכו זו לזו בשמחה גלויה.
לאחר שכל המתמודדים והמתמודדות התייצבו בביצוע מרשים ומכריע לגמר של " כישרון נולד" בבמה הקידמית. הגיע החלק המכריע והמלחיץ : מי הלהקה או הצמד שזכה ברוב קולות במקום ראשון.
" טוב , הגענו לסופה של התחרות ,ומי שזכה ביתר הקולות וזכה בתחרות" כישרון נולד"." אמרה טולי.