לשאוף לפסגה – פרק שלושים ותשע
פרק ל"ט
" שנינו אשמים באותה המידה. את , אני ואוראל. וזהו." הצטדק ונשך את שפתו התחתונה בשיניו.
" ומי המציא את התרגיל המלוכלך ההוא של החלפת הזהויות?" הוספתי בקרירות.
" אני ולא אחר. אוראל לבש את החולצה הכחולה שלי ואני לבשתי את החולצה המשבצות שלו. זה מספיק בשבילך?" מלמל תום בשובבות.
" לא נכון! איך יכולת לעשות זאת? אחלה תרגיל עשיתם עליי, מה?" הפנתי את מבטי הצדה ונאנחתי.
" אני לא מצטער על התוכנית שהתבשלה במוחי. הפעלתי אותה לטובתי. עשר נקודות לתום ואפס נקודות לשיר!" הכריז תום על עצמו כמנצח .
"יופי לדעת שאתה לא מצטער , סיימתי עם שניכם להיום ולתמיד , ולנקודה למחשבה , אבקש ביתר בהירות שתפסיקו לרדוף אחריי לכל מקום , אני כבר לא בת זוג שלכם , להת'." חתמתי ופסעתי משם חזרה למגורי הבנות.
*
מתנאל , תכלת וסהר. מתנאל הוא החבר של תכלת, וסהר החברה הכי טובה של שניהם. השלישייה נכנסו דרך השער האחורי של הפנימייה. מתנאל נפרד משתיהן והלך למגורי הבנים שניצב ממול. סהר ותכלת פסעו לעבר מגורי הבנות אגף ב'.
מתנאל התרגש עד מאוד , כשנכנס לחדר בחיוך רחב. אליעד , תום , דוד ואוראל קיבלו אותו בסבר פנים יפות.
" שלום אחי ! ברוך הבא לפנימיית אומנויות! מה קורה? איך קוראים לך?" שאל אליעד בחביבות.
" מתנאל , שמי הוא מתנאל. נעים לי מאוד להכירכם. ומי אתם?" התעניין מתנאל.
" אני דוד , ואלה חבריי , תום , אליעד ואוראל , נחמד שיש לנו שותף חדש לחדר." עלץ דוד.
" אל תדאג, עוד נעשה לך סיור בפנימייה ותעשה היכרות עם כל הבנים שבשכבה שלנו." פנה אליו אוראל בחיוך מרגיע.
" ותהיה אחד משלנו , אתה לא תהיה לבד. אח שלי. " אמר לו תום בחיוך שובב.
" תודה לכם , אני עוד לא מכיר אתכם וכבר אתם מגלים כלפיי הרבה נדיבות לב וחביבות נפש. " הודה בביישנות.
" וגם יש לי חברה בבית הספר. אני אוהב אותה כל כך. היא יקרה לליבי . קוראים לה תכלת.
תכלת היא החברה שלי כבר חודשיים ." אמר מתנאל בחיוך.
" יפה! והיכן היא?" קרא תום בהתלהבות.
" היא הלכה למגורי הבנות עם חברה משותפת של שנינו. סהר שמה. אנחנו חבורה מלוכדת ומאוחדת." הסביר ברצינות.
" סבבה. ומה עם החברה הזאת שלך, נו תכלת נכון? איך סהר ותכלת ? הן חברות טובות או שלא?" שאל תום בטון ענייני.
" כן , חברות הכי טובות שיש. וסהר היא החברה הכי טובה שלי ואשת סוד שלי. אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיהן." הרהר מתנאל בקול.
" וואלה? אין בעיה , מעכשיו אתה תהיה החבר הכי טוב שלי ושל אוראל!" הכריז תום ברשמיות.
" תגיד , אתם תאומים זהים? בקושי ידעתי להבדיל בין שניכם! אתם דומים זה לזה כשתי טיפות מים. " קרא מתנאל בגלוי לב.
" כולם אומרים את זה. שמע , זה נדיר. שיש תאומים זהים. אני ואוראל דומים זה לזה באופן מחריד ואפילו מפחיד . אבל שנינו שונים לגמרי זה מזה." חייך תום.
אוראל שלח אל מתנאל מבט מובך.
