ONCE UPON A DOCTOR – היה היה דוקטור, פרק 2: מסע בזמן

לונדון, כדור הארץ, 08:10 .

הטארדיס סיימה להופיע ברחוב מרגרט, ממש ליד הביג בן. הדלת הכחולה נפתחה והדוקטור הביט אל השמיים הכחולים וחייך. הדוקטור נשכב על הדשא הירוק על יד הטארדיס, ידיו מאחורי ראשו והסתכל בעננים.
שום דבר לא יכול להרוס לי את הבוקר הזה, חשב. ולפתע, כאילו רצה היקום להוכיח לו שטעה, ממש מולו, שלוש עמודות אור כחולות הופיעו ומהם יצאו לא אחרים משלושה דאלקים.
"נו באמת" אמר הדוקטור, קם מהאדמה וניגב מעט את ברכיו. "דוקטור" אמר אחד הדאלקים, "אתה הוא האוייב הגדול של הדאלקים, אתה תושמד". לפעמים, הירהר הדוקטור, נראה שליקום בעצמו יש משהו נגדי. הדוקטור החל לחטט בכיסו, מחפש דבר מה.
"אתם יודעים" אמר הדוקטור לדאלקים "בזמן האחרון אנחנו מתראים הרבה. בעצם, אנחנו פוגשים אחד את השני כל הזמן. בכל מקרה, זה גרם לי להבין שאני צריך לעשות משהו לגבי הפגישות הללו ולהיות מוכן מראש", הוא המשיך לחטט בכיסיו,
"אהא!" קרא הדוקטור משמחה, ושלף חפץ קטן וכסוף, עם כפתור אדום גדול מאחורה, וגליל כסוף וצר בצד השני.
"Exterminate" צעקו הדאלקים, אך לפני שהספיקו לירות לעבר הדוקטור, הדוקטור כיוון את המצאתו החדשה לעבר הדאלק הראשון, ולחץ על הכפתור האדום. אור צהוב יצא מתוך המכשיר ופגע בדאלק, והדאלק נעלם בפרץ אור צהוב. הדאלים היססו, מעבירים את מבטם בין הדוקטור למקום בו היה הדאלק הראשון. לפני שהספיקו להגיב, הדוקטור ירה על הדאלק השני וגם הוא נעלם. הדאלק השלישי השיב אש, פגע במכשיר וגרם לו לפלוט עשן שחור.
"נו קדימה!, תעבוד" אמר הדוקטור בזמן שהוציא את המברג העל קולי וכיוון אתו אל המכשיר. הדאלק השלישי כיוון את כלי נשקו לעבר הדוקטור, ובאותו זמן, המצאתו של הדוקטור זימזמה וירתה קטן צהובה אחת אחרונה. שני הקרניים התנגשו והסיתו אחת את השנייה. ובעוד שקרן אחת פגע בספסל ציבורי והעלימה אותו, הקרן שירה הדאלק פגעה בשעון של הביג בן והשאירה אתו תקוע על השעה שמונה ורבע. הדאלק כיוון את ידו דמויית הפומפה לעבר המברג העל קולי והמברג עף לעבר הדאלק ונדבק אליו.
"הגיע עת נצחון הדאלקים, דוקטור" אמר הדאלק ונשקו זז לעברו. האדמה בין הדוקטור לדאלק החלה לרעוד. "Exterminate" צעק הדלק וירה קרן מוות ירוקה לעבר הדוקטור, ובאותו רגע, פרץ של אור זהוב יצא מתוך האדמה וקרן הלייזר של הדאלק נכנסה מצד אחד של מסך האור ונבלעה בו.
"מה?!, מה לעאזאזל הולך כאן?" שאל הדוקטור. הדוקטור שם לב שעמור האור החל להתרחב ולשאוב לתוכו חפצים מהסביבה.
"לא, לא!" זעק הדאלק בעוד שנשאב לתוך עמוד האור. הדוקטור נכנס מהר אל תוך הטארדיס, וטרק את הדלק אחריו, אך עמוד האור פשוט עקר את הטארדיס ממקומה ושאב אותה. בעוד הטארדיס מתנדנדת מצד לצד, הדוקטור הפעיל את הטארדיס וניסה לנסוע בזמן לתקופה אחרת כדי להינצל, והטארדיס השמיע יללה אחרונה ונחתה בחזרה בסטוריברוק, מיין, שובקת חיים.

