לשאוף לפסגה – פרק עשרים ושבע
פרק כ"ז
שתיהן הביטו בי בחוסר אמון מוחלט. נמלטתי מן החדר בבכי מקוטע .
עליתי לחדר מס' 1 ', אחרי שדקה חזרתי בי הפניתי את תשומת ליבי למגורי הבנים. נכנסתי בהיסוס לחדר של אוראל , דוד ואליעד. וראיתי שהיומן הכחול מונח על מיטתו של אוראל. הבכי התחלף בכעס. לא יכולתי להאמין שאוראל יכול לחשוף את רגשותיי כך בלי שקיבל את רשותי לכך.
" שלום שיר!" אמר אוראל בהפתעה , " אפשר לדעת למה היומן שלי אצלך?" הפטרתי בכעס וצעקתי עליו ללא מעצורים.
" מה ?! שאני אקרא מהיומן שלך ללא רשותך , מאיפה הבאת את זה?" שאל אוראל בפליאה ,
" אתה קראת את היומן שלי ללא ידיעתי , אני לא רוצה לדבר איתך , " אמרתי ונעצתי בו מבט זועף.
" שיר חכי רגע, את לא יודעת מה את אומרת , את לא מבינה! אני לא עיינתי בו ." אוראל חסם את דרכי ולא הניח לי לחלוף על פניו לעבר מגורי הבנות.
" שיר , בבקשה! את מוכרחה להבין שאני לא קראתי את היומן שלך ללא רשותך , מה? משעמם לי בחיים שאני ארצה לחשוף את לרגשותייך, הסמויים מן העין . האמיני לי אנא בואי לא נריב על שטויות מסוג אלה!" התחנן אוראל.
" אני לא מאמינה לך ," הפטרתי ויצאתי את החדר בכעס והתעלמתי מאוראל הרגיש, עכשיו ניפצתי את הסיכויים האפשריים שיניחו לי להשלים אותו.
התנגשתי בתום , אוץ ' , "תום! " אמרתי נסערת , " שיר , למה העיניים שלך אדומות? מה קרה , התווכחת עם מישהו ? " שאל תום בחיוך.
" כלום , סתם עייפות , זה יעבור," אמרתי בהדחקה. " שאלתי אותך שאלה , לא? למה את לא עונה לי? " קרא תום בתוקף .
" כן , זאת אומרת , אני עצובה ואני לא יודעת אם יהיה אפשר לתקן את זה! " הוספתי באכזבה , " שיר!" אמר תום בחום.
תום ליטף את תלתלי הזהב שלי , שעכשיו נעשו בהירות יותר. " די! זה יעבור , אני איתך , נתגבר על זה יחדיו , בסדר?" קרא תום בעידוד.
" בסדר ," אמרתי בקול דקיק . " ששש.. אני פה , אל תעצבי , " אמר תום.
" אני אלך ואדבר עם אוראל , זה לא יישאר ככה , נסדיר את העניינים איתו וזהו, הוא לא יפגע בך יותר , את זה אני בהחלט יכול להבטיח לך! " אמר תום בהינף אצבע .
" לא , תום , אל תדבר איתו! בבקשה , הכול יסתדר , אתה תראה , ואז הכול יתנהל אחרת !" קראתי בעיניים מקוות.
" ספרי לי מה אוראל עשה לך , מה הוא עיין ביומן האישי שלך?" ניחש .
" כן , מאיפה אתה יודע? וואי , לא ידעתי שאתה קורא מחשבות," קראתי בקול צפצפני.
" אה , אוקיי, אני אשוחח עם אוראל ונסדיר איתו את העניין וסיימנו. " חתם תום .
" אין צורך , באמת , אל תדבר איתו." אמרתי כולי לחוצה וידי רעדה.
" טוב , איך שאת בוחרת , בכל אופן אני אראה מה אני אוכל לעשות." אמר תום.
" תודה"
" אין על מה , תתקשרי אלי בנייד וצ'או "
" מה זה צ'או?"
" צ'או פירושו להתראות בספרדית , בכל מקרה , אם תצטרכי אותי אני תמיד אהיה פה,"
" מתוק , ביי לך, "
יצאתי את המסדרון ושבתי אל בניין הלימודים עליתי במרוצה לעבר הקומה השנייה. לכיתה ז'1 שניצבה בין שתי הכיתות.
" לשם מה כל החגיגיות הזאת?" קראתי כשטולי ערבבה את פתקי ההגרלות של חלוקת התעודות.
" בשביל לקבוע את הסדר של חלוקת התעודות. "
התיישבתי בכיסא שלצד הלוח , והתחלתי למנות את הימים במחצית הראשונה עד החופשה מהפנימייה.
כששבתי , רוב הבנות לא נמצאו בכיתה אלא מחוצה לה. כל הכיסאות סודרו בחצי גורן . השולחנות הוסטו לקצה השני של הכיתה.
קורין התיישבה לצד טולי , שהמתינה בחוסר סבלנות ניכר . כבר למעלה משעה אוסי משוחחת עם עידית בנושא התעודה שלה . רק שתצא כבר!!! חשבה טולי בקדחתנות.
היא פתחה את הדלת לרווחה בשביל לנסות לראות את פני המתרחש.
היא פסעה לעברי והבחנתי שהיא רומזת לי שעליי לעשות דבר מה, לבסוף היא ויתרה קמה ופסעה קצרת סבלנות מכיוון שהיא היתה כבר להוטה לדעת מה תוכן תעודתה.
אוסי יצאה מן הכיתה מאושרת ומבסוטה. אחריה טולי. היא יצאה במעין צעדי ריקוד משונים אגב פיזום נעימת שיר מזרחי.
נכנסתי לכיתה בידיעה מראש שהתעודה שלי לא טובה. מבטי נח על פרצופה המחויך של המורה עירית.
" ברכותיי! קיבלת את התעודה הכי מצטיינת מכל הבנות וגם.. " היא שלפה טופס תעודת הצטיינות לשבח. נדהמתי באחת ולא יכולתי להאמין שאני אכן תלמידה טובה ואפילו מצטיינת.
" איזה כיף!! איך זה יכול להיות , אולי שגית ובלבלת אותי במישהי אחרת , תעודת הצטיינות?! " עיניי הכחולות העמוקות בהו בתימהון בטופס.
"כן , השיחה הסתיימה , את משוחררת , תקראי לאושרת , טוב? " חתמה עירית .
יצאתי מן הכיתה מאושרת ומרוצה מתעודת ההצטיינות שקיבלתי , החלו השאלות וההתעניינות הישנה,
" תראי לנו את התעודה שלך , מה אכפת לך ?!" הקניטה טולי, " אני לא מעוניינת , אני אשמור אותה לעצמי ," מיהרתי להגיב.
" כן , אם את לא רוצה את לא חייבת, " ניסתה קורין לגונן עלי.
" נו , את תראי?" עמדה אוסי על עקשנותה.
" לא , ואם לא אכפת לכם , אני לא רוצה לחלוק את התעודה שלי עם אף אחת מכן," קראתי בצנעה.
אני וקורין היינו הראשונות שיצאנו מהפנימייה אל הבתים שלנו , לחופשת סיום מחצאית הראשונה בת יומיים .
היה זה טו בשבט , יום חג לאילנות.
תגובות (0)