" מה איתך , אוראל? תגיד משהו! אין , הבחור הוא ביישן ומופנם מדיי , אם לא תגיד לו מה לומר, הוא לא יזום וייגש לאדם לומר שלום בכוחות עצמו." העמיד תום את הדברים על דיוקם.
" שלום!" לחש אוראל בקול עדין.
" יותר בקול! מה איתך? אל תתבייש . הגיע הזמן שתיזום ותאמר שלום בעצמך ותיצור קשרים עם סביבתך , לא?" עודד אותו תום.
" עזוב אותו , הבחור ביישן כל כך ועדין . " השיב לו מתנאל .
" טוב, זה לא הולך. קדימה בוא נערוך לך סיור בפנימייה." קרא תום במרץ.
" אני אשמח לסייר בפנימייה." אמר בשמחה.
" יופי , איך אמרת , מתנאל? בסדר , בוא אחרינו!" תום עמד בראש הקבוצה והוביל אותה לעבר הפנימייה כולה.
*
סהר ותכלת התיישבו לידי . תכלת הניחה יד מעודדת על כתפי ואמרה: " די, אפילו שאני לא מכירה אותך. אני לא אוהבת שאת עצובה. נוכל להיות חברות טובות , מה את אומרת?" תכלת שחררה חיוך עדין ומתוק ככל שיכלה.
" בסדר, איך אמרת שקוראים לך? תכלת, תודה רבה על העידוד. אנחנו עדיין לא מכירות ותראי איך אנחנו מתחברות בקלות וללא קשיים כלל. " אמרתי בחיוך ביישני.
" את בקושי מכירה אותה וכבר אתן קשורות זו לזו. מה את קופצת ומגנה ככה על הג'ירפה הזאת?!" פנתה אליה אוסי בחיוך עוקצני.
" לא אסכים שתכני אותה ככה! ההתנהגות שלך לא צודקת ולא הגיונית. אני תמיד אעמוד להגנתה ולא משנה מה, אני אהיה החברה הכי טובה שלה. אפילו אם אומרים משהו זה לא נקרא להגיד את האמת בדרך הישרה ומקובלת, ואם התכוונת לטוב בדברייך, לא אומרים את זה בנוכחות כולם." הגיבה תכלת בדעתנות.
" אני הולכת , אני לא יכולה לסבול עוד!" אמרתי בבכי.
תכלת תפסה אותי בזרועי וחיבקה אותי חזק.
" את לא הולכת לשום מקום, שמעת? מי שתצטרך לסבול את נוכחותך זוהי אוסי. לא את. סבבה? מאמי , די!" ניסתה תכלת להרגיע אותי.
" גם אני!" הכריזה סהר בהסכמה.
" אני לא מסכימה איתך, " הצטרפה קורין אל תכלת וסהר להגנתי.
" הפעם את לא צודקת בהתנהגות שלך כלפיי שיר. תסלחי לי אבל הגזמת! להעליב אותה בנוכחותי ?! לאן הגענו?" הנידה קורין בראשה כלא מאמינה.
" זה כאילו שאת רוצחת אותה על יד מילים. איך אמרו חכמינו? מי שמשפיל חברו בנוכחות אחרים זה כאילו שהוא שופך את דם חברו. " קראה תכלת.
" מילים הורגות?! , אל תצחקי אותי !" אמרה אוסי בחיוך עוקצני עוד יותר.
" כן , מילים הורגות! ואת ממשיכה בדרך הזאת ! אין בעיה , אני לא אסכים לכך שתעליבי אותה יותר. " העמידה תכלת את אוסי במקומה.
" תכלת , אני לא רצויה פה. כדאי שאלך. אוסי צודקת. בחרתי להיעלב." אמרתי בבכי.
" לא , היא לא צודקת. את רגישה ועדינה , זוהי לא אשמתך . לא בחרת להיעלב . בגלל זה בכית, לא?" קראה תכלת בהחלטיות.
" אני ג'ירפה? בגלל שאני גבוהה?" חזרתי על דבריה של אוסי הלוך ושוב.
" את בסך הכול גבוהה , זה הכול? זה לא חטא, את לא צריכה להתבייש בזה, להיות גבוהה זה יפה ומכובד. " עודדה אותי תכלת וחייכה.