סטוריברוק מיין, ההווה.

"exterminate! Exterminate," צעק הדאלק וירה את קרן המוות שלו לעבר הנרי. רג'ינה הניפה את ידה והנרי נעלם בענן עשן סגול. קרן הלייזר פגעה בשלט של גראניז וכיבתה את האורות המהבהבים שבו. הדלת של גראניז נפתחה והוק יצא ממנה.
"בלאדיהל!, מה לעאזאזל קורה כאן?" אמר. אמה ירתה מידייה פרץ של קסם לבן והדאלק הפסיק לצעוק או לזוז בכלל.
"כל הכבוד אמה" אמרה מרי מרגרט, "ידענו שתצליחי" אמר צ'ארמניג.
"אוי שתקו כבר שניכם" אמרה רג'ינה ופנתה לעבר הדוקטור, "מה זה היצור הזה? למה הוא ניסה לפגוע בבן שלי?". הדוקטור הרים את אצבעו לעבר רג'ינה והשתיק אותה.
"חכו רגע אחד," אמר הדוקטור "מה קרה לדאלק?" שאל, מבולבל. "אני חושבת שכדאי שנדבר במקום יותר פרטי" אמרה אמה והפנה את מבטה לעבר גראניז. "שיהיה" אמרה רגינה והרימה את ידה. עשן סגול החל לאפוף את כל הנוכחים והם הופיע מחדש במשרדה של רג'ינה – משרד ראש העיר.

