אהבה היא חולשה

בוכה ימים כלילות,
לבד בחדרי או סתם בפינה חשוכה.
בפנייך פתחתי את הלב
ואת תקעת חץ,
שיפדת אותי.
חברים לא אמורים להאמין לחברים?
חברים לא אמורים להגן על חברים ולא לפגוע בהם?
חברים לא אמורים להיות 'חברים'?
אני אוהבת אותך
וזאת החולשה שלי.
הלוואי והיית עוד אדם אקראי מהרחוב
שאפילו שלום אני לא אומרת לו.
זה המצב בינינו לא?
חברות…
חברות לשעבר!
את מעדיפה להאמין להם מאשר לי.
את רוצה להאמין שאני הרעה.
שברת אותי,
ריסקת לחתיכות.
תפסת מרחק,
סתמת את הפה,
נצרת חיבוקך,
והתמלאת רוע.
כל כולך רוע.
ואני, למה אני ממשיכה לאהוב אותך?
למה אני נותנת לך לפגוע בי?
למה אכפת לי?
בן אדם פחות לדבר איתו, לא ביג דיל.
בשבילי כן.
היקרים לנו ביותר הם אלו שיפגעו בנו הכי חזק..
לא חשבתי שאת מסוגלת לזה.
תכננתי לנו עתיד, סיום תיכון, צבא, אוניברסיטה.
רציתי שתהיי בחתונה שלי,
לכי תהיי על תקן המנקה.
תנקי את הרסיסים שהותרת ממני
תאכלי אותם,
תיחנקי.
לא אכפת לי.
אהבה היא חולשה.
אכבה אותה!
כמו מתג.
אני לא רוצה להרגיש,
אני לא רוצה לאהוב.
אני לא רוצה להיפגע.