" את יודעת שאני אוהבת אותך מאוד! על אף שאנו לא מכירות אחת את השנייה לעומק, אני אגיד לך יותר מזה, לא אניח לאף אחת לפגוע בך או להשפיל אותך , הבנת?" תכלת אספה את שערותי אל חיקה כאם רחמנית המרגיעה את ביתה.
" תודה לך , תכלת." השבתי ומחיתי את דמעותיי בגב ידי.
" אני נערה מתוסבכת , אני מצטערת שאני נאלצת לסבך גם אותך בצרות היומיומיות שלי." אמרתי בחיוך מתנצל.
" אין לך על מה להצטער. על אלו צרות את מדברת?" לא הבינה והביטה בי במבט שואל.
" כלום , עזבי , אני לא יודעת מה אמרתי." אמרתי לתכלת .
" לא חשוב." ויתרה תכלת.
" יש לי חבר ששמו מתנאל." הודיעה תכלת בחגיגיות.
" כן? מזל טוב, לא ידעתי. מה שלושתכם הגעתם ביחד?" הסתקרנתי עוד יותר.
" הוא מצטרף השנה לכיתה ח', וגם אני וסהר נלמד כאן." אמרה בעיניים מעריצות.
" נחמד. איזה יופי. אתן מצטרפות לכיתה שלנו?" התעניינתי.
" כן . החל ממחר. תתכונני." הניפה תכלת את אצבעה לעברי.
" מתנאל הציע לי שאהיה החברה שלו והסכמתי. סהר היא חברתו הכי טובה שלי ושלו!" ספקה תכלת כף.
" שלישייה שלא נפרדת לעולם. אני לא רואה את עצמי בלי תכלת ומתנאל, הם החברים הכי טובים שיש." עלזה סהר .
" את סהר ואת מתנאל הכרתי בבית הספר הקודם שהיינו בו יחד." העלתה תכלת זיכרונות.
" ומאז נהפכנו להיות חברים קרובים , כשמזדמן לנו להיפגש, אנחנו מבלים הרבה יחד. הולכים לסרט." קראה סהר בהתלהבות.
*
מתנאל , תום , אליעד, דוד ואוראל שייטו במגורי הבנים של כיתות ח'. הם פגשו שם את חבריהם מהשכבה . הם פגשו באדיר ובאריאל , אדיר חייך לעברו באדישות, ואילו אריאל שלח מבט קר לתום.
" מה נשמע?" קרא אדיר בחביבות.
"בסדר , מה איתך ?" השיב תום בחיוך.
"השבח לאל. הכול טוב. מה אתה עושה?" שאל והביט בו בעניין.
" מראה לתלמיד החדש את בנייני המגורים ואת הפנימייה. קוראים לו מתנאל. הוא חדש בפנימייה." סיפר תום בתמציות .
" יפה! אז אתה , מתנאל?" הוא נעץ במתנאל מבט שואל.
" אכן כך," אישר מתנאל בהנהון.
"ברוכה הבאה לפנימייה!" אמר אדיר בשמחה.
" ויש לך חברה?" התעניין.
" אתה מביך אותו . מספיק. אולי תעשה לו בגרות בהיכרות?" גיחך תום.
" סתם מתעניין , אם אתה לא רוצה לענות , אתה לא חייב." התגונן אדיר.
" כן , אם אתה כבר שואל אז יש לי חברה , תכלת שמה , אנו חודשיים יחד." סיפר מתנאל בקצרה.
" אה , לא הרבה זמן. היה לי נעים להיפגש אתכם." סיכם אדיר והמשיך לדרכו.
" להתראות , אח שלי . נתראה מתישהו!" נופף תום לעבר אדיר חברו שהלך והתרחק בעומק המסדרון.
" להתראות . אח שלי." חתם.
*
" בוא ונחזור. מתנאל לחדר. כי עוד מעט יהיה חשוך." האיץ בו .
" המגורים נחמדים. משקיעים פה מעל ומעבר." התפעל מתנאל לטובה.
" חכה , אחי. אתה הולך להכיר עוד בנות . אני מכיר פה את כולן כמו את כף היד שלי." התרגש תום.
" וואלה? אני מתרגש." השיב בהתרגשות.
" טוב לשמוע , עכשיו בוא נדבר ביתר עומק , מה אתה אומר?" התנחמד תום.