הנרי אף הוא היה שם, מחוייך כולו. "כל כך מגניב…" מלמל הנרי "דאלק אמיתי כמעט ירה עלי עכשיו!".
הדוקטור נפנף את העשן מפניו, וכך גם הוק. "שונא השתגרויות" אמר הוק.
הדוקטור הלך והחל להסתובב במשרד ראש העיר. "מישהו מוכן בבקשה להסביר לי מה הולך כאן?" שאל הדוקטור והביט על הנוכחים.
"מי זה?" שאל הוק בלחש את אמה "אני לא יודעת" אמרה לו, "אבל אני חושבת שהוא קשור ליצור המוזר ההוא" אמרה והצביע על הדאלק.
"מי אתה?" שאל צארמינג את הדוקטור "אני חושב שאתה חייב לנו כמה הסברים קודם לכן". הדוקטור הסתכל לעבר צ'ארמניג במבט מעט מופתע, ואז מיד התאושש ואמר
"נכון, נכון, אני נורא מצטער, לא הצגתי את עצמי כראוי". "שלום לכולם, אני הוא הדוקטור. אני חייזר מגזע הטיים לורד, בן 900 שנה ונוסע בזמן עם הטארדיס".
"אתה מתכוון לקופסת המשטרה הכחולה ההיא?" שאלה רג'ינה.
"כן, זוהי בדיוק. זאת הסוואה את יודעת, זה מדהים אותי כל פעם מחדש שלא משנה באיזה תקופה בזמן, בני אדם לעולם לא מבחינים בקופסת משטרה בריטית כחולה משנות החמישים". "חייזר?" שאלה מרי מרגרט בבלבול "למה אתה מתכוון?".
הדוקטור הסתובב והסתכל על מרי מרגרט "חייזר" הוא אמר " שני ידיים, שני רגליים, שני לבבות ומוח מבריק באופן מפתיע, יחד עם יכולת התחדשות ותוחלת חיים ארוכה במיוחד". הדוקטור ראה שמבטה המבולבל לא נעלם אלא רק החמיר, והחליט לשנות את גישתו.
"זה נחמד מאוד לפגוש את כולכם ומצויין שכולנו עשינו הכירות" אמר, "עכשיו מישהו מוכן להסביר לי איך השתגרנו לכאן ולמה הדאלק הפסיק לזוז?".
רג'ינה הסתכלה על אמה, והיא הסתכלה בחזרה. "אנחנו אפילו לא מכירים אותו" אמרה אמה לרג'ינה ללא קול "זוכרת את גרג?". רג'ינה החזירה מבט מסכים לאמה, אלה שאז הנרי פנה אל הדוקטור.
"אני יודע שזה עומד להיות די קשה לקבל את זה דוקטור" אמר הנרי "אבל כאן, בסטוריברוק, יש קסם". הדוקטור הסתכל על הנרי, מעט מאוכזב,
"חשבתי שאתה אינטלגנטי, ילד" אמר "אין כזה דבר קסם. אני מכיר את היקום טוב מאוד, ונסעתי לאורכו ולרוחבו במשך הרבה זמן, כל פעם שפגשתי אזכור לקסם זה הסתיים בהוכחה שלא יותר משטויות או תופעה שאפשר להסביר באופן מדעי".
"אני יודע דוקטור, וזה גם היה נכון אם עדיין היית ביקום שלך…" אמר הנרי וחייך.
הדוקטור חבט במצחו, מבין "אתה צודק, הטארדיס שלי באמת הפסיקה לעבוד כשהגעתי לכאן, זה אומר שעברתי יקום מקביל – שוב!. אבל למה שתסיק שיש קסם?".
"בגלל שלשני האמהות שלי יש קסם, וגם לסבא שלי" ענה הנרי.
"מה אתם, משפחת פוטר?" שאל הדוקטור.
"לא… המשפחה שלי מוזרה הרבה יותר" אמר הנרי והסתכל סביבו "אתם יכולים להירגע, אפשר לבטוח בו לגמרי" אמר.
" כל הנוכחים כאן – הם אגדות". הנרי צחק "זה יצא לי ממש דרמטי, בכל מקרה יש לנו כאן את קפטן הוק" אמר והצביע על הוק "שלגיה והנסיך שלה" אמר והצביע על מרי מרגרט וצ'ארמניג "הבת שלהם, שהיא גם אמא שלי" אמר והצביע על אמה, "והמלכה הרעה" אמר והצביע על רג'ינה.
"למה אתה מתכוון כשאתה אומר שהם אגדות?" שאל הדוקטור, מבולבל עוד יותר ממקודם. "חכה רק רגע, אני כבר חוזר" אמר הנרי ויצא מהחדר בריצה.

"איך הוא יודע עלי כל כך הרבה?" שאל הדוקטור את השאר. "אני חושבת שאני מזהה אותך גם מאיזו תוכנית של הנרי" אמרה אמה "הוא ניסה להכריח אותי לראות אותה".
"אלוהים ישמור, זה מתחיל להיות יותר מוזר מהיום שבו סייברמן לבש שמלת כלה וניסה להתחתן איתי" מלמל הדוקטור. "כן," אמרה אמה
"זה מוזר כמעט כמו היום שהתארסתי לקוף מעופף".

הנרי חזר עם ספר גדול, בעל כריכה חומה עבה ואותיות מוזהבות כתובות עליה. הנרי הושיט את הספר לידיו של הדוקטור. "*Once Upon A Time" קרא הדוקטור את הכריכה.
"בואו נראה מה יש לך…" מלמל. הדוקטור פתח את הספר, ואז החל לרפרף בדפים במהירות, ועיניו זזו מצד לצד. כעבור חמש שניות, הדוקטור סגר את הספר והושיט אותו בחזרה להנרי,
"זה היה מועיל מאוד הנרי, תודה" אמר.
"אז… אתם אגדות, אף פעם לא חשבתי שאני יפגוש את שלגיה וקפטן הוק… רובין הוד אולי אבל זה בהחלט מפתיע" אמר הדוקטור, מחוייך.
"אתה קראת את כל הספר של הנרי בחמש שניות ?" אמרה רג'ינה וקימטה את מצחה.
"יאפ" אמר הדוקטור "אני הדוקטור, אני גאון ואני חושב שכבר הבהרנו את הנקודה הזו. בואו נעבור הלאה!, על מה בדיוק דיברנו?" שאל.
"דיברנו על היצור שניסה להשמיד את הבן שלי" אמרה רג'ינה. "כן, נכון," אמר הדוקטור והתקדם לכיוון הדאלק.
"זהו דאלק" אמר לכל הנוכחים "יצור מלא בשנאה, כלוא מיום היבלדו בתוך גוף ממתכת, לעולם לא נאהב, לעולם לא חווה מגע מיצור חי אחר" הדוקטור עצר לרגע והמשיך "וכל רצונו הוא להשמיד כל מי שאינו דאלק".
"נשמע שאתה ממש שונא אותם" אמרה אמה. "כן, הם די מעצבנים, כל פעם שחשבת שנפתרת מהם הם חוזרים" אמר הדוקטור.
"זה לא בגלל שאתה נוסע בזמן ואז אתה ממשיך להיתקל בהם בתקופה שעוד לא עצרת אותם?" שאל הוק "ואז כשאתה עוצר אותם שוב אתה סותר את העתיד ולכן הוא מתבטל ואתה מתייצב מולם שוב?".
הדוקטור הסתכל על הוק במבט מופתע "לא!" אמר "זה לא עד כדי כך פשוט". "בכל מקרה" המשיך "אני משער שהדאלק ניסה לפגוע בי, והנרי די עמד באמצע ולכן זה כמעט פגע בו".אמה הסתכלה על הדוקטור
" אז בעצם אתה אומר שכל העולם סובב סביבך?" שאלה. "פחות או יותר, כן" אמר הדוקטור בלי אפילו לחשוב, שהרי הוא יודע כבר את התשובה לשאלה הזאת… אבל… מאיפה? "טוב לא חשוב כרגע, אולי אזכר אחר כך" חשב לעצמו והמשיך הלאה.

"בכל מקרה, דאלקים זה בתחום שלך" אמר צ'ארמינג "איך הוא הגיע לכאן?". "הממ…" אמר הדוקטור והתבונן בדאלק בזהירות. הדוקטור הוציא משקפי תלת מימד פשוטות למראה, בעל מסגרת לבנה מכיסו והרכיבם, ואז שב והסתכל על הדאלק. "אהא!" אמר הדוקטור "גם אם יש סיכוי שיש לכם דלאקים ביקום שלכם, הדאלק הזה הוא ללא ספק מהיקום שלי" אמר.
"למה אתה חושב כך?" שאלה אמה.
"בגלל חלקיקי הריק שמסביבו, מה שמעיד שהוא עבר מימד, ממש כמוני!".
"ריק? על מה אתה מדבר?" שאלה רג'ינה.
"אני עברתי בין המימד שלי לשלכם" החל להסביר הדוקטור "יש מספר אינסופי של מימדים, ניתן אפילו לומר שכל בחירה שלנו יוצרת מימד שונה לגמרי של מה היה קורה עם היינו בוחרים אחרת. בין המימדים האלה נמצא ריק – כלום. בעזרת המשקפיים המיוחדות שלי אני יכול לראות את הריק, ומכך אני יודע בוודאות שהדאלק הזה עבר בין מימד למימד, ולכן הכי סביר להניח שהוא בא מהמימד שלי".
למבטיהם המעט מבולבלים של מרי מרגרט וצ'ארמניג, ניסה שוב "זה כמו ריח של בושם שנשאר דבוק אליך אחרי שאתה יוצא מחנות בשמים". הדוקטור ראה שהם קלטו פחות או יותר את העיניין והמשיך הלאה. "עכשיו השאלה הנשאלת היא למה הגעתי דווקא לכאן?, בפעם האחרונה שעברתי מימד הגעתי ליקום מאוד דומה לשלי, עם סייברמנים, דאלקים ואפילו לא עברתי מקום גיאוגרפי!. לעמות זאת כאן עברתי גם למימד שונה מאוד לשלי וגם למקום שונה. דבר זה יכול להיגרם רק עם הייתה איזו שהיא הפרעה רצינית ברצף הזמן באיזור".
הדוקטור הסתובב ופנה אל רג'ינה "עשיתם איזשהו קסם שקשור לזמן?" שאל.
"באופן עקרוני בעולם שלנו מסע בזמן לא אפשרי, אך אחותי זלינה הצליח להטיל כישוף מסע בזמן בכל זאת" "מה שגרם לי ולהוק לינסוע אחורה בזמן וכמעט לשנות את סדר ההיסטוריה" המשיכה אמה. "ויכול להיות שזה מה שגרם לקרע בזמן וגרם לך להופיע כאן, דוקטור"
אמר הנרי. "אולי, אולי" אמר הדוקטור, עוד חושב מעט.
"האם זה אומר שגם הדאלק בא איתך?" שאל הנרי "יכול להיות.." אמר הדוקטור
"אני בעצמי נפגשתי עם דאלק לפני שנשאבתי לכאן, אבל עם זה אותו דאלק, איפה המברג שלי?". "למה אתה מתכוון?" שאלה רג'ינה "המברג העל קולי שלי היה אצל הדאלק אז עם זה אותו דאלק המברג שלי אמור להיות איתו".
"אני לא יודעת הרבה על מברגים על קוליים, אבל בסטוריברוק עם פריט מהעבר נעלם לך יש מקום אחד שבו כנראה תמצא אותו" אמרה מרי מרגרט "החנות של גולד".