" מצוין , אני בעד. " אמר מתנאל בהסכמה.
" אני אוהב את הגישה שלך לחיים." קרא תום בהתפעלות.
" אין מה לעשות , צריך קצת אקשן לפעמים!" זרם מתנאל בשיחה.
" יש לך אייסיקיו?" שאל בשובבות.
" מה זה אייסיקיו?" שאל בחוסר הבנה.
" אייסיקיו זה רשת חברתית שבו אתה יכול לתקשר עם החברים שלך , אתה רוצה שאני ארשום אותך לאייסיקיו?" קרא.
" נשמע לי מגניב לאללה." עלץ וצחקק.
" אוקי , ראשית כול אנו פותחים את האינטרנט ומורידים את התוכנה. לאחר מכן אתה ממלא פרטים אישיים בטבלה גדולה כזאת. ואז , אתה פותח ומתחיל לדבר עם החבר'ה שלך ברשת. " הסביר תום בפשטות.
" הבנתי." אמר בהרהור קל.
" מתנאל , למה העיניים שלך אדומות?" תמה תום.
" בגלל שאני עייף . ישנתי רק עד ארבע וחצי בלילה." השיב ופיהק.
" וואלה?" התפלא תום.
" כן , והאמת שאני אשמח לתקשר עם חברים שלי דרך האייסקיו." קרא מתנאל בחיוב.
" טוב , מעכשיו יש לך אייסיקיו. סבבה?" חייך בשובבות.
" תודה על הסבלנות ועל הנכונות שאתה מלמד אותי להשתמש במחשב. כי אני לא יודע איך פותחים אייסיקיו." אמר מתנאל בהמון רגשות תודה.
" אין בעד מה. בשמחה. תמיד אני כאן בעבורך!" חייך תום חיוך מסמיק.
" טוב. ברשותך . אלך לראות מה שלומה של תכלת . ולשאול איך הבנות לדעתה. כי היא פחדה מהמעבר הזה לפנימייה. להת' ונתראה." חתם.
" סבבה. מה שתגיד." אמר תום בהרהור.
" אני אחזור לפני כיבוי אורות!" הבטיח והמשיך לדרכו.
*
" שיר , את בסדר?" וידאה תכלת בדאגה.
" כן , אני בסדר לגמרי." אישרתי בביישנות.
תכלת חייכה ולא הוסיפה דבר.
הסתכלת עלייה בחיוך מלא הכרת תודה.
נשמעו דפיקות רמות על דלת חדרן.
טולי ניגשה לפתוח את הדלת.
" יבוא?" אמרה טולי בקול סמכותי.
" שלום," השיב מתנאל בפנים מחויכות.
" מתי! יפה מצידך שבאת!" הבעת הפתעה הופיעה בפניה . תכלת רצה לעבר מתנאל.
" גם התגעגעתי , רציתי לוודא שאת והבנות מסתדרות ביניכן. עכשיו אני רואה שאין סיבה לדאגה." אמר מתנאל באנחת רווחה.
" כן, הכרתי פה שתי בנות מקסימות ונהדרות . שיר וקורין. ואנחנו חברות!" קראה תכלת בחיוך.
" אני שמח , ומה איתך , סהר?" שאל מתנאל בנועם.
" הכול בסדר." הרגיעה אותו סהר.
" בסדר , אז אני אלך! רק באתי לראות מה שלום תכלת. " נחפז להגיב.
" מתנאל , איך הלך עם שותפיך לחדר? הם קיבלו אותך יפה?" שאלה תכלת .
" יש חיבור טוב ביני לבין תום! ואוראל , לא כל כך מדבר בלי שאחיו יגיד לו מה לומר. הוא בחור ביישן ומופנם מדיי. ועם דוד ואליעד, אין עדיין חיבור. " תמצת מתנאל.
" טוב , לא נורא! לאט ובטוח, סבבה? אולי הם יתחברו אלייך בהמשך. קודם חשוב שתתאקלם." אמרה תכלת בראייה מציאותית.
" זה נכון , אני אוהב אותך. להתראות , יקירתי." אמר וסגר את הדלת אחריו.
" להתראות , יפה שלי." הסמיקה תכלת.
" בהצלחה!" איחל לה ויצא מן החדר.
" גם לך! " צעקה תכלת בקול.
תגובות (0)