***

היער המכושף, כמה עשרות שנים קודם לכן …

ראמפלסטילסקין (AKA= The Dark One) הסתובב בטירתו ומחשבותיו נדדו. הוא החל להרהר במשרתת החדשה שלו בל, וביחס המעניין שלה לכל מיני פרטים קטנים, כדוגמת הכוס הסדוקה ההיא… . אך לפני שהספיק להרהר בכך יותר מידי הרגיש ראמפל רעד לאורך כל גופו. "קסם עוצמתי התרחש כאן" חשב ויצא אל מחוץ לטירתו כדי לבדוק במה מדובר.
ראמפל הילך בין העצים ביער ומצא שם גוש מתכת מוזהב שוכב על הרצפה.
"מה זה ה – דבר הזה" חשב ראמפל, וראה שאותו גוש (המזוהה כדאלק) מחזיק בסוג של מקל מסויים עם אור כחול בקצהו. ראמפל הרים את המברג העל קולי והתבונן בו היטב.
"איזה שרביט מוזר" חשב "בוא נבדוק מה הוא עושה".
ראמפל כיוון את המברג אל עבר אחד מעצי היער ולחץ על הכפתור הרצוי, אך כלום לא קרה. אולי זה לא עובד על עץ, חשב. אבל למה לעאזאזל שזה לא יעבוד על עץ?!.
"מוזר.." מלמל ראמפל והביט שוב בדאלק השכוב בין העצים. אי אפשר להשאיר דבר כזה כאן החליט, שיגר את הדאלק לכספתו והתקדם חזרה לכיוון טירתו, עם המברג בכיסו.

החנות של גולד, סטוריברוק מיין, ההווה.

גלינג, גלינג, נשמע צליל הפעמון כשדלת החנות נפתחה ואליה נכנסו הדוקטור, אמה והוק.
"אם הוא לא כאן בטוח האחרים ימצאו אותו ליד הטארדיס" אמרה אמה, והדוקטור הלך והחל להסתובב סביב בחנות.
"שלום גברת סוואן, מה מביא אותך ואת פיראט המחמד שלך לכאן היום?" שאל גולד וחייך, מבריק כלי כסף קטן. "שלום גם לך, קורוקודייל" אמר הוק במבט כועס.
"אוי תפסיקו כבר שניכם" אמרה בל בעודה יוצאת מהחדר האחורי "זו מריבה חסרת טעם".
"ומי אתה?" שאל מר גולד את הדוקטור. אך הדוקטור במקום לענות, שלף את משקפי התלת מימד שלו והמשיך לחפש.
"ידעת שיש כאן עוד פריט שעבר בריק?" אמר הדוקטור "איזה שהוא חץ".
"על מה הוא מדבר" שאל גולד את אמה "מי זה בכלל?".
"קוראים לו הדוקטור" אמרה אמה "הוא חייזר בעל שני לבבות, בן 900 שנה שנוסע בזמן ובמרחב והוא כרגע מחפש אחר המברג שלו, שיש סיכוי שנמצא כאן".
הדוקטור צעק "מצאתי!" ואמה הלכה אחריו לעבר החדר האחורי. גולד הסתכל על הוק במבט הדורש הסבר והוק רק השיב "אני מוכן לקבל כל דבר כאפשרי מהרגע שגיליתי שפן הוא אביך, קרוקודייל" והלך אחרי אמה.

הדוקטור עלה על שרפרף ועוד כמה ספרים כדי להגיע למדף העליון, ושלף את המברג מאחורי כד מזהב. הכד התנדנד והחל ליפול אבל לפני שהתנפץ הוא נעצר באוויר. מר גולד הרים את ידו והכד חזר אל המדף בעדינות.
"שם לב למה שאתה עושה" אמר גולד והביט בדוקטור "אתה היית דן את כולנו למוות קר ואכזרי". הדוקטור זרק את המברג באוויר, תפס אותו והחזיר אותו לכיסו.
"מצויין" אמר הדוקטור "כל מה שנשאר לעשות הוא להשתמש במברג כדי להפעיל את הטארדיס עם מקור האנרגיה מהמימד שלי – הדאלק, ואז אני אשוב הבייתה".
הדוקטור פנה לצאת מהחנות, ואז הסתובב ואמר "בואו, כדאי לכם לראות את זה" וקרץ.
הדוקטור, אמה והוק יצאו מהחנות, ובל עמדה לצאת גם,
"אתה לא מגיע?" שאלה את גולד. גולד הסתכל על בל וחייך "אני לא יכול יקירה, יש לי עוד עבודה לעשות".

הדוקטור הלך בחצי ריצה לעבר הטארדיס, שמח שיוכל להחזיר לחיים את חברתו הוותיקה. כולם עמדו ליד גראניז, מחייכים. רג'ינה הניפה את ידה ומתוך העשן הסגול הדאלק הופיע,
מוכן לעזור לדוקטור לחזור למימד שלו. אך שנייה לפני שהדוקטור התקדם לכיוון הטארדיס כדי לפתוח את הדלת, הוא נעצר.
"זה לא יכול להיות" אמר ועיניון נפערו באיימה. "כולם, תספרו כמה צללים יש לכם!" צעק, והתרחק מהטארדיס.
הדוקטור הסתכל על הטארדיס וראה שיש לה חמישה צללים שונים."אלה הוושטא נאראדה" אמר "אבל זה לא יכול להיות, הם לא תוקפים דברים סתם כך בלי מטרה…
מה הולך כאן?".

סוף פרק ב'

המשך יבוא…

היער המכושף, הרבה שנים קודם לכן …

ראמפל פנה ללכת לטירתו כאשר ענן עשן סגול הופיע ואדם שחום עור הופיע, מחייך עם שיניו הלבנות.
"ומי אתה?" שאל ראמפל.
"שמי הוא איש הצללים" אמר אותו אדם,
"ולי יש הצעה עסקית מעניין בשבילך".
ראמפל חייך חיוך זדוני "אני מקשיב".

החנות של גולד, ההוווה.

עשן שחור הופיע בחנות לי מר גולד ואיש הצללים הופיע.
"מצויין, הכל עובד לפי התוכנית" אמר וחייך.